יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

איתמר קרמר

מנהל בית הספר הבינלאומי על שם קורת ללימודי העם היהודי במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

מכניסים את יהדות התפוצות לכנסת

בין כל פסיפס הזהויות, הדמויות והגיוון המבוקש, הגיעה העת להכניס לבית המחוקקים גם ישראלים המייצגים נאמנה את אחינו ואחיותינו בחו"ל

תהליך איוש הרשימות לקראת הבחירות הוא מחזה מרתק ומפעים. בורסת השמות, הדמויות והטיפוסים לא הייתה מביישת ישיבת ליהוק של תכנית ריאליטי. המפלגות כולן מחפשות כיוון ל"דמות שתספר סיפור", ביטחוניסט, שכונות, להט"ב, דתיה, כלכלן, סלב והנה – לכנסת. או לבית האח הגדול.

עוד כותרות באתר מקור ראשון
היכן הרב עובדיה שלנו: העם חוזר למבנהו המסורתי
מרואייני הכבוד בערוץ המשדר לערביי ישראל: מחבלים משוחררים
סרן בשריון יעמוד בפני שימוע בעקבות קבלת "צ'ופרים"
חודשו היחסים עם צ'אד: "ישראל פורצת לעולם המוסלמי"

אך זו לא תוכנית מציאות, אלא המציאות של כולנו. מה שיקרה כאן בשנים הקרובות יוכתב במידה לא מעטה דרך הבחירה שלנו שהרי הכנסת אמורה, בהרכבה האנושי, לייצג את האתגרים הגדולים שעומדים בפני המדינה, את הסוגיות בהן קיימת מחלוקת ואת הרכבה האנושי של החברה הישראלי.

צילום: אורן בן חקון
הגיעה העת להנכיח את השיח הזה בכנסת. כנס 'תגלית' בירושלים. צילום: אורן בן חקון

בשנים האחרונות הצורך בהידוק ובחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות הולך וגובר. בשנתיים האחרונות, קולות מקרב המנהיגות הפוליטית והחברתית מנכיחים את השיח הזה, שהיה שמור רק למעטים מתוך זירת יחסי ישראל-תפוצות. זה קורה מתוך המתח בין המרכזים היהודיים הגדולים של דורנו, מההתבוננות הביקורתית שלנו כחברה על קהילות יהודיות בחו"ל, ומתוך הביקורת והריחוק כלפי ישראל שחשים רבים מבין חברי אותן הקהילות. בשנתיים האחרונות קורות לא מעט תנועות בזירה הזו. משלילת הגלות המוחלטת השיח משתנה לעתיד וייעוד משותף.

אחת הדוגמאות המובהקות לעניין הוא סעיף 6 לחוק הלאום, הקובע כי המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי ולשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

עכשיו העת גם להנכיח את השיח הזה בכנסת. בין כל פסיפס הזהויות, הדמויות והגיוון המבוקש, הגיעה העת להכניס לכנסת גם ישראלים המייצגים נאמנה את יהדות התפוצות. אין דרך טובה ואמיתית יותר להעמיק את הקשרים, להבין את הצרכים ולשבור את הפרדיגמות המוטעות והסטראוטיפים המיושנים.

ולא, אני לא מדבר רק על עולים ותיקים שקשרו חייהם כבר לפני שנים למדינה (דיוויד בלאט, שומע?), אלא גם על מנהיגים יהודיים האוחזים בתעודת זהות ישראלית ופעילים בקהילות יהודיות בכל העולם.

זה אתגר, לא צעד מובן מאליו, לאו דווקא משרת אלקטורט מיידי של מפלגה זו או אחרת, אבל זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר של העם היהודי ומדינת ישראל היום, כאשר השאלה "מיהו יהודי"  אינה רק מי נצר לסבא יהודי, אלא מי מאיתנו ירצה שגם נכדיו יהיו יהודיים. האתגר הזה קיים הן בארץ והן בחו"ל. זוהי מצוקה משותפת שרק שיח מאחד ופרסונלי יכול לפתור.

אז see you, או adios בקלפי.

צילום: גטי אימג'ס
קשר את חייו כבר לפני שנים למדינה. דיוויד בלאט. צילום: גטי אימג'ס

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.