1. באופן מוזר (או שלא) גוש הימין נבנה ומתחזק מאמירות גזעניות נגדו במערכת הבחירות. באין אמירה כזו, חדה או מעוררת חלחלה במיוחד, נאלץ מנהיג הימין למצוא תמריצים אחרים כדי להוציא את תומכיו מהבתים אל הקלפיות, דוגמת "הערבים נעים בכמויות". כמו במקרה הזה, לפעמים כשיש גם וגם, התוצאה היא ניצחון מהדהד.
2. היה זה דודו טופז בבחירות 1981 שעלה לבמה בכיכר רבין ואמר למצביעי השמאל המשולהבים: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים… הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". אז כזכור הגיב לו בגין בנאום משל עצמו, הליכוד ניצח והשאר היסטוריה.
3. בבחירות 1999 תקפה תיקי דיין את תומכי נתניהו שהתמודד אז מול אהוד ברק וכינתה אותם "אספסוף מהשוק", מה שגרם לתומכי ליכוד רבים להדביק את הסטיקר: "אני אספסוף גאה". בסופו של דבר אותה אמירה לא הצליחה לייצר את אפקט טופז בעבור נתניהו, שהפסיד בבחירות.
במרץ 2015 היה זה האמן יאיר גרבוז שתרם לניצחון הליכוד, כשכינה בזלזול את מצביעי הליכוד "מנשקי קמעות". "אמרו שהגנבים ולוקחי השוחד הם רק קומץ", אמר אז גרבוז, "ושהמושחתים והנהנתים החזיריים הם לא יותר מקומץ. מחריבי הדמוקרטיה – קומץ. החושבים שדמוקרטיה היא עריצות של הרוב – קומץ. מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים – קומץ. אם כל אלה רק קומץ, איך זה שהקומץ שולט בנו? איך זה שבאין מרגיש ובאין מפריע, הוא, הקומץ, נעשה לרוב?"
4. והנה בימינו אנו ממש, בה בשעה שבית המשפט העליון דן בשאלה האם לפסול את חבר עוצמה יהודית מיכאל בן ארי מלהתמודד לכנסת בשל אמירות גזעניות נגד הציבור הערבי, פתחה השחקנית והדוגמנית את הבוקר עם הקביעה (המרגיזה) הבאה: "היום הימנים לא מייצגים מבחינתי אנושיות. היום הימני זה מקטב ומפלג והסתה למלחמת אחים. זה כבר לא ימין ושמאל זה אנושיות נגד אי שפיות. הנבחרים שלנו לא מייצגים אנושיות".
5. ברכות לאבקסיס! ברגע שהפכה את כל מצביעי הימין ונבחריו ל"לא אנושיים" כמו שלפניה כבר הפכו אותם ל"צ'חצ'חים" ו"מנשקי קמעות", היא שיחקה לידיהם של טובי המוחות שמנהלים כעת את הקמפיין של מפלגות הימין והליכוד – ונתניהו בראשם. היא בעצם פתרה גזענות אחת, לטענתה, נגד הערבים – בטענות גזעניות ומכלילות אחרות נגד הימין בישראל. אבל אולי נגד הימין מותר מה שאסור נגד כל היתר.
6. באופן לא מפתיע גם הפעם שקט ודממה באגף השמאלי של המפה הפוליטית – או שמא נכנה אותו האגף השפוי. הכללה גסה נגד ציבור גדול מתקבלת בשתיקה רמה של מי שמבקשים להוביל את כל עם ישראל (גם את הלא אנושיים) בשנים הקרובות. גם מימין הגיבו במשורה, אולי מחשש לשחזור של מקרה רותם סלע מתחילת השבוע, אז העז לכתוב ראש הממשלה נתניהו כי ישראל איננה מדינת כל אזרחיה (אכן חידוש גדול) – וספג ביקורת עזה.
7. מפלגת השחקנים, האמנים ואנשי הרוח רעמה על שנתניהו העז לומר את מה שנקבע בחוק וכן במגילת העצמאות – העובדה שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – וקמה צעקה רמה: "לא ישתיקו אותנו". עוד יצאו שחקנים ומגישים בבקשה לתמוך באומץ של סלע לומר את שעל לבה בלי לחשוש שיאונה לה רע, לה או למקור פרנסתה. כאילו אנשי התרבות בישראל נחשדו אי פעם בימניות יתר. אם כבר החשש בבועה הזו הפוך: של אנשי הימין השקט לצאת נגד הרוב השמאלני המתלונן.
8. "איזה אומץ, איזה כוח יש לה. והתגובה העלובה של ראש הממשלה", התלוננה אבקסיס באשר לסלע. "מאוד קשה להביע עמדה ולתווך רגשות החוצה, זה עובר הרבה מחסומים. אז רותם סלע היא אמיצה וזו דעת הרוב. היא מלכת אסתר, היא מגלה פה משהו מאוד עמוק והאומץ הזה שלה… היא לא האמנית היחידה שאומרת את דעתה. היא מסכנת את המקצוע שלה. אנשי רוח הם אנשים רגישים".
9. מה שמפליא הוא שאותו אספסוף נבער, עדר מצביעים מפוקפק וחסר אנושיות, מצליח פעם אחר פעם להכריע את הכף במערכות הבחירות לטובת מפלגות הימין – ונגד מפלגות השמאל שאנשיהם מזלזלים בו פעם אחר פעם בלי להסיק מסקנות. מסקנות נחוצות, שאולי יובילו אותן יום אחד אל כס השלטון ויאפשר להן שלא להסתפק בספסלי היציע. שם כנראה נותר זמן רב להגיגים מלאי חוכמה וארס נגד כל מי שלא נראה כמותם.
10. אבל נא לא לשכוח, קוראינו היקרים, הימין הוא המפלג והמסית. שונא האחר. אם תחזרו על המסר הזה מספיק פעמים ובלי קשר לעובדות, אין ספק שתוכלו ביום מן הימים להיקרא גם כן "אנשי רוח. אנשים רגישים".
