הוא לא ליכודניק, בטח שלא ביביסט, ולמרות זאת הוא שוקל בפעם השנייה בחייו לעשות שימוש באותיות מחל מאחורי הפרגוד. הפעם הראשונה הייתה לפני ארבע שנים, כשנשקפה סכנה קיומית אחרת לשלטונו של נתניהו, או לפחות כך הוא חשב אז. האמת, הוא אומר, מבחינתי ביבי מיצה מזמן. אבל ראבק, לא מסוגל לדמיין את החגיגות באולפנים ואת הזחיחות של השמאלנים אם הוא מפסיד.
תתפלאו, אבל זה אחד הטיעונים היותר פופולריים בסביבתו. הבחור ובני ביתו לא היו מצטערים קשות אילו נתניהו פרש מרצון מהחיים הפוליטיים, אבל הדחה – לא משנה אם משפטית או פוליטית – תעשה את אלדד יניב שמח מדי. וזה מבחינתם גבול מסוכן יותר מגבולות 67'.
נפגשנו באירוע שמטעמי אבלות נדרשנו לצאת ממנו עם המעבר לחלק האמנותי. בפסק הזמן המוזיקלי, שנמשך דקות אחדות בלבד, הספקנו להרכיב ולפרק קואליציות, להוריד את אחוז החסימה רטרואקטיבית, לפסול מועמדים ראויים יותר ופחות, וכמובן לנהל דין ודברים נוקבים מול תקשורת עוינת בפאנלים דמיוניים. כי זה מה שעושים בעת הזו – מדברים על המתים ועל המתמודדים, ייבדלו לחיים טובים, ארוכים ואם אפשר, קצת יותר שקטים.
רק אחר כך, כשכבר שבנו כל אחד למקומו באירוע ההמוני, שעה שעל הבמה התנצחו אנשי ימין ושמאל בענייני דפוליטיקה, קלטתי שלא אמרנו מילה על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את נתניהו. כעבור תשעים דקות נוספות, כשהרב־שיח על הבמה נדם וזמר הבית הוזמן להעיר את הקהל מנמנומיו, שבנו לעמדת האבלים ואז דרשתיו לשאלה שכבר ידעתי את התשובה הצפויה עליה: "נו, מה חדש".
ההדלפות התכופות על הנעשה בפרקליטות המדינה בחודשים האחרונים הצליחו להוציא את האוויר מבלון חקירות נתניהו עוד לפני שהושלמה צורתו המלאה. כמו אחרי פרומו מוקפד שמתעלה על הסרט עצמו, גם במקרה הזה חשיפת ההמלצות להגשת כתבי אישום חמורים למדי נגד רה"מנו לא הצליחה להביא את ה"וואו" המצופה. אצל רוב אזרחי ישראל, סערת תיקי נתניהו למניין אלפיהם לא הפכה לפקטור שיש להתחשב בו בקלפי.
מי שחשב שביבי מושחת עדיין חושב כך, ומי שמאמין שנטפלים אליו משוכנע בכך כעת יותר מתמיד. מי שהתנהלות ראש הממשלה הטרידה אותו מספיק כדי להימנע מלהצביע לו, כבר קיבל את ההחלטה הזו מזמן; מי שסבור שהתנהלותו בעייתית, אבל אפשר להעלים ממנה עין לטובת סוגיות בוערות אחרות, ימשיך להעלים עין גם בתשעה באפריל. שום פרט חדש מכתב החשדות לא הצליח להדהים את המאזינים והצופים. תומכי נתניהו לא תלשו שערות ולא נשמעו אומרים "הופה הופה! זה כבר עובר את הגבול". מהעבר האחר, מתנגדיו לא יצאו בהצהרת "טוב, זה פחות נורא ממה שחשבנו".
איכשהו, גם אפקט ההדלפות פג מהר מהמצופה, וההתרגשות סביב מכתב החשדות בזמן אמת דעכה איתו ממילא. המאמץ הליכודניקי לעצור בכל מחיר את פרסום החלטת היועמ"ש, נראה כעת מוגזם ולא מידתי. הנזק למפלגה, אם היה כזה, נעשה הרבה לפני האירוע של חמישי שעבר, ונתניהו תרם לו לא מעט. אחרי הכול, להאשמות נגדו נחשפנו באמצעות דבריו שלו, לא פחות מאשר דרך דבריהם של שונאיו. מסעותיו המדיניים של ראש הממשלה מרשימים הרבה יותר מנאומי ה"אכלו לי, שתו לי" הבלתי ממלכתיים בעליל שהוא משמיע.
מדינה בהמתנה
העלמת העין הדו־קוטבית מההאשמות נגד נתניהו – הן מצד מי שמעדיפים את שלטונו על פני החלופות, והן מצד מי שיעשו הכול כדי להכפיש את שמו – מונעת מחישובים שאין להם דבר עם עולם המשפט והצדק. בתוך מחנה "ביבי המלך" נרשמים סדקים שהולכים ומתרחבים מקדנציה לקדנציה, ובכל זאת, למרות השחיקה בהערצה כלפיו, הם ממשיכים להצביע לו בהיעדר אלטרנטיבה. אוהבים אותו פחות, אבל סומכים עליו יותר. בני גנץ אמנם מוביל בסקרים, אך קשה לראות בו מנהיג בעל שיעור קומה דומה לזה של נתניהו. גם כשעל כף אחת של המאזניים מונח ראש ממשלה חבוט ומושמץ, על הכף האחרת צריכים להתייצב לא פחות מארבעה מנהיגים כדי לאזן את התמונה. יהיו תוצאות האמת אשר יהיו, זו לא מחמאה גדולה מדי למתחרים.
למען האמת, יריבי נתניהו הביאו את זה על עצמם. טענת הבידוד המדיני הפכה לבדיחה גרועה נוכח פריצות הדרך שהשיג ראש הממשלה בתחום המדיני. הטענה שהוא אחראי ליחסים העכורים עם ברק אובמה, הופרכה לחלוטין כשלבית הלבן נכנס נשיא ידידותי לישראל בכלל ולנתניהו בפרט. איכשהו מכל הביקורת כלפיו – המוצדקת יותר והמוצדקת הרבה פחות – נשארה בעיקר השאיפה להחליף אותו, ולא רק בשמאל.
נתניהו עצמו, כאמור, סודק את כיסא ההנהגה שהוא יושב עליו, כפי שקורה לא פעם לרהיט שסובל משימוש יתר. כותבת שורות אלה לא נמנית עם מקדמי היוזמה להגבלת כהונתו של ראש ממשלה לשמונה שנים דווקא, אולם קשה להתעלם מנזקי שלטונו הממושך של איש אחד. נתניהו נהנה ממונופול רב־שנים, וכדרכם של מונופולים הוא נעשה פחות קשוב ללקוחות. כשאתה תלוי בנותן שירות אחד, נטול מתחרים ראויים, התיקון המיוחל מתעכב, תעודת האחריות מתפוררת ונציגי השירות מעבירים אותך לממתינה. פערים חברתיים? פינוי חאן אל־אחמר? המעמד המביש של ישראל בהר הבית? חוסר האונים הצה"לי בעזה? מצב בתי החולים? החינוך? שנייה, ראש הממשלה עסוק בפניות קודמות. אתה אולי צודק לחלוטין בביקורת שלך, אבל עכשיו תיתקע עם מוזיקה מעצבנת באוזן, עד שמישהו יואיל לשמוע את תלונתך. סליחה על ההמתנה, תודה על הסבלנות. פנייתך תיענה בהקדם, קרוב לוודאי סמוך למועד הבחירות.
הכול טוב ויפה – אומר לי הבחור ההוא מהאירוע, רגע לפני שאנחנו נוטשים פעם נוספת את שורת האבלים וחוזרים לאולם הכנסים – אז שיפרוש בכבוד ונראה מי היורש הראוי והרענן. רק בחייאת, שלא יתחילו חגיגות אלדד יניב. ושניפגש בשמחות, ולא בעמדת האבלים. ישועות ונחמות.

לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
