אם קיבלה האוניברסיטה העברית החלטה לעבור בהדרגה להוראה באנגלית, ואם ההחלטה עדיין לא נפלה, אין זה כל כך חשוב. בפועל, זה שנים שהאוניברסיטאות בישראל מצויות בתהליך מתקדם של מעבר לאנגלית. החובה לפרסם מאמרים באנגלית היא עתיקת יומין, גם הוראת קורסים מפי מרצים אורחים, אף היא מקדמת־דנא באנגלית, קשרי החוקרים עם עמיתים בחו"ל נעשית בדרך כלל באנגלית, תכתובת הדואר האלקטרוני בין עמיתים בתוך המוסדות מתבצעת לעיתים קרובות באנגלית, הזמנות לכנסים מופיעות לעיתים באנגלית בלבד ועוד ועוד. למי שמצויים בנעשה באקדמיה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיהיו מי שיקומו ויציעו להשלים את התהליך ולעבור להוראה באנגלית. הגלובליזציה, שיש לה לא מעט יתרונות, תובעת גם מחיר, והיא אחת הסיבות לכך, גם אם לא היחידה.

זה זמן מתרכזות האוניברסיטאות בחיזוק הבינלאומיות שלהן מכמה סיבות: היא תאפשר קליטת תלמידים מחו"ל, שהם מקור הכנסה חשוב לאוניברסיטאות; היא עשויה לתרום לשיפור הדרוג הבינלאומי של האוניברסיטאות, להעלות את יוקרתן ולשפר את התמודדותן בתחרות הבינלאומית. המעבר לאנגלית הוא בגדר עובדה, עכשיו רק צריך להמתין ולראות לאיזה עומק תחדור האנגלית במסגרת ההוראה באוניברסיטאות. התהליך בעיצומו ואין דרך לעצור אותו.
מה כן אפשר לעשות? ראשית, עלינו להכיר בכך שמצבה של השפה העברית במדינה מעורר דאגה. הסלנג נוגס בכל חלקה טובה. צעירים וגם מבוגרים, ולעיתים אף קריינים בכלי התקשורת, טועים בשימוש בין זכר לנקבה ובהטיות הפעלים. שלטי החנויות והמותגים "היוקרתיים" עברו כבר מזמן לאנגלית. החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות אינם מבוקשים במיוחד. כל אלה, ולא רק הם, צריכים לשמש תמרור אזהרה בולט ביחס לעתידה של שפתנו – מרכיב רב ערך בתרבותנו ובתחייתנו הלאומית. המעבר להוראה באנגלית באוניברסיטאות, גם אם הוא צפוי, אסור לו שיהיה על חשבון העברית. זאת אפשר לעשות אם הקורסים הניתנים בעברית באוניברסיטאות לא יבוטלו, ויינתנו לצד קורסים באנגלית, בשום אופן לא במקומם. להכפלת מספר הקורסים יש מחיר, אך זהו מחיר שהאוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב יצטרכו לקחת בחשבון בתהליך ביסוס הבינלאומיות של האוניברסיטאות.
אך גם בכך אין להסתפק. יש לפעול לכך שכל הסטודנטים הלומדים בכל החוגים יחויבו במהלך לימודיהם ללמוד ולהיבחן בקורסים להבעה עברית וללשון. כדאי גם לבחון את הדרכים לתגמל כלכלית את החוגים העוסקים ישירות בשפה העברית, ואולי אז יצא מתוק מעז.