ברכות לסא"ל ט' לרגל מינויה למפקדת הראשונה של טייסת קרבית בחיל האוויר. ט' עשתה מסלול מפרך, כזה שרובנו המוחלט לא מסוגל לעמוד בו (גברים ונשים כאחד) והגיעה לתפקיד הבכיר בזכות ולא בחסד. לאור המאורע המשמח כל מי שיש לו משהו לומר על שירות קרבי של נשים בצה"ל (בעד ונגד) קיבל מיקרופון והחל לשפוך את האג'נדה שלו בלהט. פמיניסטיות שלא רואות כלום חוץ מאג'נדה אחת העמיסו על ט' את כל האמנציפציה הנשית, שובינסטיים בארון חוששים שצה"ל מקדם את האג'נדות של הפמיניסטיות מהפסקה הקודמת, במקום את ערך הניצחון (אם שסתם מחרבים להם מעוז גברי במיוחד שלא לדבר על האגו) ויש גם רבנים שבאמת ובתמים חוששים לשילוב בין גברים ונשים מסיבות הלכתיות, אבל שם לתחושתי, יש בעיקר בעיה קשה של תקשורת בין הרבנים עתירי הזכויות לצבא.
אז לטובת כל הקופצים, את הצבא עדיין מעניין רק דבר אחד – לנצח. בשביל זה הוא צריך למצות את מרב הפוטנציאל מכוח האדם שלו. כך לדוגמא, גדוד קרקל אחד בו משרתות לוחמות, חוסך לצבא גיוס של גדודי מילואים לבט"ש, מה שמאפשר להם להתאמן כדי להיות מוכנים טוב יותר למלחמה הבאה. צה"ל יודע לעשות חשבון. בסוף, אחרי כל הזעקות, יושב שליש באכ"א על גיליון אקסל ובודק האם שילוב נשים ביחידה מסוימת עובד או לא.
מה צה"ל בודק? אם למשל עלות הכשרה של חייל קרבי בצה"ל מוערכת בכעשרות אלפי שקלים, אבל שיעור הנשירה של נשים ביחידה ספציפית גדול מזה של גברים, אזי לא יעזרו המחאות הפמיניסטיות, לשם אף אחד לא יגייס נשים. אם צה"ל – המתבסס על צבא המילואים – יגלה לדוגמא שבגלל הריונות, שיעור הגיוס של נשים במילואים נמוך מזה של הגברים, זה יהיה פרמטר שיפסול שירות נשים בהרבה יחידות המתבססות על כוננות מילואים גבוהה, בין אם הן יחידות קרביות או לא.
ביחידות שבהן הנתונים יוכיחו ששילוב הנשים נותן מענה איכותי, שם נראה את הצבא דוחף נשים להשתלב ולא יעזרו כל הזעקות מנגד. ככה עובדים ארגונים גדולים לאורך זמן, גם אם פה ושם יהיו בכירים שיביאו אג'נדה מהבית, בסוף זה לא יחזיק מעמד והמציאות תנצח.
ועדיין, אחרי כל הניסיון להתייחס לשירות נשים קרבי ממקום טכני-תועלתי-שכלתני-מדיד, מה שהכי מרגיז, זה לשמוע את המתנגדים לשילוב הנשים בתפקידים קרביים, שוכחים, תמיד, צמד מילים כל כך מתבקש בתחילת כל ראיון או מאמר: "כל הכבוד". בסוף, מאחורי כל הקשקשת, יש בחורה אחת, סופר מוכשרת וסופר ערכית, שהחליטה לתרום למדינה, תוך סיכון חיים, בצורה מעוררת הערכה. ציונות בלי טיפה של מירכאות. ואם על הדרך הרווחנו פריצה של תקרת זכוכית נוספת שתביא גישה יותר מציאותית לנושא – אזי הרווח כולו שלנו.
