שיר השבוע: יָשָׁר בְּהָפוּךְ

אֲפִילוּ עַל הַשִּׁין גִּימֶל
כְּבָר לֹא מַפִּילִים פֹּה אַשְׁמָה:
אֶצְלֵנוּ יָשָׁר נִגָּשִׁים אֶל
הַנִּפְגַּעַת.
הַמְרֻמָּה.

יָשָׁר נִגָּשִׁים אֶל הַשִּׁין קוֹף דָּלֶת
וּמְפִיצִים נֶגְדָּהּ שִׁין קוֹף רֵישׁ.
כִּי הִיא הַנַּפְתָּלִית
כִּי הִיא הַמַּפְדָּלִית
כִּי הִיא שֶׁעָשְׂתָה רֶפְרֵשׁ.

יָשָׁר – בְּסִלּוּף רַמְזָנִי עַל הָעֹקֶם,
יָשָׁר – בְּהָפוּךְ הֵם זוֹרְקִים אֶת הַבְּלוֹקִים,
יָשָׁר, אוֹטוֹמָט, הֵם תּוֹלִים דְּבַר עֶרְוָה
בְּמִי שֶׁנִּקְּתָה אֶת הָאֻרְוָה.

מִי שֶׁיָּצְרוּ
לַגַּנָּב אֶת הַפִּרְצָה,
מִי שֶׁבִּצְּרוּ
אֶת הַפִּרְצָה בְּכָל מִרְצָם,
מִי שֶׁתּוֹבְעִים זֶה עִדָּן מְמֻשָּׁךְ
לְהַחְלִיף אֶת הָעָם בְּעִסְקָה בַּמַּחְשָׁךְ,

שָׂמִים אֶת הַיֹּשֶׁר
פִּתְאוֹם עַל שָׁקֵט
וְהוֹלְכִים עַל הָרֹאשׁ שֶׁל
אַיֶּלֶת שָׁקֵד.

עַאיְשָׁה וַהֲדַס

אַתְּ אֵם, חוֹזֶרֶת לִילָדִים קְטַנִּים.
אֵם דֶּרֶךְ בֵּין שׁוֹמְרוֹן לְבִנְיָמִין.
הַיּוֹם עַרְבִים יִדּוּ פֹּה אֲבָנִים.

עַד כָּאן תַּרְחִישׁ אָחִיד. עַכְשָׁו מוֹתֵךְ.
הוּא כָּאן, אוֹרֵב. וְאֵין לָדַעַת אֵיךְ.
הוּא כָּאן. רַק זֹאת יָדוּעַ וְחוֹתֵךְ.

אָסוֹן רִאשׁוֹן: עַל שִׁמְשָׁתֵךְ תָּעוּט
לִבְנַת הַמָּוֶת, עַאיְשָׁה. זֹאת טָעוּת
בַּחֹשֶׁךְ שֶׁל עַרְבִי – אוֹ יַד יָהוּד?

אָסוֹן שֵׁנִי: הָאֶבֶן עַל הַכְּבִישׁ.
וְאַתְּ, הֲדַס, לָנֶצַח תִּשְׁכְּבִי.
יַד תְּאוּנָה, אוֹ מְיַּדֶּה עַרְבִי?

חִידָה. אַךְ לְגוּפִים יוֹדְעֵי חִקְרֵי
כָּל נִסְתָּרוֹת, מֶגְרֶה עַל לָה־קָארֶה,
בָּרוּר: זֶה לֹא עַרְבִי בְּשׁוּם מִקְרֶה.

אִם עַאיְשָׁה – בֶּטַח יְהוּדִים יִדּוּ.
וְאִם הֲדַס – זוֹ תְּאוּנָה, סֶה טוּ.
יוֹדְעִים. יוֹדְעִים הֵיטֵב. תָּמִיד יָדְעוּ.

יָדוּעַ רַק שֶׁאֶבֶן וְשֶׁמַּתְּ.
עַרְבִים יִדּוּ פֹּה אֲבָנִים. שָׁמַעַתְּ.
אֲבָל וַדַּאי לֹא בָּךְ. אוּלַי כִּמְעַט.