למה כן?
- מאגר המצביעים כולל בעשורים האחרונים פלח קבוע של 30-40 מנדטים הכולל מצביעי ריאליטי ואווירה. המצביעים הללו נוהים אחרי כוכבים ולא אחרי מפלגות עם זהות היסטורית ורעיונית מוצקה.
- האינסטינקט שלהם הוא ללכת על "הדבר הבא". הם תמיד, ובכל רגע נתון, רוצים "שינוי". חלקם מחפשים "שמאל, אבל לא מחנ"צ ולא מרצ", חלקם מחפשים "מרכז, אבל לא יאיר לפיד" (שבעצמו, כזכור, נבנה על אלו שחיפשו "מרכז, אבל לא קדימה"), וחלקם מחפשים "ימין, אבל לא ביבי ולא מפד"ל". בעוד שבשמאל/מרכז יש להם היצע מפלגות מתחדש קבוע, ע"ע גנץ ואורלי לוי, בימין הרציונלי אף אחד לא הציע להם עד כה מסלול נחיתה.
- הפיכתה של הבית היהודי לשלד בורסאי עשויה למשוך אליה לא מעט קולות של "הימין המפגין". אלו שבדרך כלל הצביעו יחד/ עצמה לישראל, וזרקו שלושה מנדטים לפח. אמנם את הקולות של מפלגת זהות שום מהלך לא יציל, אבל גם הצלה של שלושה מנדטים מהימין הלא-פרגמטי עשויה להיות משמעותית.
- סמוטריץ' ותקומה. הבעיה המרכזית של ח"כ סמוטריץ' היא שהכישרון והאמביציה שלו הם טיפה יותר מידי. דווקא בגלל שהוא מוכשר ומוצלח וצעיר ותזזיתי הוא לא הצליח לתפקד כח"כ בתוך סיעה, וניהל אג'נדה עצמאית על כל צעד ושעל כמעט. בנקודות זמן מסוימות לצופה מהצד לא תמיד היה ברור האם הוא ח"כ או ראש מפלגה. הוא אחראי לכך שהמתח שבין תקומה לבית היהודי הפך לכזה שקשה מאד לתפקד איתו.
- הציונות הדתית. בנקודה הזו הביקורת של בנט נכונה. כאשר הבעל הוא נתניהו, לסרוגים יש אופי של אישה מוכה. לא משנה מה יקרה או לא יקרה, בדקה ה-90 ראש הממשלה תמיד יוציא סרטון, יפרוט על הרגש הממלכתי וימשוך חצי מהקולות. הקולות הללו, אגב, תמיד הולכים לעשירייה השלישית. זו שמכניסה מאורות דור כמו אורן חזן.
- זוכרים את צומת? אמנם עברו שנות דור, אבל היא קמה במודל דומה והגיעה בכנסת ה-13 לשמונה מנדטים. זה אומר שיש ביקוש לימין מובהק שאיננו הבית היהודי.
למה לא?
- זוכרים שוב את צומת? אז בבחירות שאחרי הפיק הגדול היא לא צלחה את אחוז החסימה. מפלגות בלי תשתית היסטורית מסורתית נוטות להתנהג כמו בלון הליום. ממריאות מהר וחזק למעלה עד שהאוויר נעשה דליל, הציבור כבר לא מקבל את מנת הריגוש ומחפש את הדבר הבא.
- זוכרים פעם אחרונה את צומת? אז שגב, גולדפרב והמיצובישי שבזכותם עבר הסכם אוסלו צמחו במפלגה הזו, שהחברים שבה לא מחויבים לאף אחד.
- אחד הערכים השמרניים המרכזיים הוא הנאמנות. בנט ושקד מיתגו את עצמם הערב כפרטנרים לסטוץ, ולא לזוגיות מונוגמית ארוכת טווח. זוהי התנהלות שמתאימה אולי לעובדי הייטק, שרגילים לדלג בין חברה לחברה כמו דבורים המוצצות צוף ומשכורת וממשיכות הלאה. את המצביע השמרני הממוצע שמחפש ערכים ולא אקזיט התנהלות כזו מרתיעה.
- הבית היהודי נמצאת כרגע במצב של ברית המועצות לאחר נפילת חומת הברזל. שחקנים שיעוטו מהר על הפגרים עשויים להפוך לאוליגרכים, אחרים יאבדו את כל עולמם, הבעיה היא שהתנודות החריפות עשויות בקלות להוביל להתרסקות מוחלטת של שווי המניות. ההימור שלקחו בנט ושקד הוא לא רק על עצמם, אלא גם על עתיד הגוש הימני כולו. לא מעט שחקנים יענישו את שקד-בנט רק על הצעד הנמהר הזה.
- יחסי בנט שקד וביבי. כששקד ובנט עמדו בראש הבית היהודי, נתניהו אולי שנא אותם אבל הייתה לו מחויבות מסוימת לבית היהודי כמוסד המייצג ציבור גדול הנחשב לבייס שלו. המחויבות הזו לא קיימת עכשיו. עבור הרבה מאד מצביעים ישראלי שמבחינתם השאלה הפוליטית הגדולה היא כן ביבי לא ביבי, ההכרעה עשויה להיות הרבה יותר ברורה ובהירה, ולא לטובת בנט.
- בהשאלה מדברי הרמב"ם, תוצאות מהלכים כאלה לא נדע איך יהיו עד שיהיו. דבר אחד בטוח, משעמם לא יהיה פה.
