באיחוד הלאומי יקבעו היום (יום ב') את הרכב הרשימה שלהם לכנסת ויעמדו למבחן ביום שאחרי פרישת חברי הכנסת הליברליים יותר מברית הזוגיות שכרתו ביחד עם המפד"ל. שתי הרשימות ששואפות לייצג את הציונות הדתית חברו לבית יהודי אחד ובבחירות הקרובות יצטרכו להציג לציבור הבוחרים בית שיהיה ראוי מייצג ומחבר.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–"למו"לים לא אכפת אם אנחנו גומרים את החודש"
–"העם היהודי נקרע לגזרים, הפער הולך וגדל"
–השופט לחוקרים בתיק גל הירש: "פישלתם"
–
חברי מרכז המפלגה יקבעו את זהות שלושת הנציגים שמקווים להיכנס לכנסת כחלק מרשימת הבית היהודי. חברי המרכז יצטרכו להוכיח האם שוב יסתפקו ויעמידו להם נציגים מבין המחסומים – זה שבשומרון וזה שבבנימין – או שינסו לצאת מתחומי ההתיישבות ביו"ש להתיישבות בגליל ובנגב.
מסתמן שבמפלגת הבית היהודי ינסו לצרף עוד כוחות שהחלישו בעבר את המחנה הדתי-ציוני לרשימה אחת בבחינת מכפיל כוח. כמו למשל צירוף 'עוצמה לישראל' של ברוך מרזל ועו"ד איתמר בן גביר. לכן, מול הקולות שעלולים להדיר עצמם מהצבעה למפלגה שחורטת על דגלה זווית קיצונית לכאורה, כדאי שחברי המרכז יעמדו על בחירה בדמות שתהיה מקובלת על כולם.
בורסת השמות מסמנת כבר את בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק כמובילים ברשימה והשר אורי אריאל הצהיר שיישאר בחיים הפוליטיים רק במידה שייבחר לעמוד בראש הרשימה. כך שהמועמד השלישי יהיה זה שיסמן את סדר העדיפויות של אנשי הסיעה. האם יהיה זה עוד אחד מנציגי הזרם החרדי-לאומי (החרד"ל) או שמא נציג מסגנון אחר בציונות הדתית, למשל, דמות שמייצגת את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, דמות מאחדת.
מבין המועמדים הבכירים לתפוס את המקום השלישי ברשימה ניתן למנות את ראש מטה חב"ד במפלגה – יעקב מיוחס, הרב עמיחי אליהו (בנו של הרב שמואל אליהו), ראש ארגון 'רבני קהילות' ד"ר משה פרץ, יו"ר ארגון "שוברות שוויון" נעמה זרביב, מזכ"ל המפלגה לשעבר נחי אייל, אמיתי כהן (עוזרו של אורי אריאל), מזכ"ל המפלגה אופיר סופר והמועמד החילוני יוסי כהן. רק שני האחרונים מייצגים את הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. סופר, תושב היישוב טפחות שבמועצת מרום הגליל, וכהן – חבר מועצת העיר אשקלון.
אין זה משנה במי חברי המרכז יבחרו, אולם הציונות הדתית נדרשת היום, יותר מתמיד, להוכיח שהיא לא רק שולחת את בניה לגרעינים תורניים בקצות הארץ, אלא גם מאפשרת להם ייצוג הולם ברשימתה לכנסת. הקול העממי – הצפוני והדרומי – חשוב ומשמעותי ואסור שיישכח. את גבולות השיח והעשייה הציבורית אסור להשאיר רק להתיישבות ביו"ש. יש עוד דגלים נוספים שחשוב לחזק. בין אם זה באיחוד הלאומי, במחנה הציוני, בבית היהודי ובכל מפלגה אחרת ששואפת לייצג ולפעול למען מכנה משותף רחב יותר.
