ועכשיו, ממש ערב פרסום החלטות היועץ מנדלבליט בתיקי נתניהו, כדאי לו להרהר שוב אם אכן מוכרחים לפרסם אותן לפני הבחירות. אולי בכל זאת צודקים אלה הטוענים כי הפרסום הוא מעשה התערבות בוטה של מערכת המשפט במערכת הבחירות.
"למותר לציין כי אין כל כוונה או רצון מצד היועץ המשפטי לממשלה להשפיע על הבחירות ותוצאתן", כתבה לפני שבועיים לשכת מנדלבליט לפרקליטי ראש הממשלה. למותר לציין כי איש אינו מפקפק בכך. אויבי נתניהו, לא אוהדי נתניהו, הם שהטיחו במנדלבליט עד לא מכבר האשמות בדבר אימוץ שיקולים זרים בטיפולו בתיקי נתניהו. אוהדי נתניהו ונתניהו עצמו מסתפקים בטענה שהיועץ כורע תחת לחץ תקשורתי כבד באופן טיפולו בתיקים. זו אינה טענה המייחסת לו שיקולים זרים או חתרנות פוליטית חלילה, אלא בעיקר הערכה פסיכולוגית.
אחרי הכול, גם יועץ משפטי לממשלה הוא רק בן אדם. קשה לאמץ את הטענה שהוא אינו מושפע משום דבר. כך או אחרת, כולנו מושפעים כמעט מכל דבר. עצם קיומו של חוק הסוב־יודיצה בספר החוקים של מדינת ישראל מוכיח שאפילו שופטים מקצועיים אינם חפים מהשפעות חיצוניות. אילו היו חפים מהשפעות שכאלו, לא היה צורך בסוב־יודיצה. שופטים עשויים בשר ודם, וכך גם יועצים משפטיים לממשלה. בתוך עמם הם יושבים. לעיתים הם נעלבים, לעיתים מוחמאים, ובכל מקרה אינם אטומים לכותרות הראשיות ולאלפי פניות פובליציסטיות שדוחקות בהם לנהוג כך או אחרת. זה לא אנושי להיות אטום ללחץ סביבתי כבד.
אנשי היועץ מסבירים כי לוח הזמנים של שלב ההכרעות בתיקי נתניהו נקבע ימים רבים מראש, עוד לפני פיזור הכנסת. "כל כוונתו היא למלא את תפקידו ואת חובתו לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי כמתחייב מהחוק", כתבו לפרקליטי נתניהו. ואמנם, ד"ר מנדלבליט ואנשיו אינם אשמים שראש הממשלה החליט להקדים את הבחירות. מצד שני, הם גם לא חייבים לייחס קדושה ללוח הזמנים של עצמם. טענתם כי "דווקא עצירתו של הליך זה בנקודת הזמן הנוכחית, למשך חודשים, עלולה להיתפס כנגועה בהטיה פוליטית", רעועה למדי. אם קידום ההליך יגרור השלכות פוליטיות מרחיקות לכת, ואילו עצירתו רק עלולה להיתפס ככזאת, ברור לאן נוטה הכף: שב ואל תעשה.
פרסום טיוטת כתב אישום שבועות ספורים לפני הבחירות עלולה לגרום להטיה פוליטית, עד כדי השפעה דרמטית על החלטת הבוחר. אזרחי ישראל יתוודעו למגילת חטאיו של ראש הממשלה מבלי שתינתן להם אפשרות לשמוע את גרסת ההגנה, אשר עד עצם היום הזה טרם קיבלה לידיה את ארגזי חומרי החקירה. למעשה הם יתבקשו לתפקד כחבר מושבעים במשפט גורלי נטול סנגוריה. תחת שם הקוד "זכות הציבור לדעת", יקבל הציבור חצי אמת בלבד, שכידוע גרועה משקר.
ראש הממשלה הוא מושא חקירות זה שלוש שנים. מה כבר יקרה אם תוצר החקירות יפורסם אחרי 9 באפריל? האם על כך יקום או ייפול אמון הציבור במקצועיות התביעה הכללית וביושרתה? דווקא התעקשות התביעה לפרסם את החלטתה בעיצומם של ימי בחירות, לכאן או לכאן, תאושש את חשדותיו הקמאיים של חלק גדול מהציבור בטוהר שיקוליה. גם אם אלה חשדות בכשרים, לא כדאי ללבות אותם שלא לצורך, ובמקרה הזה אין צורך. טחנות הצדק טוחנות ממילא לאט, אז שיטחנו עוד קצת.
במכתב לפרקליטי נתניהו מוזכר התקדים של צחי הנגבי, שהיועץ מני מזוז הגיש נגדו כתב אישום חודש וחצי לפני בחירות 2006, בעוד שהשימוע נעשה רק לאחר הבחירות. אבל עם כל הכבוד להנגבי, הוא היה בשעתו שר בלי תיק, לא ראש ממשלה. פרסום הכרעת היועץ מנדלבליט לפני הבחירות עשוי להעביר פה את השלטון מצד לצד. המשפט, אם בכלל יהיה משפט, ייפתח רק בעוד כשנה, ופסק הדין צפוי רק בעוד כשלוש שנים. גם אם נאשם מספר אחת יזוכה בסוף, מחנה הימין עלול להתחיל בריצוי עונשו כבר בעוד 53 יום. מי יוכל לפצות אותו אי־פעם?
