אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת יְשִׁימוֹן,
מִקְדַּשׁ מְעַט, בָּאָיו הָמוֹן,
מִבְנֶה מַרְשִׁים עָשׂוּי קְרָשִׁים,
בֵּיתוֹ שֶׁל נֶכֶד־רַב־רָאשִׁי,
אֶל בֵּין פָּרֹכֶת חֻמָּשִׁים וַעֲלוֹנִים
גַּבַּאי חָדָשׁ בָּא מֵהַנַּיְלוֹנִים.
קְצָת זָר הָיָה לוֹ. הוּא סָחַב
עוֹד עַל גַּבּוֹ אֶת נְסָחָיו
הָאֲחֵרִים מְעַט… אָז נוּ,
גַּבַּאי פָּטוּר מֵחַזָּנוּת.
וְזֶה שֶׁהָאָרוֹן שָׁם לֹא בְּדִיּוּק לִירוּשָׁלַיִם…
טוֹב, לֹא הַכֹּל מֻשְׁלָם
וְיֵשׁ עִקָּר וְיֵשׁ שׁוּלַיִם.
בְּסַךְ הַכֹּל גַּבַּאי. רַק לִתְקוּפָה.
הוּא יְקַדֵּשׁ שָׁם אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה,
וְשׁוֹק תְּרוּמָה יָרִים
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
שֶׁיְּסַדֵּר יוֹתֶרֶת חֵלֶב עַל הַכֵּסֶל –
וְגַם אִם הַגַּבַּאי אִתּ־
־ָם יַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא בַּבַּיִת,
אוּלַי הוּא לְפָחוֹת יַרְגִּישׁ בַּכְּנֶסֶת.
קְהַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁאָמַר לוֹ הֵן
מָשַׁח אוֹתוֹ בַּקֹּדֶשׁ לְכַהֵן
בְּשֶׁמֶן זָךְ כָּתִית רֶבַע הַהִין
וּבְקִדּוּשׁ עִם הֶרִינְג בִּכְמֵהִין.
אַךְ בֵּין מַפְטִיר לְבֵין קְדֻשָּׁה
עֶזְרַת נָשִׁים, עֶזְרָה גְּדוּשָׁה,
וְגַם הַחֵלֶק הַגַּבְרִי,
וְרַבָּנָן וּשְׁאָר סַבְרִי
זָרְקוּ עָלָיו בְּשִׁיר וָשֹׁפִי
אֶת סֻכָּרִיּוֹת הַדֹּפִי.
וּבְמַלְּאוֹ אֶת תַּפְקִידוֹ הוּרְמוּ גַּבּוֹת.
גַּבַּאי גַּבַּאי, אַךְ לָמָּה לְגַבּוֹת?
בַּסַּפְסָלִים לָחַשׁ אִישׁ אִישׁ: גַּבַּאי גַּבַּאי,
אָכֵן, אֲבָל קְצָת זָר פֹּה, לְגַבַּי,
כַּמּוּבָן בְּאֹפֶן פִילוֹסוֹפִי.
הִתְחִיל טִפְטוּף אֲשֶׁר נִהְיָה נָהָר
הַחוּצָה לַמִּנְיָן הַמְּאֻחָר.
וּלְבַסּוֹף נִבְחַר
גַּם וַעַד,
כַּוָּנָתִי לוֹמַר
נִבְחֶרֶת שֶׁקּוֹבַעַת,
שֶׁהַמַּבִּיט בָּהּ נִתְקַף בַּעַת.
בִּפְרָט אָחִינוּ הַגַּבַּאי. נִהְיָה לוֹ מַר.
טָפַח בְּפִרְפּוּרָיו עַל הַבִּימָה
אֲבָל גִּלָּה שֶׁהִיא בְּלִי מָה.
רַק גִּיטֶע יוֹנְטֶף יָאלְלָה בַּיי
שָׁמַע עוֹד הַגַּבַּאי,
אֲשֶׁר נוֹתַר שָׁם בַּבִּנְיָן
לְלֹא מִנְיָן.
אָדֹם לִי
בָּעֲבוֹדָה הַסֶּגֶל מַאֲדִים.
וּבַלִּכּוּד – רָאשֵׁי הַוְּעָדִים.
אֵין גֶּזֶר: פֹּה מַקֵּל וּפֹה מַקֵּל.
וְהַמּוּסָר נִשְׁאַר לְלֹא הַשְׂכֵּל.
