לפני כמה ימים נסעתי מתל־אביב לירושלים. כשהגעתי למחלף בן־שמן, עליתי על כביש ארבע ארבע שלוש. אני תמיד נוסע על כביש ארבע ארבע שלוש. על כביש אחד אי אפשר לסמוך. וגם ככה הכניסה לעיר תמיד חסומה. בכל מקרה, כמה דקות לפני צומת שילת, ראיתי באמצע הכביש טנדר ישן עם מכסה מנוע פתוח. האטתי את הרכב כדי להבין מי מה מו, וראיתי לצידו צעיר שחום עור עם אפוד זוהר על הגוף וכבלים ביד. פתחתי את החלון. שאלתי אותו, אתה צריך עזרה. האיש אמר, במבטא ערבי, וואלה אולי אתה יכול לעזור לי להניע. בטח, אמרתי. למה לא.
יש פסוק אחד, בספר דברים, שתמיד גורם לי לעזור לאנשים שנתקעו עם המכונית שלהם באמצע הכביש. לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם. הקם תקים עימו. זה הפסוק. בכל פעם שאני קורא אותו אני חושב שזה מגניב שהתורה מצווה עליי, ככה, באופן ישיר, לעזור לאנשים להחליף גלגל מפונצ'ר. ומאז אני באמת משתדל לעזור לאנשים שנתקעו בכביש. זה הרי כתוב בתורה.
הטנדר המותש עמד לא רחוק מהצומת, והרמזור היה אדום, אז יכולתי להסתובב באמצע האוטוסטרדה ולהעמיד את האוטו שלי מול הטנדר שלו. ככה, באמצע הכביש, ונגד כיוון התנועה. אבל ברגע שסיימתי להתמקם, הרמזור התחלף, והמכוניות התחילו לדהור מימיני ומשמאלי. זה היה מפחיד. הוצאתי את הראש מהחלון. אמרתי לבחור, שמע, אין לי אומץ לצאת, אתה תסתדר. הבחור אמר, אין בעיה אח שלי, אני מסתדר. תישאר בפנים. רק תפתח לי את המכסה מנוע. סבבה, צעקתי לו.
התכופפתי כדי לפתוח את מכסה המנוע. פתחתי בטעות את המכסה של פתח התדלוק. הבחור קלט את זה וחייך. התכופפתי שוב. הפעם פתחתי את המכסה הנכון. הבחור הרים את מכסה המנוע, העמיד אותו עם המוט המשונה, מצא את המצבר והתחבר אליו עם הכבלים שלו. התחלתי לתת גז על ניוטרל. לא יודע למה. מישהו אמר לי פעם שזה מה שעושים כשמחברים מצבר למצבר.
איזה דבר מרגש זה כבלים. מכונית אחת עומדת תקועה, עם מצבר מרוקן. מכונית אחרת עוברת מולה, ועוצרת לידה כדי לעזור לה. זה כבר מרגש. אחר כך שתי המכוניות פוערות את הפה שלהן. ומתחברות זו לזו, בעזרת כבלים. פלוס לפלוס. ומינוס למינוס. איזה מרגש. והאנרגיה עוברת, ממצבר אחד למצבר שני. מאוטו אחד לאוטו שני. איזה מרגש. ואחר כך, אחרי שמכונית אחת מקימה מכונית אחרת לתחייה, שתי המכוניות נפרדות. והמכונית שהייתה בלי אנרגיה יכולה לנסוע עכשיו לבד, בלי להיות מחוברת למכונית שעזרה לה. וכשהיא תיסע המצבר שלה ייטען, ולאט לאט יחזור לעצמו. ככה זה עובד. איזה מרגש. זה הכי מרגש.
ויש גם רגעים כאלה בחיים. לא רק בהקשר של מכוניות תקועות. יש רגעים כאלה, של עצבות. שהנפש לא זזה. והנשמה תקועה. מרוקנת לגמרי. ואין טיפה של חיות במצבר. ואין כוח לכלום, ואין חשק לכלום. ואז מגיע מישהו, עם אנרגיה, וכבלים, ומכסה מנוע פתוח. והוא יושב, ומקשיב, ומדבר, ומחייך, ומחבק, ומנחם. עד ששני המצברים חשופים. וברגע אחד מתוק, של חסד ורוך, פלוס מתחבר לפלוס, ומינוס למינוס, והאנרגיה הטובה עוברת, ממצבר אחד למצבר אחר, והנשמה מתחדשת, והגוף מתעורר, ופתאום אפשר שוב לזוז, ולנשום, ולחייך, ולאכול. פתאום אפשר לצאת החוצה רגע, קצת להתחדש. פתאום אפשר להיות לבד. איזה מרגש.
המכוניות דהרו על הכביש, מימיני ומשמאלי, והבחור הצעיר הקים את הטנדר שלו לתחייה במהירות ויעילות. אחר כך הוא ניתק את הכבלים, גלגל אותם, סגר את מכסה המנוע שלי, ואת מכסה המנוע שלו, ואז ניגש לטנדר שלו, הניח בו את הכבלים, הוציא ממנו קופסת קרטון גדולה וניגש אליי בהתרגשות. הבנתי שהוא רוצה להביא לי מתנה. התחלתי לצעוק, לא לא לא אחי, לא צריך, הבחור אמר, קח את זה, קח את זה, זה שווה הרבה כסף. ניסיתי לסגור את החלון, לא צריך, אמרתי לו, לא צריך אחי, תודה. אבל הבחור התעקש, הוא דחף את הקרטון פנימה, לידיים שלי, וצעק עליי, קח את זה, קח את זה, זה שווה שלוש מאות שקל, זה מאיץ חום.
הסתכלתי על הקרטון. מאיץ חום לדודי אמקור. הסתכלתי על הטנדר של הבחור. חשמלאי מומחה לדודי שמש. חייכתי בהכנעה. הנחתי את מאיץ החום במושב האחורי, ליד הכיסא של חיה. הושטתי לבחור יד. לחצנו ידיים ונפרדנו כידידים. לפני שהוא חזר לאוטו שלו, הוא סגר גם את מכסה הדלק שפתחתי בטעות. איזה חמוד. אחר כך הוא עזר לי להסתובב לכיוון התנועה. הוא חיכה בסבלנות שהרמזור יתחלף לאדום, ואז חסם שני נתיבים, כדי להגן עליי, וסימן לי עם היד. הסתובבתי במקום. הרמזור התחלף לירוק. נופפתי לו בידי, חייכתי והמשכתי לנסוע.
וזהו. זה הסיפור. מאז ועד עכשיו אני מסתובב עם מאיץ חום במושב האחורי. מאז ועד עכשיו אני חושב על צמד המילים המתוק הזה, מאיץ חום. איזה דבר יפה זה להאיץ חום. ולא רק בהקשר של דודי אמקור. החיים האלה כל כך מנוכרים וקרים. העולם כל כך מחוספס ומרוחק. כולם כל כך בשלהם כל הזמן. כולם כל כך קפואים. וצריך חום. צריך אהבה, ורכות, ורגישות, וחמלה. צריך חום. צריך להאיץ את החום. לפתוח מכסי מנוע. להטעין מצברים חלשים וקפואים. ללחוץ על הגז. עד שהלב מתאחה. כמה יפה. החיים כל כך קרים. יש כל כך הרבה מצברים חלשים. וצריך להאיץ חום בעולם. איזה מרגש.
