האנשים שיחזרו לזהותם המקורית בימין או בשמאל ימשיכו לסנוט בכל מי שלא מציג עמדות ברורות. ברגע זה בני גנץ ומפלגתו חוסן־לישראל־תלם היא כתובת לכל המתקפות, ובצדק. העניין לא ברור. הנאום של גנץ בגני התערוכה ב־29 בינואר, שאותו כתב הסופר והמועמד לכנסת חילי טרופר, היה מצוין כנאום פתיחה, וסימן כיוונים הכרחיים. ההצלחה נרשמה גם בזכות הופעה מרשימה של גנץ, ארגון ופירוטכניקה לא רעים. אבל יש חיים גם אחרי הנאום, והדוברים השונים במפלגה הזו כורעים תחת הנטל, ולא מצליחים להסביר את בליל העמדות השונות של חברי הרשימה המיועדים.
השבוע שמעתי את יועז הנדל, מספר חמש ברשימה של גנץ. הנדל, איש רהוט, ראש מטה ההסברה של נתניהו בעבר – ניסה לשכנע כי הנושא המדיני והפתרון של סוגיית הפלסטינים אינו אפשרי ואינו ישים בזמן הזה. ההדגשים בבחירות צריכים להיות ממלכתיים וצריך להתרכז בשמירה על החוק ומוסדות השלטון, אבל גם זה לא מה שנראה על לוח המסרים של גנץ. קחו למשל את עניין ההתנתקות מעזה, לפני 14 שנה. גנץ מפיץ סרטונים נוראיים בשחור לבן על ההתנתקות הזו. שרי הממשלה של אז, וביניהם נתניהו, מחייכים מול פניהם המיוסרות של המתנחלים שאותם פינו מבתיהם.
האמת, קשה לי להבין מה גנץ רוצה. בריאיון לשלמה ארצי ולחנוך דאום ב'ידיעות אחרונות' גנץ תמך במהלך ובדרך. "ההתנתקות הייתה מהלך חוקי, שהתקבל על ידי ממשלות ישראל ובוצע על ידי צה"ל והמתיישבים בצורה כואבת, אבל טובה", כך אמר. בסרטונים שלו הוא טוען כי נתניהו מגרש יהודים, וכך גם מאמץ את הטרמינולוגיה של המתנחלים לדורותיהם. אז מה הוא רוצה, לצאת? "לממש את הלקחים גם במקומות אחרים", כפי שהוא מצהיר בריאיון? ואולי, כפי שאומר גנץ ב', היה צריך להישאר ברצועת עזה ולנסוע בשריוניות לעצמונה ולכפר־דרום. ביום שלישי הקרוב ינאם גנץ שוב לפני הציבור בכנס שני של חוסן לישראל. אולי אפשר יהיה להבין אותו סוף סוף.
גנץ מחבר אליו עכשיו אנשים טובים, אבל אלמוניים יחסית. אני במקומו הייתי עולה ביום הנאום הגדול על הבמה בגני התערוכה עם אורלי לוי־אבקסיס ולא עם משה (בוגי) יעלון. חיבור פוליטי בין הרמטכ"ל לשעבר עם חברת הכנסת והלוחמת החברתית היה יכול באמת לחשמל את מערכת הבחירות הזו. אבל השילוב המעניין הזה אולי התפספס. גם יאיר לפיד לא יבוא, כי הוא לא רוצה להיות מספר שתיים ולא רוצה רוטציה. גם גבי אשכנזי לא יקפוץ על העגלה כי זה לא ייראה טוב. בכל זאת אשכנזי הוא רמטכ"ל לשעבר שעורר ציפיות עצומות לאורך שנים, ולא טרמפיסט שמצטרף ברגע האחרון. אשכנזי נאמן בוודאי למסר שקיבל מאימו, פרידה. "אם אתה רוצה שאמות, תלך לפוליטיקה", היא אמרה לו בימי פרשת הרפז הטעונה.
