המלחמה על המלט היא מלחמה על עצמאות ישראלית

מאבקם של עובדי "מלט הר טוב" לא התחיל לפני כשבועיים, בחסימות הכבישים בכל רחבי הארץ, במחאה על הייבוא במחירי היצף של מלט מטורקיה ויוון. מדובר במאבק הנמשך כבר חודשים רבים במסדרונות משרד האוצר ובשוק המלט הישראלי. מלט אינו מוצר צריכה רגיל; הוא הבסיס לבנייה, לביטחון ולתשתיות. ויתור עליו כמוהו כוויתור על התעשיות הביטחוניות. שוו בנפשכם מצב שבו טורקיה, יצואנית מלט גדולה, מחליטה מסיבות פוליטיות שאינה מעוניינת למכור מלט לישראל.

גורמים אינטרסנטיים רבים ניסו לזרות חול בעיני הציבור ולהפיץ ספינים וחצאי אמיתות כדי להסיט את תשומת הלב מהמציאות האמיתית. תחילת הסיפור היא בשנת 2011, כאשר בעקבות המחאה החברתית הוקמה ועדת הרשקוביץ אשר דנה בשוק המלט הישראלי והשפעתו על יוקר המחיה. הוועדה קבעה כי המלט הוא מוצר אסטרטגי, וככזה יש לדאוג שמדינת ישראל תוכל לספק אותו בעצמה. עוד קבעה הוועדה כי בשוק המלט קיים מונופול והוא לא תחרותי. לאור זאת מכרה נשר את מפעל מלט הר טוב כדי לפתוח את השוק לתחרות, ולעודד את הייצור הישראלי.

לאחר מכירת מפעל מלט הר טוב, החל ייבוא במחירי היצף של מלט מיוון ומטורקיה. ייבוא במחירי היצף הוא מצב שבו המוצר נמכר במחיר נמוך יותר מבארץ ייצורו. על פי חוק היטלי סחר, מכירה במחירי היצף איננה חוקית כאשר היא פוגעת פגיעה ניכרת בתעשייה המקומית. לכן אפשר להשית על היבואנים היטל שמטרתו להגן על המשק המקומי מפגיעה. באוגוסט האחרון, לאחר חקירה מאומצת של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, קבע הממונה באופן חד־משמעי כי הייבוא מטורקיה ויוון הוא ייבוא במחירי היצף.

גורמים שונים טוענים כי ייבוא במחירי היצף יסייע לשוק ואף יוריד את יוקר המחיה, אך זוהי טעות מרה. ייתכן שהייבוא במחירי היצף נראה כעת זול ונוח, אך בפועל מדובר במהלך עסקי שמטרתו שבירת השוק המקומי, כך שכאשר היבואנים יעלו את המחיר – לא ייוותרו חלופות מלבד המלט המיובא במחירים המופקעים. טענה פופוליסטית נוספת היא שהיטל ההיצף יעלה את מחירי הדיור. מדובר בטענה שאליה כבר התייחס הממונה בדו"ח שהוציא. על פי הדו"ח, השפעת ההיטל על מחירי הדיור, אם בכלל, תעמוד על כ־750 שקל לדירה.

אין לנו בעיה עם ייבוא או תחרות. יש לנו בעיה עם ייבוא במחירי היצף, שאינו חוקי, ועם תחרות שאינה הוגנת. שוק המלט הישראלי, שגם כך עושה כעת את צעדיו הראשונים כשוק תחרותי, מתמודד מול גורמים שבסופו של דבר יפגעו בעצמאותה של ישראל בייצור מלט.

אין למדינת ישראל ולמקבלי ההחלטות הפריווילגיה לעשות מהלך אשר יתברר כבכייה לדורות, מכיוון שבעתיד כבר יהיה בלתי אפשרי לתקן את המעוות.