פחות ישראלים מתחתנים ברבנות בכל שנה. בשנתיים האחרונות, שיעור המתחתנים ברבנות ירד בעשרה אחוזים. האם הבעיה היא ברבנות? משרד הדתות טוען שלא, ויש לו הוכחה טובה: במקביל, ירד גם מספר הישראלים שהתחתנו בנישואין אזרחיים בחו"ל. פחות ישראלים מתחתנים, בתוך הרבנות או מחוץ לה. יש יותר ישראלים שמתחתנים בנישואין רפורמיים, אבל מדובר במספרים קטנים, שאינם משנים את המגמה הכללית. המצב אצלנו לא קטסטרופלי כמו בארה"ב, אבל גם אצלנו יש ירידה ניכרת בשיעור הנישואין.
משרד הדתות הציע שהירידה הזו נובעת מ"עלייה דרמטית" במספר הזוגות שחיים יחד ללא נישואין. אך זה דווקא לא מדויק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014 היו בישראל 83,600 זוגות יהודיים שחיו יחד בלי נישואין, ובשנת 2017 היו רק 82,600 זוגות כאלו. בסך הכול מדובר בערך בשישה אחוזים מכלל הזוגות היהודיים, והשיעור הזה אפילו קצת יורד. פחות ישראלים מתחתנים, ופחות ישראלים חיים בזוגיות. מה שאומר שהרבה יותר ישראלים חיים בבדידות, ומערכות היחסים שלהם הן אקראיות ומזדמנות.
גם בזה הישראלים הם חלק ממגמה עולמית. ההיסטוריונית סטפני קונץ כתבה ספר חשוב על תולדותיו של מוסד הנישואין. בהקדמה לספר כתבה קונץ שהיא בכלל תכננה לכתוב עד כמה המשבר העכשווי בנישואין אינו חריג, שהשמרנים מגזימים, שכבר היו דברים מעולם. אבל אז היא למדה את הנתונים, וגילתה שמעולם לא חיו כל כך הרבה אנשים לבדם. כל כך הרבה מערכות יחסים קצרות, כל כך הרבה בדידות.
יש כאן דפוס שאפשר לראות בהרבה תחומים של חיינו: קשרים קצרים, מגוונים, בלי מחויבות. זה סוד ההצלחה של נטפליקס. במקום להתחייב לכמה ערוצי טלוויזיה שיכתיבו לך מה לראות, אתה בוחר בעצמך, בכל רגע נתון, מתוך מגוון אינסופי, בלי מחויבות, בקצב שלך. זה עובד מצוין לנטפליקס בטלוויזיה, זה עובד מצוין לספוטיפיי במוזיקה, וזה עובד מצוין גם בקניות, באתרים כמו אמזון, עלי אקספרס ואיביי: מגוון עצום, בחירה חופשית, בכל שעה, אפס מחויבות.
גישת הנטפליקס עובדת נהדר בבידור ובקניות. היא עובדת גם במידע, אבל פחות טוב. בעזרת גוגל, אנחנו מלקטים כרצוננו מידע בכל שעה ממיליון מקורות. כשהייתי ילד והכנתי עבודה על נורווגיה, הייתי צריך לכתוב לשגרירות ולהתחנן שישלחו לי חומר. הם שלחו, בנורווגית. היום כל כך יותר קל לאסוף מידע. אבל כאן כבר יש בעיה, כי אנחנו נוטים לבלבל בין מידע לבין ידע. אנחנו אוספים ברשת הרבה אינפורמציה, אבל לא באמת מסוגלים להעניק לה משמעות והקשר.
אם עשית בדיקת דם, תמיד אחד הערכים יוצא מחוץ לנורמה. הצעד הטיפשי הבא הוא לחפש בגוגל מה זה אומר. תמיד תגיע למסקנה שאתה עומד למות. קרובת משפחה אהובה באה לבעלה לפני שנה, ואמרה לו: "בדקתי בגוגל, וכנראה יש לי מחלה עם חמישים אחוזי תמותה". בעלה אמר לה: "כיף לך! לכל האחרים יש מאה אחוזי תמותה, ולך רק חמישים". ואז הלכו לרופא, שאמר שהם לא הבינו ושהכול בסדר. הקרובה האהובה שמחה ובריאה, וכבר כמעט גמרה לנקות לפסח. האם באמת אפשר להחליף את עשרות שנות הניסיון של הרופא בשלושים שניות של חיפוש בגוגל? גם רבנים מתמודדים עם אותה תופעה. כל אחד שחיפש בגוגל "מטרייה שבת מותר" או "קטניות פסח אשכנזים קולא", חושב שהוא לפחות הרב הראשי.
העולם גורר אותנו למודל הנטפליקס גם במערכות יחסים, אלא ששם זה כבר בכלל לא עובד. אם מאוד מתחשק לך, אפשר למצות עונה שלמה של סדרה חדשה בלילה אחד, בצפיית בינג'. אך מערכת יחסים בינג' היא רעל לנפש. חופש מוחלט, בחירה מתמדת, דילוג בלי מחויבות – הם מכשול בלתי עביר למערכת יחסים משמעותית. כי כאן אין מוּלך תוכנה, אלא אדם אחר. כדי לקבל אהבה ומסירות צריך לאהוב ולהתמסר בעצמך. מתחת לחופה אנחנו מברכים את החתן והכלה, שיהיו כמו אדם וחוה בגן עדן: שהיא תמיד תהיה בשבילו האישה היחידה בעולם, ושהוא יהיה בשבילה האיש היחיד בעולם. כדי להגיע למעמד הזה, הם כבר היו צריכים להתחיל להתנהג כך: לכבות את נטפליקס־הרגשות ולהתמסר לאחת ולאחד.
יותר ויותר אנשים מוצאים עצמם מדלגים בין מערכות יחסים קצרות. הם לא אשמים, והם לא תמיד בוחרים בסגנון החיים הזה. כדאי להקשיב להם, ולנסות לסייע לאלו שמחפשים את זיווגם השלם. חשוב להתבונן באנשים שסביבנו, ובמידת האפשר גם להושיט יד. אך מדי פעם כדאי להרים את המבט אל המגמות הגדולות של העולם. הר ענק של בדידות הולך ומצטבר בעולם שלנו, והמראה הזה מועך את הלב.
