השבוע נפל דבר בבית זמרי, ואני לא מדבר על זה שהזאטוט והזאטוטית עדיין לא כל כך טובים בהחזקת דברים. בשעה טובה סיימה שירן את לימודי הדוקטורט שלה. יש עוד כמה דברים טכניים, אבל באופן כללי כרגע גרים בבית משפחת זמרי ארבעה אנשים בלי תואר אקדמי ודוקטור אחת.
12 שנה היא באוניברסיטה, יותר זמן ממה שהיא איתי. מערכת היחסים הזו בוודאי העניקה לה יותר ידע. אמנם האוניברסיטה לא עוזרת בבית, אבל אם תשאלו את שירן גם אני לא מצטיין בזה, כך שאין ספק שהזוגיות האקדמית שלה משתלמת יותר ובטח שיותר מתאימה לה פוליטית.
אני לעומת שירן מעולם לא הייתי עילוי אקדמי. אני בוגר החוג לכמעט תואר ראשון ממכללת רמת־גן: כרגע חסר לי קורס אחד ושתי עבודות סמינריוניות כדי להשלים אותו, אבל הסיכוי שזה יקרה עם שלושה ילדים קטנים, תוכנית רדיו וטור במקור ראשון שקול לסיכוי שציפי לבני תזמין את אבי גבאי ליום ההולדת הבא שלה. לכן זה היה שבוע לא פשוט בשבילי. לא מספיקה העובדה שמבחינה ויזואלית שירן שלוש ליגות מעליי, וככל שעובר הזמן הפער רק גדל – ועכשיו אני גם צריך להתמודד עם נחיתות אקדמית מהגדולות שידעה האנושות.
מה שאני הכי אוהב בדוקטור הפרטית שלי הוא הפער בין הטיפוס שהיא בבית ובחיים ובין מי שהיא באוניברסיטה. כשראיתי אותה השבוע בהרצאת סיום הדוקטורט שלה, אומרת את כל המילים הלועזיות המוגזמות האלה, לא יכולתי שלא להיזכר באישה שגרה איתי בבית ובוכה כשמשהו מרגש קורה לאחת מבנות משפחת קרדשיאן. לפעמים נדמה לי שהמוח שלה נמצא בתיקו בין זבל טלוויזיוני ובין הדוקטורט.
אבל יש גם חסרונות במערכת יחסים עם מישהו משכיל בהרבה ממך, ואני לא מדבר רק על השיחות שהיא מנהלת עם חברות באקדמית כדי שלא אבין. מדובר בעצם בעברית מעורבבת באנגלית לא מדוברת. אני מדבר בעיקר על איך שהפער הזה בינינו עלול או עשוי להשתקף בעיני הילדים. העולל, הגדול שבהם, כבר מגיע לגיל הסקרני, שבו הוא חופר לך את החיים כי הוא ממש רוצה להתחיל לדעת דברים. השבוע סיפרנו לו שאמא דוקטור, והוא שאל כמובן מה זה אומר. הסברנו לו שזה מישהו שלמד המון שנים כדי לעזור לאנשים. אמא שלו, למשל, עוזרת לאנשים שהזיכרון שלהם כבר לא עובד ממש טוב.
הוא ממש התרשם ושאל אם גם אבא דוקטור. השתיקה שאפפה את החדר הייתה חזקה יותר מכל אי התבטאות של בני גנץ. אמרתי לו שאבא לא דוקטור אבל גם הוא יודע דברים. נדמה לי שזיהיתי אצלו מבט של "אל תחרטט אותי יא כישלון". או שהוא סתם היה רעב. בערב אמרתי לו שהולכים להתקלח, והוא ענה – ואני מצטט – "אני רוצה שאמא תקלח אותי היום, היא דוקטור". נשבע לכם.
מאז שהיא דוקטור יש לי גם תחושה שרואים את זה עליה. אנשים יודעים את זה ברחוב. הם מסתכלים עליה במבט שכולו "מה היא עושה עם הנפל האינטלקטואלי הזה". שלא לדבר על המבוכה הבירוקרטית שקשורה לרישום לגנים לקראת שנה הבאה, ובמיוחד החלק שבו כל אחד מההורים מסמן את ההשכלה האקדמית שלו. שירן כותבת דוקטור, אני מצייר סמיילי ופרח.
שאלה של יציבות
הדבר האחרון שהביטחון השברירי שלי צריך עכשיו הוא תחושת נחיתות, ולכן על אף הכבוד הרב שאני רוחש לה החלטתי לשתף אתכם בחמישה דברים לא אקדמיים בעליל שבהם אני טוב יותר מהדוקטור.
1. הזיכרון שלי הרבה יותר טוב משלה. אירוני, נכון? הדוקטור חוקרת אלצהיימר, אבל היא שוכחת סדרתית. בשבוע שעבר היא הייתה אמורה לסדר איזה עניין בבנק עם חשבון ישן ומינוס קטן שצריך לסגור, אבל השבוע התקשר אליי מישהו מהבנק ואיים לעקל לנו את הבית.
2. אני הרבה יותר יציב – לא מבחינה נפשית, אבל בכל הנוגע ליכולת ללכת על שתי רגליים מבלי למעוד או לחטוף מכה. אין פעם אחת שהיא מבשלת בלי לחטוף כווייה. בכל יום היא מראה לי סימן כחול חדש ומאשימה רהיט אחר שבדיוק שם לה רגל. לפחות היא יודעת לצחוק על זה: כשהזאטוטית נופלת או חוטפת מכה, התגובה הראשונה שלה היא "אין, זאת בול אמא שלה".
3. אני הרבה יותר טוב בלא לסמוך על הילדים. היא יכולה לתת לתאומים בני שנה וקצת לאכול מרק לבד על כל הכרוך בכך, ואני אעדיף לצפות באמנון אברמוביץ' מראיין את אמנון אברמוביץ' לפני שאתן לשתי קערות מרק עדשים לקשט את רצפת הסלון. אני גם הרבה יותר טוב ממנה בלהגיד לילדים לא. רק אתמול העולל ביקש ממני בערב את השוקולד שבמקרר וסירבתי. גם כי אני לא מוכן שהוא יאכל ממתקים לפני השינה, וגם כי כבר דפקתי את כל החפיסה בצהריים.
4. אני מתמחה טוב ממנה בשטיפת כלים. אני לא מבין איך שחמט הוא מקצוע אולימפי ושטיפת כלים לא: זה ענף ספורט שמשלב יכולות ביצועיות, מהירות וחשיבה אסטרטגית. בשביל כיור מלא שירן זקוקה למתקן כלים ועוד שתי מגבות פרושות, אבל היכולות שלי משתקפות לא רק באיכות הניקיון אלא גם ביכולת שלי לרכז אינספור כלים לערמה מרשימה שמתנשאת על מתקן אחד קטן. כל שוטף כלים מקצועי יודע שברגע שפרשת מגבת על השיש, הפסדת.
5. לסיום, אני הרבה יותר טוב בלחרטט אלף מילה במקום פשוט לומר לה כל הכבוד דוקטור, חולה עלייך.
שלוש נבואות
בשבוע שעבר כתבתי טור הכנה לבחירות. הסעיף הראשון אמר שלאף אחד מהפרשנים שכותבים טורים על מה שיקרה בבחירות, כולל אני, אין באמת מושג על מה הוא מדבר. מאז שכתבתי את הטור הוקמה מפלגת ימין חדשה, וגבאי העניק לציפי לבני סטירה מצלצלת, העלים את המחנה הציוני והקים שוב את התנועה והעבודה. אז יאללה, אני מהמר שעד הטור הבא הליכוד מתפצל לשתי מפלגות, אחת בהנהגת נתניהו והאחרת בהנהגת אורן חזן ופחית רדבול; אבי גבאי מצטרף לצוות של גב האומה; ובני גנץ יאמר משהו. מה אכפת לי לנסות.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
