שיר השבוע: גּוֹאֵל הָאֲדָמָה

לִקְנוֹת וּלְטַפֵּחַ, גַּם אִם יִשָּׂרֵף.
לִזְרֹעַ בִּגְשָׁמִים וּבְדִמְעָה.
כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
בַּתְּחִלָּה מָעָה מָעָה.

הִיא לִפְעָמִים נִשְׁקֶלֶת. עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.
הִיא בְּחֶלְקָהּ קְנוּיָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא.
הִיא בְּחֶלְקָהּ תְּלוּיָה בְּכָךְ שֶׁגּוֹי שׁוֹחֵר־
צְדָקָה אֶת מִשְׁפְּטֵי עַמּוֹ יַמְרֶה:

יַמְרֶה מִשְׁפָּט שֶׁל פֶּשַׁע, הַחוֹרֵץ חִסּוּל
עַל הַמּוֹכֵר חֶלְקָה לְבֵן לְעַם פָּסוּל;
חוֹזֶה אֲשֶׁר הוּצָא עַל הַמַּצִּיעַ אֲחוּזָה
לִיהוּדִי בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָהּ. כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתֵנוּ.
רַגְלֵי הַמְבַשֵּׂר הוֹלְכוֹת עַל כֶּסֶף (גַּם).
וְאִם יֶשְׁנָן אֶצְלֵנוּ לֶחָזוֹן אַנְטֶנוֹת
וְלַמַּעֲשִׂיּוּת מַכָּ"ם,

עָלֵינוּ לְהוֹקִיר אֶת סוֹחֲרֵי הַקַּרְקַע;
כִּי בֵּין אִם שֵׁרוּתָם טָהוֹר וּבֵין שָׂרוּט
הֵם מְסַכְּנִים לָבֶטַח מַשֶּׁהוּ יָקָר כָּאן:
אֶת הַחַיִּים, וּבְוַדַּאי אֶת הַחֵרוּת.

יָקָר הוּא קָרְבָּנָם, וּבֵין אִם הַמֵּנִיעַ
הוּא פַּרְנָסָה קָשָׁה, אוֹ פֶּתַח הִתְעַשְּׁרוּת,
אוֹ הַרְחָקַת עֲתִיד עַמָּם מֵעִם הָנִיָּה
וְחֶרֶב חָמָאסוֹ, אוֹ חֶסֶד כְּשֶׁל רוּת,

אוֹ אַנְטִי־גִּזְעָנוּת, אוֹ כָּל הַנַּ"ל גַּם יַחַד,
רָאוּי שֶׁיִּפָּתְחוּ לָהֶם גַּם לֵב גַּם גְּמָ"חִים
וְגַם חַדְרֵי מַצָּב – כִּי הֵם בְּשֵׁם מִעוּט
הֵפֵרוּ חֹק דָּמִים שֶׁל אַנְטִישֶׁמִיּוּת.

אֲבָל בְּהֵחָטֵף אֶחָד מֵהֶם לִסְדוֹם,
בְּהֵרָצָח אַחֵר בִּתְחוּם רִבּוֹנוּתֵנוּ,
אֶת פִּינוּ פֶּה אֶחָד אָנוּ חוֹרְצִים לִסְתֹּם
וְהַמַּכָּ"ם מֻשְׁבָּת וּמִתְקַפְּלוֹת הָאַנְטֶנוֹת.

מַדּוּעַ לֹא אִכְפַּת, אוֹ שֶׁאִכְפַּת רַק קְצָת?
גַּם הַסִּבָּה סְמוּיָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר מֻכְחֶשֶׁת:
כִּי הַתְּפִיסָה שֶׁיֵּשׁ קְצָת צֶדֶק בְּכָל צַד
אוֹכֶלֶת בְּתוֹכֵנוּ בְּחָשְׁכָה וָחֵשֶׁק;

כִּי בְּמָקוֹם עָמוֹק, עָלוּב וְצַדְּקָנִי
הַצֹּרֶךְ הַנָּכוֹן לִרְאוֹת גַּם צַד־שֵׁנִי,
לִקְרֹא אֶת הַמְּצִיאוּת גַּם מִמָּרוֹם כְּתָּצָ"א,
מַצְמִיחַ, כְּמִיַּיִן חֹמֶץ, כְּמוּטַצְיָה,

קְלָלָה מֻחְלֶטֶת: הַתְּפִיסָה הַיַּחֲסִית,
שֶׁצָּדָה אֶת הַצֶּדֶק וְנָתְנָה בּוֹ גֵּט,
שֶׁכַּאֲשֶׁר פּוֹרֵשׂ מִקְּהַל רִשְׁעָה חָסִיד
מִבְּחִינָתָהּ אֵין הוּא חָסִיד אֶלָּא בּוֹגֵד.

תְּפִיסָה אֲשֶׁר מְפַעְפַּעַת לַיָּמִין כָּאן
עַל אַף שֶׁבְּשׁוּלֵי הַשְּׂמֹאל הָגוּהָ,
שֶׁבִּגְלָלָהּ סוֹפֵג בְּבוּז דִּמּוּי שֶׁל שְׁטִינְקֶר
סַיְּעָן שֶׁבִּגְבוּרָה מָנַע פִּגּוּעַ.

וְעַד שֶׁתְּבֹעַר מִמַּחְשַׁכֵּי הַנֶּפֶשׁ
הַמַּכְשֵׁלָה אֲשֶׁר לְזֹהַר מִדַּמָּה
תֹּאכַל בָּנוּ כַּדָּת הִתְיַחֲסוּת הַנֵּפֶל
אֶל בֶּן בְּרִיתֵנוּ, אֶל מוֹכֵר הָאֲדָמָה

שֶׁגּוֹרָלוֹ הֶפְקֵר: עַד הֵחָטֵף, עַד מוֹת.
שֶׁגּוֹרָלוֹ אִלֵּם: כְּאִלּוּ לְהָדָ"ם.
סוֹפוֹ שֶׁל הָעַרְבִי גּוֹאֵל הָאֲדָמוֹת
לַחֲלוֹם רָצוּחַ עַל גּוֹאֵל הַדָּם.