אתר האינטרנט הצעיר יחסית של 'מקור ראשון' צועד אחורנית, ובכל זאת קדימה. החלטנו לפי שעה להסיר ממנו את אפשרויות המשוב (טוקבק) כדי להרים בכך את תרומתנו הצנועה לטיהור האווירה הציבורית בישראל מגרגרי הפיח של השנאה והשיסוי. בלי טוקבקים נעים יותר לנשום פה.
בזמנו הם היו חידוש מרענן: אחרי דורות של התכתבות חד־צדדית בין אנשי העט לקהל קוראיהם, ניתנה לקהל אפשרות תגובה והתייחסות. הוא הורשה לחוות דעתו בפומבי על ידיעות עיתונאיות, כתבות ומאמרים, בלי להזדקק לחסדיהם של עורכי מדור המכתבים בעיתונים. במקום לכעוס או להריע בדל"ת אמותיו בלבד, הוענקה לו יכולת לכעוס ולהריע ברשות הרבים. אנשי העט והמיקרופון גילו פתאום שדעותיהם המנוסחות היטב אינן הדעות היחידות במרחב, ושבנושאים רבים הן אפילו דעת מיעוט. הדמוקרטיה חגגה.
עד מהרה לא נמצא אתר חדשות שמנע מגולשיו את מנעמי הביטוי הדיגיטלי המהיר. בתמורה זכו האתרים לתעבורת צרכנים גדולה יותר (טראפיק), כי הגולשים היו סקרנים לקרוא לא רק את החומר המערכתי שם, אלא גם את תגובות ההמון. בירכתי כל ידיעה חשובה או מאמר מטלטל התפתח הייד פארק סואן, לשמחת הבעלים והגולשים.
ואולם אליה וקוץ בה, טוקבק ומסמר בו. בתוך שנים ספורות הפכו הטוקבקים לפיגוע שנאה המוני, מלחמת הכול בכול. רוב הטוקבקיסטים הפסיקו להתווכח ועברו לקלל ולירוק. משאלות מוות הדדיות הפכו לתופעה יומיומית. המצב רק החריף אחרי שבתי המשפט פטרו את בעלי האתרים מאחריות לתוכן הטוקבקיסטי. גופים פוליטיים וארגונים מסתוריים בעלי עניין התחילו להעסיק טוקבקיסטים בתשלום, שכל תפקידם הוא לזרוע שנאה ברשת כלפי גופים יריבים, ארגונים מתחרים ואישי ציבור. טוקבקיסטים בהתנדבות לא טרחו לקרוא את המאמר שאליו התייחסו לכאורה, רק את שם הכותב, ומיד המטירו עליו חרפות וגידופים. ביטויי נאצה שהושלכו בעבר מיידית לפח הגדול של כל עורך מקצועי, זכו לתפוצת אדירים בחסותם של אתרים מכובדים ופחות מכובדים. השפה התקשורתית הבעייתית ממילא, אך העדיין נסבלת בדרך כלל, הזדהמה דרמטית.
במקור ראשון קצנו בכך. לדעתנו גם הציבור הרחב קץ, ואיבד עניין בטוקבקים. לכן עד להודעה חדשה, ודאי עד לבחירות, לא נאפשר למגיבנים מימין ומשמאל להפיץ שנאה תחת חסותנו הטכנולוגית, להעליל ולירות חצים מורעלים. כבדרך אגב אולי נסכל בכך מזימות התערבות בבחירות של גורמים זרים, שאחת מדרכי הפעולה החביבות עליהם היא שתילת טוקבקים ברשת. במדינת היהודים תשע"ט יש די והותר שנאה הדדית מתוצרת בית, אין צורך לייבא אותה.
