בראשית המאה ה-20, איש צבא רוסי ששמו איוואן בביצ'ף קנה לעצמו מקום באצולה האתיופית. הוא הגיע לאתיופיה ב-1898, בתפקיד נספח צבאי במשלחת הדיפלומטית הרוסית, אך התלהבותו מאפריקה גרמה לו לעשות מעשה ששינה את חייו ואת חיי צאצאיו למשך דורות: הוא פגש את הנוסע והגיאוגרף הרוסי ניקולאי לאונטייב, שחקר רבות באפריקה, ופשוט עזב את השגרירות ויצא איתו למסע חקר באגם טורקאנה בקניה. בעקבות כך, הוא הודח מתפקידו ונקרא לשוב למוסקבה.
בביצ'ף סירב. הוא נשאר באדיס אבבה, והתחיל ליצור קשרים עם האליטה של הקיסרות דאז. בין השאר הוא סייע לפיתוח הכוחות המזוינים של הקיסרות, מונה למושל מחוז במדינה והקים אחוזה בקרקע שהוענקה לו בידי הקיסר מנליק השני. הקשרים בינו ובין הקיסר היו קרובים עד כדי כך שמנליק נתן לו את ידה של קרובת משפחתו, ואיתה הוליד איוואן בביצ'ף חמישה ילדים. השני שבהם היה מישקה.
מישקה בביצ'ף גדל באדיס אבבה, וכמו אביו בחר בקריירה צבאית. הוא התחיל את השירות בתחום השריון, ואז עבר לחיל האוויר האתיופי והיה בין מייסדיו, לצד אספאו עלי, עוד אחד מהטייסים האתיופיים הראשונים. את טיסת הסולו הראשונה שלו רשם בביצ'ף ב-1930. הקיסר היילה סלאסי שלח אותו להכשרה באקדמיית חיל האוויר בצרפת (אגב, האיות של השם בביצ'ף, במקום הצורה הרוסית "בביצ'ב", קשור לאיות הצרפתי בדרכוני בני המשפחה).
במלחמת איטליה-אתיופיה היה בביצ'ף אחד מהטייסים שלחמו באיטלקים: לאתיופים היו 12 מטוסי עץ צרפתיים מיושנים, ששימשו בעיקר לתקשורת ושרדו את כל המלחמה למרות ההפסד והכיבוש המכאיב. לאחר התבוסה היה בביצ'ף הטייס שלקח את הקיסר לגלות בסומליה הצרפתית. לאחר שחרור אתיופיה בידי הבריטים חזר בביצ'ף למדינה, עטור אותות כבוד, והיה לראש מנהל התעופה האזרחי במדינה.
בסוף שנות הארבעים, במשך זמן קצר, הוא ייצג את מדינתו בשליחות דיפלומטית בברית המועצות, ושם נישא ללודמילה נסטרנקובה. השניים הביאו לעולם את בנם אלכסנדר, אבל האידיליה לא נמשכה זמן רב. לאחר שלקה בשבץ, בינואר 1948, ביקש בביצ'ף לצאת לטיפול בשוודיה ולחזור, אבל שר החוץ מולוטוב לא השיב לבקשתו לקבל ויזה פתוחה כזאת. הוא יצא בכל זאת, וכניסתו סורבה.
ב-1949, בהתאם לצו האוסר נישואים בין אזרחים סובייטיים לאזרחים זרים, נשללה בדיעבד תעודת הנישואים שלו ללודמילה, והיא גורשה מאחוזת המשלחת הדיפלומטית האתיופית במוסקבה. גם בנו של בביצ'ף נאלץ להירשם כאלכסנדר נסטרנקוב ולא כבן למשפחת בביצ'ף. לודמילה נישאה מחדש ב-1956. בביצ'ף לא שמע דבר על אשתו ובנו: כל מכתביו לרשויות לא נענו, מלבד בתשובות רשמיות יבשות שלפיהן אשתו ובנו הם אזרחי ברית המועצות ולפיכך אין להם זכות לעזוב את ארצם.
בביצ'ף מת באדיס אבבה ב-23 בדצמבר 1964, לפני 54 שנה וכמה ימים. על מצבתו נכתב: "כאן נח הטייס האתיופי הראשון". בנו, אלכסנדר זכרנזרוב, מצא את קרובי משפחתו באתיופיה ב-2010, וב-2011 השתתף בתהלוכת זיכרון לרגל 70 שנה לשחרור אתיופיה מהכיבוש האיטלקי.
