יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010

לצאת מהבונקר: הערות על פוליטיקה וציונות דתית

טקטיקה, אסטרטגיה, הנהגה והעניין הפרסונלי - מסקנות ראשוניות בעקבות המפץ הפוליטי של בנט ושקד

כמעט שבוע אחרי פצצת הנפל"ם שהטילו נפתלי בנט ואיילת שקד בשמי הפוליטיקה הישראלית בכלל ובזו הציונית-דתית בפרט, אפשר להתחיל לצאת מהבונקר ולנסות לאמוד את השפעת הצעד הדרמטי.

ארבע הערות על פוליטיקה וציונות-דתית:

1

טקטיקה. ממוצע הסקרים שנערכו מאז התבשרנו על הקמת "הימין החדש" עומד על כ-9 מנדטים. הבית היהודי עומד על ממוצע של כארבעה. אם זו תהיה אכן תוצאות הבחירות, הרי שמדובר במהלך טקטי נכון של בנט ושקד. כיום, שני הגופים הללו מחזיקים בשמונה מנדטים בלבד. כמובן שהדברים נזילים, ומעבר לעלייה או ירידה של אחת מהמפלגות הללו, מספיק שהבית היהודי לא יעבור את אחוז החסימה – כפי שאכן מנבאים כמה סקרים – בשביל שאותו מהלך טקטי יוגדר ככישלון. באופן אבסורדי, בנט יצטרך לעבוד לא רק בקמפיין של מפלגתו החדשה, אלא גם לסייע ככל יכולתו לשותפה שנטש ולדאוג שתעבור את אחוז החסימה. אחרת, לא יהיה מי שלא יטיל את האחריות עליו.

צילום: גדעון מרקוביץ'
איילת שקד ונפתלי בנט. צילום: גדעון מרקוביץ'

2     

אסטרטגיה. בנט ושקד רוצים להחליף את נתניהו (מי מהם? כבר נגיע גם לזה). הם יודעים שלעולם לא היו יכולים לעשות זאת מתוך מפלגה מגזרית כמו הבית היהודי, ששימשה אותם נאמנה בדרך למעלה וכעת – קצת כמו מיכלי דלק של חללית אחרי ההמראה – הופכת לנטל יותר מאשר נכס. אז הם שחררו את המיכלים, השליכו אותם לים והמשיכו במסעם לעבר כוכב בלפור.

שניהם הגיעו למסקנה שזוהי הפעם האחרונה שבה נתניהו ייבחר לראשות הממשלה. לא משנה מהי הסיבה – חקירות, עייפות הציבור או גילו המתקדם של נתניהו, סיבה קצת מוזרה אבל כזו שנאמרה השבוע ישירות מפיה של שקד – אם הערכותיהם נכונות הרי שהם היו חייבים לבצע את מה שביצעו, אחרת היו מפספסים במידה רבה את רכבת השלטון הבא, או לפחות את התחנה הראשונה שלה. כמובן שהיו כאן גם שיקולים כספיים, לפרוש רגע לפני שכבר אי אפשר לעשות זאת מבלי לוותר על מימון, אבל כל הדיבורים על הפקרת הבית היהודי מאוחר מדי הם בבחינת קינות לא רלוונטיות שחבל להתעסק בהן. זו פוליטיקה, היא אכזרית, ומי שלא יכול לעמוד בה צריך לתת למישהו אחר לעשות זאת.

צילום: אורן בן חקון
בנימין נתניהו במליאה. קדנציה אחרונה? צילום: אורן בן חקון

3

הנהגה. בסופו של דבר, אם הבית היהודי תיחלץ מסכנת אחוז החסימה ואין סיבה שהדבר לא יקרה בהתנהלות נכונה, יהיו במדינת ישראל שתי מפלגות ימין שבראשן אנשי הציונות הדתית. אין זה דבר של מה בכך, והוא מרמז על החשיבות ההולכת וגדלה של הציונות הדתית בחברה הישראלית, בדיוק כמו שהוא מבשר על הפיצול החברתי המתרחב בו כבר כמה שנים בין מי שמכונים "לייטים" למי שמכונים "חרד"לים".

עוד כותרות באתר מקור ראשון
התאבדות פוליטית: "הקרב של גבאי – מול אחוז החסימה"
תקדים מסוכן: המפץ השיפוטי של חוק הלאום
האם יש בישראל יותר מדי ישיבות ואולפנות?

לאורי אריאל זכויות רבות, הוא איש התיישבות ותיק ואיש ממסד לעילא ולעילא, אבל הבית היהודי חייב לחשוב קדימה ולצאת מהריבוע. בצלאל סמוטריץ' (גילוי נאות: יש בינינו היכרות שטחית אחרי משלחת לחו"ל שבה היינו שנינו חברים) הוא ח"כ חרוץ, שאפתן ורהוט, המקובל על רבים מחברי הכנסת בכל הקשת הפוליטית ומסמל את ההנהגה של הדור הבא. שילוב של סמוטריץ' כמוביל ואורי אריאל כמספר שתיים דומיננטי ובעל עמדה הנהגתית בכירה, בשילוב מפלגתו של אלי ישי – יכול יהיה להביא את המפלגה שכרגע נראית מוכה וחבולה להישג נאה של חמישה, אולי אפילו שישה מנדטים.

4  

שקד ובנט. בלוגו של 'הימין החדש' כתוב במפורש "בראשות שקד ובנט". בלהט האירועים הפוליטיים הדרמטיים שהתחוללו השבוע, דומה שהעניין הפרסונלי הזה קצת נדחק לצד, ושלא בצדק. מדובר במהלך נדיר, אמיץ ואצילי של בנט, שרוצה מאוד להיות ראש ממשלה אבל כנראה מבין שלאיילת שקד יש כרגע סיכוי טוב יותר. שקד, שגומלת לבנט בשותפות נאמנה ובלי גמגומים, משלימה את אחד הצמדים היותר מרשימים של הפוליטיקה הישראלית, בטח כשמסתכלים על קרבות הסכינים שמתחוללות במחנה שמנגד.

צילום: יונתן זינדל, פלאש90
אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.