האורות בקומת המרתף של הקרמלין דלקו כל הלילה. סרגיי בוטביץ', מפקד הכוח החשאי שראשי הממשל הרוסי הגדירו את משימתו כ"חשובה ביותר לאמא רוסיה בחודשים הקרובים", הרגיש רק כשהאיר השחר שהצוות שאסף סביבו אכן מוכן לצאת לדרך. "אין הרבה זמן", חשב לעצמו בקול כשנהג במכונית המרצדס השחורה החדשה לכיוון ביתו, כדי לחטוף תנומת בוקר קצרה לפני שיחזור בסערה למשרדו להמשך המאמץ האינטנסיבי. "הבחירות בישראל יתקיימו בעוד פחות משלושה חודשים, ויש לנו הרבה עבודה".
המטרה שהוגדרה הייתה פשוטה אך מתוחכמת: ליצור כאוס ומהומה בדעת הקהל הישראלית. "אומה חלשה ומותשת מנטלית תהיה נוחה יותר לתמרון פוליטי בשנים שלאחר מכן", פסק פסיכולוג ההמונים הממשלתי ואדים לייקביץ'.
בצוות המקורי של בוטביץ' היו חברים תריסר סוכנים חשאיים, כולם מומחים ברשתות חברתיות ובניתוב דעת קהל. כל סוכן קיבל מפלגה בישראל, שעליה הוא אחראי מעתה ועד יום הבחירות, ומכאן והלאה כל אחד מהם עבד לבד ובשיטות הפעולה המועדפות עליו, בחתירה למטרת המבצע: זריעת בלבול ואי ודאות במערכת הפוליטית. אחד העדיף ליצור עשרות אלפי חשבונות טוויטר מזויפים שייצמדו לבעלי השפעה במפלגה שעליה היה אחראי, ינפחו את מספר העוקבים שלהם ובמהרה יהיו אחראים לניהול השיח המתנהל סביבם; אחר החליט לסכסך בין ראשי המפלגה "שלו" באמצעות ציטוטים לא מדויקים שיישתלו בתגובות לפוסטים שלהם בפייסבוק; שלישי החליט לפעול דווקא באמצעות תמונות מביכות ומזויפות באינסטגרם, שבהן נראים ראשי מפלגה אחת מצולמים מחויכים ושיכורי ניצחון דווקא ליד שלטים שעליהם מסרי מפלגת הנמסיס.
בשבוע הראשון התהלך סרגיי בוטביץ' בין הקיובים בקומת המבצעים של הקרמלין, וליבו התרחב. סוכניו נראו מלאי עזוז, הקלידו בעוז על מקשי המקלדות, ערכו עבודות פוטושופ מורכבות, והעיקר – החלו ללמוד עברית מהרשתות החברתיות, מה שבא לידי ביטוי בשיחות בפינת הקפה הקטנה. משפטים כמו "תביא ת'חלב כבר פאשיסט ימני מתועב, תודה רבה!", ו"השוקו שהכנת ממש טעים, ביב שופכין", הפכו לשפת הקוד הפנימית של החבורה המגובשת והדבקה במטרה.
הצרות החלו בתחילת השבוע השני לעבודה. ראשית, היחידה בת 12 הסוכנים כמעט הוכפלה בעקבות הקמתן של עוד ועוד רשימות המיועדות לרוץ לכנסת הקרובה. הגדלת מצבת הסוכנים לבדה הייתה סיבה מספקת ליצירת מתח ויריבות, שהתפרצו אחר צהריים סגרירי אחד כשהסוכן האחראי על מפלגת יחד של אלי ישי צייץ משהו בשמו של אלוף במיל' יום־טוב סמיה, שיומיים קודם לכן הקים את מפלגת ביחד. סוכן אחר, שהיה אחראי על מפלגת חד"ש, התבלבל וצירף תמונה של דב חנין פלוס ציטוט אנטי־קומוניסטי לתמונה של איילת שקד מהימין החדש.
אך כל אלה היו מבחינתו של בוטביץ' מהמורות צפויות, והוא לא התרגש מהן. אחרי הכול, הוא הסוכן הרוסי הוותיק והמנוסה ביותר בכל הקשור לזריעת בלבול ומבוכה במדינת ישראל. במסדרונות הקרמלין עוד התלחשו ביראה מהולה בהערצה על פעולותיו בשנות ה-50, שבהן קנה את תהילתו. הוא אף קיבל אז את "עיטור לנין", לאחר שהצליח לשבץ את נציגיו בוועדות השמות השונות בישראל ולגרום לכך שבפתח־תקווה יהיה רחוב חדרה, ובנתניה רחוב פתח־תקווה. גם הקמתם של שני יישובים ששמם חצור, הרחוקים זה מזה מאות קילומטרים, נזקפה לזכותו, וכמובן מיקומן הסמוך של גבעת-זאב ופסגת-זאב. מאוחר יותר הוא אף זכה להתערב בהתיישבות ביהודה ושומרון והביא לכינוי שני יישובים בשומרון בשמות נופים וצופים.
אבל אז, חודש אחרי שהתחילה המשימה, אירע המשבר הגדול. אחרי כמה ימים שבהם הרגיש כי סוכניו אינם כתמול שלשום, הוא אסף את כולם לחדר הישיבות ודרש לדעת מה קורה. ההתחלה הייתה מהוססת. אף סוכן לא רצה להיות הראשון שמודה בכישלון. אחרי דקות ארוכות של שתיקה וראשים שפופים, הנחשון שדיבר היה האחראי על מפלגת העבודה: "תראה, מר בוטביץ', זה נראה לי פשוט בהתחלה. זו המפלגה הגדולה ביותר של גוש השמאל, אז בוא נפציץ דרכה מסרים ימניים וככה כולם יתבלבלו. אבל אז קרה דבר משונה שאני לא מצליח להבין: ראש המפלגה, החבר גבאי, ראה את המסרים האלה והתחיל להפיץ אותם בעצמו. מישהו אמר לי שאין פלא, כי הוא הצביע פעם ליכוד. אני לא מצליח להבין את זה. יצאתי מבולבל בעצמי".
בנקודה הזו כבר נפרץ הסכר. בזה אחר זה סיפרו הסוכנים בקול שקט שכולו תבוסה כיצד שיטתה בהם המערכת הפוליטית הישראלית. ארטיום של הליכוד אמר שאינו יודע אם המפלגה שלו בעד בנייה ביו"ש או נגדה, רוצה את פינוי חאן אל־אחמר או דווקא לא. כל מסר שהוא מנסה לבלבל באמצעותו את תומכי המפלגה נתקל במישהו שדווקא מוצא בו היגיון ורוכב עליו בדרך לפריימריס. גרישה של הבית היהודי ויבגני של האיחוד הלאומי סיפרו שהם מנסים כבר שבועיים להבין מי מהם אחראי על מי ולא מצליחים להבין.
סשה של הימין החדש ניסה לסכסך בין מעריצי בנט לתומכי שקד במפלגה, ופרסם מסרים סותרים לגבי זהות העומד בראש הרשימה, עד שהבין שבדיוק את העמימות וחוסר ההחלטיות הזו רוצים השניים לשדר. בסוף הגיע תורו של ולדיסלב, האחראי על רשימתו של בני גנץ. "נו, ולדי, ספר לי אתה לפחות משהו חיובי", פנה אליו סרגיי בוטביץ' כמעט בתחינה. "עוד לא התחלתי לעבוד, סרגיי. אני יושב מול המחשב ומנסה בכל כוחי למצוא מסר כלשהו שמגיע מהכיוון שלו. בלי מסר אי אפשר לזרוע כאוס. ואתה יודע מה, לא נראה שזה עומד להשתנות. גם אני עומד להיכשל".
אבל וחפוי ראש נכנס סרגיי למשרדו של מפקד הסייבר של הפדרציה הרוסית. "זו לא הישראל שהכרתי, עם שמאל וימין כמו פעם. אין שום נושא אמיתי במערכת הבחירות הזו, שום ויכוח אידיאולוגי. מתי אמרת שיתקיימו הבחירות בארה"ב?"
