חופשה ברומא "שלוש שעות טיסה, פלוס מינוס, זה כל מה שמפריד בינינו לבין סוף שבוע קסום ברומא, סוף שבוע של אוכל ושתייה, שביעה וסביאה, והרבה מאוד שמחת חיים" דפנה שמרון 24/07/00 לתוך רחוב Monte de Cenci השקט והציורי נכנסו בזו אחר זו מכוניות מפוארות. מ­ב.מ.וו ספורט זוהרת יצא קשיש כבד משקל וקירח, שאחז בידה של גברת עולת ימים, ושניהם היו לבושים כאילו יצאו הרגע מדפיו נוצצי הכרומו של מגזין אופנה. נהג לבוש חליפה שראתה ימים יפים יותר פתח את הדלת האחורית של מרצדס שחורה לגרציה מחומצנת בגיל מתקדם, שמורה היטב, בחליפה שחורה שמרנית, שאחזה בידו של מי שנראה כבנה הצעיר, ולבש חליפה סופר אופנתית. אורחים אלה ואחרים, כולם חדורי הרגשת חשיבות עצמית, נכנסו למסעדת "פיפרנו" הנחשבת. אנחנו, הפלבאים, ישבנו בחצר וצפינו בסצינה, משועשעים ומחויכים תחבורה רומא על גלגליםהסטטיסטיקה מלמדת שישראלים מאוהבים בלונדון, מרבים לטוס לפריז ופוקדים בהמוניהם את אמסטרדם. מפליא שרומא לא עומדת בראש רשימת האתרים החביבים על מר ישראלי ומשפחתו. שלוש שעות טיסה, פלוס מינוס, זה כל מה שמפריד בינינו לבין סוף שבוע קסום ברומא, סוף שבוע של אוכל ושתייה, שביעה וסביאה, הרבה אסתטיקה, והרבה מאוד שמחת חיים.המלצה חמה לשוקלים לבקר ברומא: רצוי מאוד שאחד מבני הזוג יהיה בעל יכולת שליטה וכישרון להתמזג עם צורת השינוע הרומאית האופטימלית ­ הלוא הוא הטוסטוס, או בשמו המקומי, "מוטורינו".ידוע לי, כי הדעה הרווחת לגבי הנהיגה באיטליה היא, בלשון המעטה, מאוד לא חיובית. הרשו לי להזים את הקביעה הזאת. למי שעושה את דרכו בתל­אביב על אופנוע, הרכיבה ברכב דו­גלגלי ברומא רגועה הרבה יותר. נכון שהרומאים נוהגים כמו משוגעים, אבל הם עירניים, קוראים את שפת הכביש ומתחשבים בשותפיהם לאספלט. אין כמעט צפירות, הנהגים האחרים מאירים פנים לרוכבים על שניים, השוטרים סלחניים לקטנועיסטים, וגם אם הגעתם לרחוב אותו חיפשתם, אך אבוי, שלט "אין כניסה" מקבל את פניכם, זה לא סוף העולם. כל שצריך לעשות הוא כמה תנועות רגליים על הכביש, שרומזות על כך שמדובר בדחיפה או בהליכה, לא בנסיעה. בעבור השוטר התורן המוצב בכניסה לאותו רחוב, תנועות אלה מהוות עדות חותכת להיותך נהג/ת שומר/ת חוק ומציית/ת לתמרורים, והתרגיל הזה, שבישראל היה מניב מיידית דו"ח שמן, זוכה ברומא לחיוך.אגב, לנטולי רישיון או יכולת להתמודד עם אתגר המוטורינו, אופניים יכולות לשמש תחליף סביר, לפחות למרחקים קטנים.כולי תקווה שהצלחתי לשכנע אתכם לגבי נושא הרכב. יש ברומא כמה וכמה סוכנויות שמתמחות בהשכרת "מוטורינו" לתיירים. למשל Romarent, המשכירה בנוסף לטוסוטוסים גם אופניים, אופנועים ומכוניות. מחיר השכרת קטנוע 50cc לשלושה ימים ­ 100,000 לירטות, או בעברית, כ­200 שקל. המחיר כולל קסדות, מנעול, ביטוח וקילומטרז' בלתי מוגבל.Vicolo dei Bovari, 7a 00186 RomaRomarentטלפקס: 555­96­68­06 עיר לבנה רומא צוחצחה לקראת המילניוםבניגוד לקברניטי משק התיירות בישראל, שרק בסוף דצמבר 99' נזכרו ששנת 2000 בפתח, הרי שהאיטלקים לקחו את עניין המילניום ברצינות ומירקו את רומא בירתם לכבוד התאריך ההיסטורי. פסלי חוצות ומונומנטים ארכיאולוגיים, אותם זכרתי מביקורים קודמים בגוונים של אפור עד שחור, צוחצחו ושופצו עד שחזרו להבהיק בברק המקורי של האבן מהם נבנו.כיכר הוותיקן וקתדרלת פטרוס, פיאצה דל פופולו, פונטנה די טרווי, המדרגות הספרדיות וכל שאר האתרים הידועים יותר וידועים פחות, עברו שיפוצים מסיביים שהניבו סימפוניה של צבעים ומראות. גווני האוקר בהם צבועים הבתים ותריסי העץ רחבי המידות, משרים על הנוף האורבני אווירה של חמימות ורכות. השמש הים תיכונית מוסיפה ברק לצבעי הגרניום הגדלים באדניות ולפרחי המטפסים המעטרים את הקירות. הירקות והפירות שמככבים בשווקים מושכים את העין בצבעוניותם. ערימות של פרחי קישואים כתומים לצד ארטישוקים מיניאטוריים בצבע סגול עז, שעועית אדומה ירקרקה, ורדיצ'יו סגלגל לבנבן בצד גזרים כתומים ערוכים למסדר, הם רק חלק זעיר מהרפרטואר.ובתוך כל החגיגה הזאת מסתובבים, בין מיל יוני התיירים, גם כמה מקומיים, תושבי רומא, שמאות שנות צליינות ותיירות לא קלקלו אותם. בדרך כלל הם מאירי פנים, חביבים ומוכנים לעזור, ובכל שפה, העיקר שיהיה קשר עין עם תנועות הידיים, שמסבירות הכל.ועכשיו לתכל'ס, לגסטרונומיה, שהרי לא רק הצבא צועד על קיבתו, אלא גם התייר. מסעדות * אלברטו צ'יארלהיקר, אבל שווהאת שעות הצהריים של היום הראשון לשהותנו ברומא הקדשנו להכרת הגיאוגרפיה המקומית של האזור שבו השתכנו ­ רובע טרסטברה Trastevere(). הליכה נמרצת בסמטאות הציוריות של האזור הבוהמייני הזה, השוכן בצדו השני של נהר הטיבר, הביאה אותנו לכיכר סן­קוזימטו Piazza San Cosimato(). שם מצאנו שוק קטן וצבעוני שמשרת את תושבי השכונות הסמוכות. את הניחוח הנעים והמגרה התלוי מעל השוק, תורמים דוכני הגבינות, הנקניקים ובעיקר הדגים ופירות הים. האיטלקים אוהבים דגים, ולמרות שדיג מסיבי של מאות שנים רוקן את הימים הסובבים את המגף שלהם, הדוכנים עמוסים במיטב התוצרת, מקומית ומיובאת: לברק (שפיולה), לוקוס (צ'רניה), בורי (צ'פאלו), סרגוס (סראגו), פרידות, דניסים, ברבוניות והרבה דגי חרב (שפאדה), כמו גם דיונונים, שרימפסים וסוגים שונים של צדפות.הסתמכנו על המלצתה של ידידה מקומית, אלנה ­ "אני שולחת אתכם למקום יקר וטעים" ­ ופתחנו את תיור המסעדות שלנו במסעדת הדגים אלברטו צ'יארלה Alberto Ciarla() הסמוכה לשוק שבכיכר. שולחנות המסעדה סדורים על המדרכה, מאחורי קיר שיחים היוצר חי ץ בין הסועדים לבין העוברים ברחוב. הכניסה אל מתחם השולחנות נעשית דרך פשפש, שבו מקבל בעל הבית את פני הבאים.כל מסעדות הדגים ברומא מציגות את מרכולתן בכניסה, אם בארגזים/מגשים גדושי קרח, או בתצוגה אסתטית בוויטרינות גדולות. תצוגת שלל הים בכניסה ל"אלברטו" היתה המרהיבה שראינו ברומא.המקום פתוח רק בשעות הערב, החל מהשעה 20:30, ויש להזמין מקומות מראש. אומנם צוות המלצרים יעשה מאמצים כנים להושיב אתכם גם אם הגעתם ללא הזמנה, אבל אחרי השעה 21:00, רוב הסיכויים שתיאלצו לחכות שעה ארוכה על גבי ספות ההמתנה שבתוך המסעדה.חלק מהמלצרים דוברי אנגלית, והסועד יכול לבחור בין תפריט בשפה האיטלקית לבין תפריט באנגלית, המיועד לתיירים. גם למי שלא שולט בשפתם של דנטה וליאונרדו, מומלץ להציץ בתפריט האיטלקי, כי מנות היום מופיעות רק בו ­ ואולי יש בסיס לחשד שבעלי הבית מעדיפים לשמור את המעדנים האלה למקומיים, ולא "לבזבז" אותם על תיירים מזדמנים. כך למשל, ביום שבו אנו סעדנו, אחת מהמנות הראשונות המיוחדות היתה טליאטלה נרו: אטריות שחורות מדיו דיונונים, עם תערובת דגים חיים בתחמיץ חריף.התפריט של אלברטו ארוך, אבל אל ייאוש: לא משנה מה תבחרו, לא תיפלו.המנות מוגשות בצורה פשוטה, ללא הרבה קישוטים. כדאי מאוד לנסות את אחת ממנות דג החרב Spada(), האהוב כל כך על האיטלקים. באלברטו הגישו נתח דג גדול, רך, ברוטב חמצמץ ועדין מאוד. מומלץ לחרוג מהשגרה ולחפש דווקא מנות ושילובי טעמים לא מוכרים. למשל, עדשים חומים עם בשר לובסטר.Piazza San Cosimato 40Alberto Ciarlaטל': 5818668­06פקס: 6884377­06* אוסטריה איזידורומוכרים לוקשיםאחרי שעמדתם בתור הארוך בקולוסיאום (הצלחתו המסחררת של הסרט האפי "גלדיאטור" רק מאריכה בימים אלו את התור הנ"ל), וגמרתם את הסיור עם בטן מקרקרת, אתם מוזמנים לקפוץ למסעדת איזידורו הסמוכה.זוהי מסעדה קלאסית לארוחת צהריים טעימה, במחיר סביר ביותר. אומנם המסעדה מתברכת במנות עיקריות מגוונות של בשר, דגים וירקות ובמנות אחרונות של גבינות, מתוקים ופירות ­ אבל, המלצתם החמה של המקומיים היא להסתפק בכמה מנות ראשונות של פסטה או אורז.שתי מנות האורז המאוד ייחודיות של המסעדה, אורז עם תותים ואורז עם סרפדים, שוות טעימה. חשוב לדעת: המנות הללו לא מוגשות בימי שישי! במק ומן מוגש אורז ברוטב שמנת ושרימפס.למי שמחליט לבדוק את מנות האנטיפסטי, כדאי שיידע כי במקום הירקות המטוגנים למיניהם שמרכיבים את האנטיפסטי הקלאסי, ב"איזודורו" ינחית המלצר על השולחן שלוש מנות של בשרים מעושנים. טעים.21 מנות פסטה, נושאות שמות שחלקם לא מוכרים למי שגדל על הלוקשים של "אוסם", מוגשות במסעדה. אלו העשויות עם ירקות מומלצות ביותר: טליאטלה עם אספרגוס או ארטישוק, בומבולוטי עם ברוקולי, או פייה עם תרד, עדינות שפשוט קשה להפסיק ולאכול. לטבח מגיעים שבחים על כישוריו לשמור בכל מנה את הטעם הייחודי של הירק המלווה.המנות גדולות, למרות שהן מוגשות כמנות ראשונות. מומלץ להזמין מנה אחת לשני אנשים, ורק לאחר שחיסלתם אותה, להזמין נוספת. נכון, קצת טרטור למלצרים אבל הם רגילים להזמנות כאלו. Coloseo( Via Ostilia, 23Hostaria Isidoro)טל': 7008266­0670493462­06* פיפרנוקורטוב של אידישקייטלא הרחק מבית הכנסת המרכזי, בלב מה שהיה הרובע היהודי העתיק של רומא, שוכנים שני מוסדות הידועים ברומא כ"מסעדות יהודיות": "פיפרנו" הנחשבת, ובמרחק הליכה קצרה, בת דמותה העממית יותר , "ג'יג'טו".המייחד את המסעדות האלו הוא תפריט המטוגנים. כדורונים של אורז מתובל, ממולאים במוצרלה, מצופים בפירורי לחם. גם כדורי תפוחי האדמה וגבינת המוצרלה הוכנו באופן דומה. פרחי קישואים ממולאים במוצרלה ובאנשובי, מצופים בבלילת ביצים וקמח אוורירית. ואסור לפספס את Carciofi a la giudea­ה (ארטישוקים בסגנון יהודי): ארטישוקים קטנים ומטוגנים המתפצפצים בפה בעת האכילה. טעם הארטישוק מתעצם עקב ההכנה הייחודית הזאת.מפגש מפתיע היה לנו ברובע היהודי של רומא עם דג הבקלה, ששמו מתקשר אצל הקוראים המבוגרים יותר לתקופת הצנע של שנות ה­50. אבל כאן מדובר במעדן, Filetti di baccala, פילטים של דג בקלה, עטופים בלילה אוורירית ומטוגנים קלות, עדינים, לא מיובשים, ועם טעם של עוד.מי שמצליח לצלוח את המנות הראשונות הללו ובבטנו עדיין מקום לעוד, מוזמן לטעום מהמנות הבשריות של תבשילי מעיים וקיבה, שאופייניות גם הן למטבח היהודי הרומאי. אני מודה שאנחנו לא הגענו לשלב הזה, ואולי טוב שכך, שכן המקום יקר מאד, על גבול המוגזם.ב"ג'יג'טו", המתחרה הענייה של "פיפרנו", לא ביקרנו. אבל אנחנו מתכוונים ליישם בביקור הבא ב רומא את המלצתו של יהודי קשיש, בו נתקלנו בשוק של שבת בכיכר Campo de Fiori, הקובעת כי עדיפה "ג'יג'טו" על "פיפרנו".Monte de Cenci 9Pipernoטל': 6606629­066861113­06Via del Portico di Ottavia 21/aRistorante Giggettoemail: piperno@italy.netטל': 6861105­06* אנוטקההזמן הצהוב (והחום)לאחר שוטטות והליכה של שתי וערב בין פיאצה דל פופולו, ויה דל טריטונה ופונטנה די טרווי (אותה מזרקה ידועה כל כך מהסרט "דולצ'ה ויטה"), כאשר העזר שכנגד עייף כבר מבהייה בעוד זוג מכנסיים ועוד גופייה מעוצבת, עלול התייר הממוצע להיכנע ולהתיישב במלכודת תיירים ­ מסעדה שעשרות אלפים כמותה פזורות בכל אתרי התיירות, בכל העולם, והמאופיינת בדרך כלל בצילומי ענק של ספגטי, המבורגר, סטייק וצ'יפס.המקומיים, שלא מוותרים על הפסקת צהריים ארוכה, מטפחים מקומות אוכל טובים גם בלב אזורי התיירות. חברתנו הרומאית אלנה שלחה אותנו למקום כזה, המתאים לנשנוש טעים ולא יקר של שעות הצהריים, וכל זאת צעדים ספורים מ"המדרגות הספרדיות".L'Enoteca Antica מציעה שלושה שולחנות בחוץ, בחזית. מי שמחפש שקט , שייכנס פנימה. ממתין לו חלל גדול וחמים, תוצאה של עיצוב נעים העושה שימוש בצבעי צהוב וחום, ציורי מלאכים על הקירות, ייצוג רב לעץ, ותאורה נמוכה וצהבהבה.ה"אנוטקה" מתפקדת כמסעדה לכל דבר, אך המלצתנו היא לשבת על הבר ולנשנש. המקום נפתח בשעה 12:00 בצהריים, ודי מהר מתמלאים שני אולמות הישיבה ­ כך שכדאי לכוון את קרקורי הבטן לשעה מוקדמת יחסית.מה מנשנשים ב"אנוטקה"? סלטי פסטה, סלט רדיצ'יו (ירק שהוא משהו בין כרוב אדום, חסה ועולש), אגסים ואגוזים, המעניק שילוב עדין של טעמי מר, מתוק וחמוץ. אפשר להתענג על פרוסות חצילים עם גבינת פרמזן. היות שההליכה גם מצמיאה, מומלץ להתרענן בכוס משקה, ממים מינרליים וצפונה (וכמובן שיש רשימה אינסופית של יינות) ­ ובעיקר ליהנות מהאווירה ולאגור כוח להמשך היום.Via della Croce 76/bL'Enoteca Anticaטל': 6790896­06 * לה פרסקטהכמו בביתאת הארוחה האחרונה שלנו ברומא עשינו במסעדה סרדינית האהובה במיוחד על המקומיים, לה פרסקטה.משפחות על כל דורותיהם, סבים, הורים וילדים קטנים, זורמים למקום החל מהשעה 20:00.באולם הקדמי הקטן, שלא מסגיר את גוד לה של המסעדה, יושבים תיירים וגם מקומיים, שלקחו צ'אנס והגיעו ללא הזמנת מקום.האולם הפנימי והגדול, המצוי בירכתי המסעדה אחרי המטבח, שמור למזמינים מראש.עיצובה של המסעדה יחזיר את מרבית הישראלים לתחילתו של עידן פריחת הפיצריות בארץ. מפות משובצות אדום מכסות את השולחנות, סלי נצרים משמשים כגופי תאורה, שרשראות של שום ושל פלפלים אדומים חריפים מסתלסלות מהתקרה, והקירות מכוסים בכלי בישול ואפייה מנחושת.יש במקום תפריט, אבל על סמך תדריך מוקדם עשינו כמנהג המקומיים, שלא פותחים בכלל את החוברת, ושאלנו את המלצר מה כדאי להזמין.הוא המליץ בכל הלב על המטוגנים שלהם. ואני ­ שעוד לפני שעזבתי את רומא, כבר פיתחתי געגוע עז Fiori di Zucca­ל, פרחי קישואים ממולאים במוצרלה ומטוגנים ­ הזמנתי בדיוק את זה. היה מעולה, בדיוק כמו קערת האטריות עם הצדפות. מנת העוף עם רוטב הפלפלים היתה מפתיעה.מומלץ מאוד להתחלק במנות כדי להשאיר מקום לטעימות של מנות ראשונות, מנות ביניים של פסטה ומנות עיקריות. לשולחנות הסמוכים זרם מגוון גדול של פיצות, שבהכנתן ניתן לצפות בקדמת המסעדה. אודה ולא אבוש, שפיצות לא מלהיבות אותי ואת בן זוגי, ולכן, בין עשרות אלפי הקלוריות שבאו אל קרבנו ברומא, לא היתה אף לא קלוריה אחת בודדה שמקורה בפיצה. לכן, אין ביכולתי להעיד אישית על רמתן של הפיצות, אבל אני יכולה לדווח שהקליינטים נראו מאוד מאושרים.כדאי להזמין יין של הבית, ממילא אין אנו מכירים את היינות המופיעים ברשימת היינות, וגם המקומיים שותים אותו. מחירו סביר ביותר, ומעורר תהיות על המחירים שאנחנו נדרשים לעתים לשלם כאן, בציון, עבור תאומו הישראלי. לסיכום: מסעדה חמה ומשפחתית, שנדמה כי נלקחה מתוך סרט קיטש איטלקי.Via San Francesco a Ripa 134La Fraschettaטל': 5816012­06 מעדניות רומא זרועה במעדניות, כולל באזורי התיירות. אם אתם צריכים להביא מתנה יוצאת דופן למישהו שבאמת מבין בבישול, במעדניות הרומאיות תמצאו בקבוקים זעירים של חומץ בלסמי משובח ממודנה, במאות שקלים לבקבוק. כך, למשל, Campo de Fiori­ב לא קשה לאתר את המעדנייה Ruggeri Vito, שם אפשר להשיג מגוון של גבינות, נקניקים, שמנים, פטריות ועגבניות יבשות.במרחק לא רב משם, Via Dei Baullari­ב, אם נתקלתם בחנות שבפתחה מוצג נקניק מורטדלה בגודל של פצצה בת רבע טון ­ סימן שהגעתם למעדניית Il Fornaio. המקום אומנם מתמחה במאפים, אבל גם שאר הדליקטסים מוצעים שם למכירה.* הפקולטה למדעי הגבינהקלאודיו ואמיליו וולפטי מנהלים מאז 1972 חנות מעדנים בת מאה שנים, השוכנת בחלקה הדרום­מערבי של רומא, בוויה מארמורטה ­ קרוב מאוד לתחנת "הפירמידות" של רשת המטרו המקומית.פקדתי כבר חנויות יותר יוקרתיות, עם מגוון גדול יותר של מוצרים, שהוצגו בצורה יותר מרשימה מאשר אצל וולפטי. אבל, ושוב אני נסמכת על עדות של ידידים מקומיים, האיכות של האחים וולפטי, נצר למשפחת קצבים ויצרני גבינות מנורצ'יה שבאומבריה, היא ברמה נדירה.קלאוד יו ואמיליו מקדישים עצמם באופן פנאטי לחנות. הקונים מתקבלים לא רק בברכה ובחיוך, אלא מיד מתכבדים בחתיכת גבינה או בנקניקייה קטנה, מלווה בהסבר על מעלותיה ותכונותיה.צריך לראות את חרדת הקודש, העדינות והמקצועיות שבה מטפלים האחים וצוות עוזריהם במעדנים, כאילו מדובר במחלקה עמוסת אינקובטורים של טיפול נמרץ בפגים. כל כמה שעות יורד קלאודיו למרתף החנות, לאגף אחסון הגבינות. הוא דואג לשטוף אותן פעם ביום, והופך כל כיכר גבינה כדי לוודא חשיפה שווה לאוויר. הטיפול הזה מתבטא באיכויות של הגבינות. אני מודה שהיחס שלי למוצרלה, למשל, מתחלק לשתי תקופות: לפני וולפטי, ואחרי.המוכרים לא סתם מחייכים. באמת אכפת להם מהקונים. הם התעניינו כמה זמן נותר לנו עד נסיעתנו הביתה, היכן אנו מתאכסנים ברומא, וכמה זמן יעבור עד שנגיע עם סל הקניות לפתחו של מקרר. לא, לא מדובר בחטטנות. הם פשוט בחנו את הדרך הטובה ביותר לאריזה של הפרודוקטים שרכשנו.באתר האינטרנט של החברה תוכלו למצוא את כל המוצרים של וולפטי, כולל הסברים לגבי הייצור של המוצר, הדרך האולטימטיבית לאכול אותו, ולעתים גם היין שמומלץ לשתות בזמן האכילה.נכון, המעדנייה של האחים שוכנת קצת מחוץ לאזור התיירות, אבל אני ממליצה להכניס את המקום לרשימה הרומית של "חייב ביקור".Via Marmorata 47, TestaccioGastromonia E. Volpettiטל': 5742352­06פקס: 5747629­06www.fooditaly.comwww.volpetti.com קפה וקינוחים איטליה תרמה לעולם גם מגוון מעניין וטעים של מנות אחרונות, שרבות מהן מוכרות גם במחוזותינו.אבל יש הפתעות. במסעדת "פיפרנו", למשל, הציע המלצר את הקינוח המיוחד של המקום: "תיקחו את הביצים של סבא", אמר בקול נמוך.תהינו על מה בדיוק הוא מדבר. הוא הסביר כי זוהי עוגה מגבינת ריקוטה. "ומה מקור השם?" המשכנו בתהייתנו. "אה, זה פשוט, העוגה מוגשת בשני כדורים קטנים", השיב המלצר, כשהוא מלווה דבריו בתנועת ידיים מתאימה.חוץ ממה שיש לסבא להציע, איטליה משופעת במנות אחרונות ובהפתעות מתוקות. הנה כמה הצעות לסיום מהנה לארוחה, או לסתם חטיף מתקתק במשך היום:* אלברטו פיקה. למרות עליצותו של המלצר, ויתרנו על היכרות עם הביצים של סבא, ואת המתקת החך הותרנו לגלידרייה הסמוכה למסעדת פיפרנו: Alberto Pica, ב­12 Via della Seggiola.המקום משמש כבית קפה, בר, חנות לממכר דברי טבק וגלידרייה. הכל מומלץ, החל משוקולד שגרתי ועד לגלידת אורז מיוחדת.* ג'יוליטי. הגלידרייה הידועה ביותר ברומא היא Giolliti, שלה שני סניפים: האחד ב­40 Via Uffici de Vicario, והשני ב­15 Piazza Armellini.* השכונת ית בכיכר. את ארוחות הערב אהבנו לסיים בטיולים לאורך נהר הטיבר בדרכנו "הביתה", לרובע טרסטברה. קשה היה לפספס את הגלידרייה השכונתית הקטנה Piazza della Scala­ב. מספר הטעמים מצומצם, ויש לחכות לפעמים לבעלת הבית, העסוקה בירכתי החנות בהכנת הגלידות. אבל היתרון הוא בכך שניתן לאכול גלידות שזה עתה יצאו מהמכונה. גלידות הצנוברים וגלידת אגוזי הלוז היו האהובות עלי, בן זוגי חילק לגלידת השוקולד, לה הוא מכור, ציון מעולה.* קפה גרקו. זוכרים את ארוחת הנשנושים בצהריים במסעדה L'Enoteca Antica? לא הרחק מהמסעדה הזאת, ב­86 Via di condoti, נמצא בית הקפה בעתיק ביותר ברומא, Caffe Greco. על אווירת המכובדות של המקום משלמים במחיר הקפה.* בר טרסקליני. באחת הכיכרות היפות של רומא, Piazza Navona, תמצאו טרטופו שגם אצל המקומיים זוכה לציונים מעולים במיוחד. לאוהבי פצצת השוקולד הקטנה הזאת מומלץ לגשת Bar Trescalini­ל. את המתיקות אפשר לשטוף, כמובן, בקפה.* קפה דה פריז/ קפה דוני. Via Veneto­ב, שהתפרסם בשנות ה­50 כמרכז החברה הגבוהה של רומא, נמצאים שני בתי קפה בהם מסובים בעלי הממון או השם, או שניהם ביחד. Caffe de Paris, Caffe Doney­ו שבגדה ממול, ידועים שניהם ברומא גם בביטוי הצרפתי "פלאס מה טו וו" (האם ראית אותי?).בקפה דה פריז, 90 Via veneto, שמתהדר בתמונות של הנסיכה דיאנה ואהובה המצרי, שתינו קפה קר, מאוד ייחודי. זהו קפה נטו, ממותק מעט, ללא כל חלב. הקפה מוגש בכוסיות צרות ומאורכות שקוררו קודם לכן. מי שמוכרח לשבת בקפה דוני (145 Via Veneto), שלא יתפלא אם החשבון בעבור ספל אספרסו יגיע לחמישה דולר.* קפה סנט אוסטאצ'יו. לשתות קפה רע ברומא זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל מי שהצליח לשחרר את בלוטות הטעם שלו מעולו של הקפה הנמס של "עלית", ומחפש משהו מיוחד, כדאי שיסור Caffe Sant' Eustachio­ל הסמוך לפנתאון,ב­82 Piazza Sant' Eustachio. לא להתבלבל, בכיכר יש שני בתי קפה: זה שאליו אני מתכוונת הוא הקטן, שבכניסה שלו יש שני עציצים גדולים. אם אתם לא בטוחים שנכנסתם לקפה הנכון, הרי עוד סימן דרך: הקופה מצד ימין, ואילו מצד שמאל מוצבת מכונת אספרסו ענקית, שלוח נירוסטה גדול המוצמד לצדדיה מעניק לה מראה של נגמ"ש צהל"י ממוגן מתקופת שהותנו בדרום לבנון. אומרים שהקיר הזה נועד למנוע מעיניים זרות להשקיף על תהליך הכנת האספרסו המקומי. לנו נראה שמדובר בגימיק נאה שנועד לטפח את הייחוד של המקום. הקפה, בכל מקרה, יוצא דופן. לכו על קפה הבית המיוחד, הנקרא Grand Caffe Spezial.