מחט בערימת הילדים קובי מחט המנחה החדש של ערוץ הילדים הגיע לאודישן רק כדי לגרש פחדים ושדים ליסה פרץ 31/05/00 כשקובי מחט, המנחה החדש של ערוץ הילדים, נכנס לבית הקפה שבו קבענו את הראיון, שום אבק כוכבים לא נשרך אחריו. נכון לעכשיו, חודש וחצי בבקו"ם הילדים ועדיין הוא נראה יותר ירוק מזוהר, מה שמציב אותו בעמדת פתיחה רעננה ביחס לשאר מנחי הערוץ: הוא מלא חיות, מרץ ואמביציה בריאה ובלתי מזיקה, זיק שובבי תלוי באישוני עיניו, אמין מספיק בשביל שילדים יזדהו ויאמצו אותו לחיקם.האמת, אם לא היו אומרים לי שזה המנחה החדש של ממלכת הילדים, לא הייתי מזהה שהוא כזה. הוא נטול עבר והווה סלבריטאי, הופעתו משוללת מוטיבים דוגמניים, אין בו שמץ של זחיחות ועליזות מאולצת המזוהה עם זו של מגישי ערוץ 6, ועל הממיר של הילדים שלכם הוא נפל בכלל מכיוון אחר ­ תחום התסריטאות.עד הטייטל החדש כמגיש שקד מחט על שתי קריירות נפרדות: כתיבת תסריטים ולימודים אקדמיים. את התואר הראשון בפסיכולוגיה עשה מיד לאחר השירות הצבאי כמפקד טנק, ואת השני, בייעוץ ארגוני, הוא מסיים בימים אלה. את האחיזה הראשונה במקלדת ביצע כשהוא מחוסר ניסיון, באופן אקראי לחלוטין: במהלך לימודי הפסיכולוגיה הוא הכיר את יואש בן אליעזר (בנו של ד"ר יריב בן אליעזר) שהציע לו לכתוב קומדיה. הם שלחו את התוצרת לקשת, שהתלהבו נורא והציעו להם לכתוב פיילוט של סיטקום שהחל אז לרקום עור וגידים ­ "שמש".אחרי שלושה פרקים של "שמש", מחט חתך ופנה ל"זבנג", שם כיכב בעמדת התסריטאי הראשי. אגב, אותה קומדיה שהוא ובן אליעזר שקדו עליה בימיהם הראשונים כתסריטאים, "אליקו על גג העולם", עברה גלגולים רבים מאז ואוטוטו היא תצא לעולם בדמות סדרה קומית. במקביל, מחט מתסרט בימים אלה את הסדרה "אסקימו לימון". בקיצור, מדובר באיש חסר מנוח.מחט, 27, הוא תל אביבי משחר טבורו. את כל חייו המוקדמים והבוגרים העביר במתחם באזל, על ארבעת רחובותיו, שם הוא דר עם חברתו עד היום: "אני גר מעבר לכביש מההורים שלי, אני מת עליהם ויש לי יחסים מצוינים איתם". ­ איך בדיוק הגעת לערוץ הילדים?"חבר שלי, שי כרמלי פולק (במאי "זבנג", ל.פ) התקשר אלי בשביל שאכתוב לאיזו תוכנית נסיונית. אני מודה שמעולם לא ראיתי את ערוץ הילדים לפני כן, זה לא עניין אותי ממש, מה גם שלא גדלתי בדור הזה. בכל מקרה, אמרתי לעצמי שאני מכיר את שי, שהוא בן אדם חתרני כזה, ואם הוא מתחבר לערוץ הילדים אז יכול להיות שגם אני אוכל . גיבשנו איזו תוכנית מחתרתית­פארודית על ערוץ הילדים, שבסוף לא יצאה לפועל, אבל קיבלתי במקביל הצעה מהעורכת הראשית לבוא לאודישן. לא חשבתי על זה בחיים, מעולם לא עמדתי מול מצלמה ותמיד העדפתי את מאחורי הקלעים. קשה לי מול מצלמות, אפילו החברה שלי רבה איתי למה אני לא מחייך כשהיא מצלמת אותי. אני גם מאמין שכל אחד צריך לעשות מה שהוא טוב בו, ולא חשבתי לרגע שאני מתאים לזה, החליטו בשבילי. כשקיבלתי את ההצעה ללכת לאודישן, לא ממש רציתי".­ אז מה גרם לך בסוף להסכים?"יותר משרציתי להיות מנחה בערוץ הילדים, רציתי להילחם בשדים שלי. אמרתי לעצמי: אדם בן 27 מפחד ממצלמה? אני אבוא, אעשה את האודישן שלי ואלך. לרגע לא חשבתי שאתקבל. זה נפל עלי בהפתעה גדולה".­ היו לך התלבטויות לגבי התפקיד החדש?"המון. התייעצתי עם חבר שלי מהתעשייה, ובסוף החלטתי ללכת על זה. ב'זבנג' למשל, הציעו לי ממש בהתחלה לשחק את התפקיד הראשי, את גל, זה ששיחק אותו לבסוף ליאון רוזנברג. אני מסכים איתם שאני מתאים בול לטייפ קאסט, אני די דומה לגל: ממוצע כל הפרצופים בעולם, שיער שחור, הטיפוס האולטימטיבי. הם היו מאוד בעד הרעיון, אבל א ני התנגדתי, כי אני לא שחקן ואין לי שום כישורים לזה. מה גם, שאין לי שום כוונות ללמוד בעתיד משחק".­ בחלטורות עתידיות כמו פסטיגלים והצגות בידור לילדים נזכה לראות אותך?"ממש לא. ולא שיש לי בעיה עם זה, ההיפך. בגלל שאני לא שחקן, אני לא יכול לעשות את זה. כל מנחי הערוץ עושים דברים מהצד, אני אמשיך בעיסוקי התסריטאות שלי. בתור ילד לא אהבתי לצפות בכל הפסטיבלים והפסטיגלים למיניהם, אז שאני אשתתף בזה? נו באמת".­ כל מנחה בערוץ מחזיק בטייפ קאסט משל עצמו. על איזו נישה אתה יושב?"לא ידעתי שיש דבר כזה בכלל, פילוח טייפ קאסט של מנחים. מישהי שאלה אותי לא מזמן אם אני המזרחי של הערוץ. מה לעשות, יש לי חזות כזו אולי, אבל אני לא מזרחי במוצאי. אני מאוד מקווה שלא הביאו אותי על תקן מישהו שצריך למלא משבצת מסוימת. יש מנחים שהגיעו לערוץ על תקן מותג. אני ממש לא הגעתי כמותג. אני לא חושב שיש לי קווי אישיות חדים מדי שמבדילים אותי מטל מוסרי או נמרוד רשף למשל. אולי הגעתי מרקע שונה, אבל זה לא ממש מבדיל אותי".לאחר ארבעה ימים בערוץ הילדים, מחט כבר הספיק להעביר שלוש שעות שידור ישיר של תוכנית "המגנט" ­ אחת מתוכניות הדגל של הערוץ. הוא מודה שהתרגש וחשש מאוד, אבל נעזר ביכולות "הקשקוש הוורבלי" הטבעית שלו על מנת לצלוח את המשימה החדשה.­ איך היה המגע עם הילדים?"אני מסתדר סבבה עם ילדים. אני מחבב אותם מאוד. לא ברמה שגורמת לי לרצות ילדים כרגע, היתה לי תקופה שהייתי דלוק על הרעיון, אבל זה עבר לי. היום אני רואה כמה קשה לקחת אחריות על ילדים. אפילו כלב אני לא מסוגל לקחת".­ המהדורה הנוכחית של ערוץ הילדים נתפסת לא פעם כקצבית ועדכנית מדי, שטחית ונטולת ערך מוסף חינוכי."אני חושב שבגדול, טלוויזיה היא מדיום שטחי עם פה ושם הבלחות עמוקות ובעלות ערך. אני, בתור צופה ממוצע, יכול להגדיר את עצמי כצופה אקלקטי. אני לא רואה רק תוכניות שהאקדמיה שמה עליהם תו תקן איכותי. את יכולה למצוא אותי צופה מחד בנשיונל ג'יאוגרפיק ומאידך בפרייז'ר. אני מאוד מחבב את ערוץ הילדים, יש לו מקום בטלוויזיה הישראלית. כמו כל הטלוויזיה כולה, הערוץ הפך להיות הבייביסיטר הכי טוב ויעיל, עם אלמנטים חינוכיים ביותר".­ ומה לגבי הטענה שרוב רובכם שם דוגמניים מדי ומשמשים מודל מתעתע לילדים?"אני מכיר את הטענה לפיה כל הבנ ות והבנים בערוץ חייבים להיות יפים, גבוהים ורזים. הטענה הזו נראית לי קצת מופרכת. אף אחד מאיתנו לא מלך היופי, ואני לא חושב שאנחנו משדרים לילדים 'תיראו כמונו, אנחנו מדהימים'. ממש לא. אני רוצה להאמין בכל לבי שמביאים אותנו לשם בגלל מי שאנחנו, האישיות והכישרון שלנו".­ קיבלת כבר תגובות?"העניין עם התגובות של הילדים הוא מאוד מיידי, משום שיש תוכניות עם 80 אחוזי רייטינג, כמו 'ששטוס' ו'המגנט'. אין ילד שלא מכיר אותן. כבר אחרי יומיים צעקו לי ילדים בים, ושבועיים אחרי שנכנסתי לערוץ שידרתי ממגרש כדורגל, וצבאו לי על הצורה. אני יכול לומר שלא ממש נהניתי, אבל גם לא ממש סבלתי. יש משהו נעים ומחמיא בכל תשומת לב הזו".­ אתה מקבל טיפים מהמנחים הוותיקים?"הייתי בשני שידורים לפני שעליתי לאוויר, אחד עם עודד מנשה והשני עם מיכל ינאי. הם הכי משופשפים בערוץ, אבל זו לא חוכמה לקחת מהם דוגמה. מהם אפשר ללמוד הכי פחות, כי הם עושים כבר הכל בלי חזרות, באופן טבעי וחלק. אני כל הזמן עושה חזרות, מדבר לעצמי, לא רוצה להשאיר שום דבר ליד המקרה או לאלתור".­ ומה לגבי הקריירה האקדמית שלך, אתה מתכוון להפוך לפ סיכולוג?"לא כרגע לפחות. אני יודע שזה היה משמח את סבתא ואמא שלי, אבל זה לא הכיוון שלי כרגע. הלכתי ללמוד פסיכולוגיה לא בגלל הפרקטיקה אלא בגלל התוכן, זה ריתק ואיתגר אותי מאוד".ועד שיחליט מה הוא רוצה בדיוק לעשות כשיהיה גדול, מחט מתנהל באופן תזזיתי שאינו מותיר מקום לנשימה. מלבד ההנחיה בערוץ הילדים והתסריט ל"אסקימו לימון", הוא עובד כבר עכשיו על דרמה עם יריב הורוביץ, וזה במקביל לעבודה על קומדיה שפרטיה חסויים כרגע, עם שי כרמלי­פולק, ולכתיבת טור ביקורת טלוויזיה לאתר האינטרנט תפוז.­ מה זה השם משפחה הזה, מחט?"אני נקרא על שם סבי, יעקב נודלמן, איש העלייה השנייה, ציוני אמיתי שעלה מרוסיה בגיל 14 ואני מאוד מאוד גאה בו. מעולם לא היתה לי בעיה עם שם המשפחה שלי. מחט זה עיברות של נודלמן, שפירושו הוא חייט".