פרשת אפי נוה חשפה שוב וביתר שאת את הבעייתיות בקיומה של תחנת גלי צה"ל, וכן את הבלבול הרעיוני המכוון חלק מהחלטות הצבא. אל להם, לערפל השמועות ולבליל הרכילות, להסתיר את השאלה העקרונית העולה בדבר מהותו של הקשר המשולש בין הגוף הצבאי למעשיה הבעייתיים של הדס שטייף ולמעשיו, לכאורה, של נוה. במה תרמה התחנה הצבאית לרמתו המוסרית, לאיכותו האנושית ולעוצמתו של צה"ל, כאשר אזרחית שפעלה מטעמה סומנה כשותפה לגנבה ולפריצת טלפון?
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–המרגל הבריטי שאסף מודיעין לקראת כיבוש הגליל
–גוש אמונים: כיצד מתנהגים הבוחרים ברגע האמת?
–"הפתרון הסופי" הציל את העולם מניצחון הנאציםהארגון המכונה "גלי צה"ל" כבר מזמן אינו תחנת רדיו צבאית. בפועל אין הוא משרת את צה"ל ואת צרכיו האמיתיים, אלא בעיקר את צורכיהם הפרטיים והעיתונאיים של האזרחים המנהלים אותו והפועלים בשכר מטעמו. התחנה היא ייצוג קיצוני לבעיה של פיקוד צבאי שלעיתים קרובות מדי נראה שאינו יודע לשים חיץ ברור בין ערכי הצבא כארגון לוחם ובין ערכי האזרחים שבסביבתם הוא פועל.
האזרחים והחיילים המשרתים בגלי צה"ל אינם יכולים לנהוג אחרת מכפי שנהגו בפרשת אפי נוה, שאין טוב ממנה כדי לסמל את המצב הבלתי אפשרי שצה"ל יצר ומקיים בעבורם זה שנים רבות, רבות מדי. תחנת גלי צה"ל היא ניסיון מתמשך שנועד לכישלון לקיים, בעזרת לוליינות מילולית ומשפטית, גוף שבו יחיו בשלום זה לצד זה הניגודים המוחלטים בין הרצון לספק חדשות ולהתבלט בכל מחיר ובין דרישות הבסיס של המסגרת הצבאית. משהו לא טוב מתרחש במערכת המתעלמת מהנזק לצבא שיוצר החיבור המאולץ והמסוכן בין עולם הערכים של תקשורת השוק החופשי ובין עולם הערכים הצבאי.
מי שציפה מהפרקליטות הצבאית שתורה לתחנת הרדיו הצבאית, בשמם של ערכי הצבא ועקרון הפרדת הרשויות, להסיר את ידיה וקשריה מהטלפון שדובר בו, זכה לעוד אכזבה לא מפתיעה. כהרגלם תמיד, גם במקרה הזה העדיפו המומחים ל"ערכי צה"ל" את ערך החברות האישית על פני הערכים שהם נוהגים לברבר בשמם. זה היה המקום שבו בשם עקרון "החשיבות הציבורית", שהפך לצורך העניין לערך המוביל של צה"ל, העניקה פרקליטות המדינה גיבוי לפרקליטות הצבאית שנתנה הכשר לעיתונאית שהייתה שותפה לגנבה ולפריצה של טלפון. נותר רק לתהות מה הייתה חוות דעתה של הפרקליטות הצבאית על מעשה דומה שהיה מבצע חייל פשוט, כזה המשרת ביחידה שאיננה מעוטרת בשמות של ידוענים.
הפרשה הנוכחית איננה תקלה בודדת של גלי צה"ל, אלא רק הרחבה נוספת של העיסוק בעניינים שאין לאפשר לצה"ל או למי שפועלים תחת שמו לעסוק בהם. בין שצה"ל ירצה בכך ובין שלא, פעולתה של תחנת הרדיו יוצרת קשר מוחשי וערכי בין הצבא ובין מה שמתואר כ"פרשת המין והמינויים". לא ממש כבוד גדול ללובשי המדים.
הרמטכ"ל איזנקוט ושר הביטחון לשעבר ליברמן נכשלו משום מה מול המשפטנים, שבשם עקרון "חופש הביטוי" מנעו מהם את הוצאת התחנה מרשות צה"ל. כמו שקודמיו סגרו אוגדות, שייטות וטייסות ללא צורך בקבלת הכשר מהפרקליטות הצבאית או מבעלי עניין, כך גם הרמטכ"ל כוכבי יכול להפסיק את הנזק שגורמת לצה"ל ההתפרעות חסרת הרסן של התחנה הצבאית המיותרת. כל שנדרש מהרמטכ"ל הוא לבטל את תקני החיילים והאזרחים עובדי צה"ל המשרתים בה. זו החלטה פיקודית שלא מתנופף מעליה דגל שחור כלשהו.
