האליטות הישנות נערכות לקרב האחרון שלהן: להיות או לחדול. אי אפשר להתייחס אחרת למצב החירום שהוכרז שם, ולצווי שמונה המופצים בין החברים. אלה לא רק סתם מילואימניקים; אפילו פנסיונרים ותיקים נקראים להגן על המולדת.
קחו למשל את כבוד שופט בית משפט העליון בדימוס אליהו מצא. אני לא מאזין קבוע של מה שנקרא בלשון אורווליאנית "השידור הציבורי", אבל בכל פעם שאני במקרה שומע יומן חדשות שם, אני שומע דווקא את מצא. גם השבוע הוא לא נח. כמו כל חבריו הלשעברים מהפרקליטות ומבתי המשפט, גם הוא נקרא לדגל כדי להסביר לעם ישראל שיש להפריד בין משפט ובין פוליטיקה. לא, כל מסע הציד המשפטי נגד נתניהו אינו פוליטיקה, מבחינתו, אלא עניין משפטי טהור. וכן, דחוף מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר את דברו עוד לפני הבחירות. לא, זו לא פוליטיקה. זהו צדק משפטי.
אני רחוק מלהיות חסיד של נתניהו, אידאולוגית ופוליטית. אין לי ספק שהוא ייכנס לפנתיאון של הטובים שבמנהיגי האומה, בשל הישגיו בתחומים רבים, אבל גם אין לי ספק שהגיע הזמן שהעידן שלו יבוא לקיצו. כרגע הוא מתחיל להוות פקק בתהליך התחיה; הוא בולם ומכיל בזמן שהגיע זמנה של ההכרעה. אבל לא עולה בדעתי אפילו לרגע לתת לאליטות הישנות לעשות לו פוטש פוליטי באמצעות מערכת המשפט הנתונה לשליטתם. ככה לא מחליפים שלטון בישראל.
השאלה אינה אם לא היה כלום או היה. גם אם היה, השאלה היא מדוע דווקא אצל נתניהו הפכו כל אבן במגמה לחפש בדל של אפשרות להעמדה לדין. כי היו לנו כאן כמה וכמה בכירים מהשמאל, יושבי ראש מפלגה, שרים ואפילו נשיא וראש ממשלה, שאצלם דווקא לא בדקו בציציות. ולא שהם היו צדיקים גמורים.
אז לא, חברינו מהשמאל. אנחנו מבינים שאתם חשים שגנבו לכם את המדינה, ושנתניהו הוא שהעז לעשות זאת, אבל אל תחשבו שאנחנו מתכוונים ליפול במלכודת החסודה והטהרנית שאתם טומנים לנו. לא מדובר על משפט או צדק. גם לא על שחיתות נוראה. מדובר רק על פוליטיקה. פוליטיקה נטו.
אז נכון, ליועץ המשפטי לממשלה אין שום ברירה, וברגע שמונח לפניו החומר המשפטי הוא יכול להתייחס אך ורק אליו, ולא לשאלה איך ולמה הוא הגיע ולמה דווקא הוא. יכול אפילו להיות שמהחומר הזה עולה שיש להגיש כתב אישום נגד נתניהו. אבל אנחנו לא הולכים להשתתף במשחק שלכם. אם אתם מקפידים על קוצו של יו"ד עם נתניהו, אין שום סיבה שהוא לא יענה לכם באותו אופן. נכון, חוק הוא חוק, אבל זה עובד לשני הצדדים. ובניגוד לדינם של שרים, החוק אינו דורש מראש ממשלה להתפטר כל עוד לא הפך כתב האישום לפסק דין, ודווקא לפסק דין חלוט. ולא סתם חלוט, אלא חלוט בהחלט ובאופן מוחלט. מה שאומר שגם אחרי פסק הדין, וגם אחרי ההרשעה, ואפילו אחרי ערעור, עדיין החוק מתיר ערעור בערכאה עליונה יותר, בבית המשפט העליון, ואפילו ערעור על הערעור בהרכב רחב יותר. חוק הוא חוק. אז תתאפקו. ייקח עוד זמן עד שתוכלו לחלק סוכריות.
"תמוטט רשע רעה" אומר ההיגיון המוסרי הישראלי. האליטות הישנות עושות הכול כדי שהיועץ המשפטי יאמר את דברו עוד לפני הבחירות, אבל מי אומר שזה מה שיפיל את נתניהו? להפך, מכיוון שבניגוד לתפיסת עולמם היסודית העם אינו מטומטם, סביר מאוד להניח שדווקא הרדיפה הזו תביא לנתניהו עוד הרבה מנדטים. כך היה עם אריה דרעי בזמנו. הוא הגיע לשיאו דווקא על רקע ההליכים המשפטיים נגדו.
אבל יותר מזה, אפשר שמסע הרדיפה הזה לא רק יכריע מי ינצח בבחירות אלא הוא גם שיעצב את הממשלה הבאה שלו. כי די ברור שעל רקע הרדיפה המשפטית ישאף נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה עד מיצוי כל האפשריות האמורות, מה שיאלץ אותו לבחור את שותפיו הראשיים לקואליציה גם לפי השאלה מי מהם לא ייכנע למשחק הצבוע ולמסע הרדיפה החסוד של השמאל ויתמוך בו עד הסוף. כלומר, גם אם יש לכאורה אפשרות שבקואליציה הבאה יככבו אנשים כמו כחלון, אורלי לוי־אבקסיס או אפילו גנץ ולפיד, ולא בנט הדתיים והחרדים, מנהלי מסע הציד הזה מונעים במו ידיהם את האפשרות הזו. הרי כל יפי הנפש האלה לא יהיו מסוגלים לעמוד בלחץ שיופעל עליהם, מה שיציב אותם מבחינת נתניהו בסוף רשימת המועמדים לקואליציה הבאה.
אמנם ייתכן שאנשי האליטות הישנות מודעים לכל החשבונות האלה, אלא שהם חושבים שאין להם שום ברירה. כי מה כבר יש להם להציע מול נתניהו.
