בשעה 21:08 ביום חמישי האחרון נשמעו האזעקות בכל רחבי גוש דן. מערכת ההתראה זיהתה את השיגורים מצפון רצועת עזה והפעילה את הצופרים בתל-אביב, ברמת גן, בגבעתיים, בחולון ובראשון לציון. באותה שעה בדיוק ישבה המשלחת המצרית עם בכירי חמאס לדון בהצעה שתביא להפסקת אש מול ישראל. דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס הודה אתמול שבצה"ל הופתעו. "לא היה מידע מקדים לפני התקיפה ולא ציפינו שזה יגיע", הוא אמר והציע לחכות לדיון בקריה של הרמטכ"ל אביב כוכבי עם ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו וראשי מערכת הביטחון. במשך שעות ישראל הרשמית לא הגיבה וראש הממשלה אף הנחה את השרים לא להתראיין, הנחיה לא פשוטה למתמודדים פוליטיים, חודש לפני בחירות. כשמהצד השני מופעל לחץ מצרי כבד סברו ב"בור" שעדיף כמה שפחות לדבר – ואם כבר, יותר לעשות.

האירועים בכל הגזרות, כולל עזה, הם מבחנים ראשונים לרמטכ"ל הטרי אביב כוכבי, שלטענת שומעים סובייקטיביים משדר בדיונים פנימיים גישה לוחמנית מעט יותר מקודמו איזנקוט. עם זאת, מדובר בהבדלי ניואנסים, כך שאין הבדל משמעותי בהמלצות צה"ל לדרג המדיני, בינתיים. מבחינתו של הרמטכ"ל כוכבי רקטות לעבר גוש דן הוא לא אירוע שיכול לעבור ללא תגובה משמעותית, ובמהלך הלילה דיווח צה"ל כי חיל האוויר התקיף כמאה יעדי טרור רצועת עזה. מהצד השני ביצע חמאס ירי של תשע רקטות לעבר שדרות והמועצה האזורית שער הנגב, שש מתוכן יורטו בידי מערכת כיפת ברזל.

בישראל הטילו את האחריות על חמאס, שמצידו הכחיש קשר לירי, אבל נדמה שהלחץ המצרי על כל המעורבים פעל. הנהגת הרצועה הורתה לבטל את ההתפרעויות על הגדר, בחמאס העבירו מסר ולפיו "הפלגים בעזה לא מעוניינים כעת במלחמה", ובצה"ל פרסמו הבוקר את ההערכה ולפיה הירי אתמול לתל-אביב היה בכלל טעות. "על אף שנראה שלא הייתה כוונה לבצע את הירי, התגובה הישראלית לא התחשבה בכך ורואה בחמאס אחראי לכל הנעשה ברצועה וממנה", אמרו בצה"ל. שעה קלה מאוחר יותר כבר יצאו הדיווחים על הפסקת אש בין ישראל וחמאס בתיווך של קהיר.
פרשנים שיבחנו את אירועי ליל אמש על פי תורת המשחקים מן הסתם יחשבו מי המרוויחים והמפסידים מסבב הלחימה הקצרצר, והאם הכל היה בכלל תצוגת תכלית של מנהיג חמאס יחיא סנוואר כשהוא יושב למו"מ עם בכירי המודיעין המצרי שמטרתה לחלץ עוד הישג כזה או אחר. אבל דבר אחד בטוח, ככל שמתקרבות הבחירות בישראל, כך גדלה הסכנה של התלקחות באחת הגזרות. בסוריה נערכים לעזיבתה של ארה"ב את האזור וצה"ל חשף השבוע את רשת הטרור שחיזבאללה מקים בגולן – ושמיד נגיע אליה, אירועי הר הבית סביב מתחם התפילה בשער הרחמים הם מסוג החומרים הנפיצים שיכולים להבעיר את השטח בעיתוי בעייתי לישראל ואופטימלי לפלסטינים, לכן ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת מיהר לצאת לירדן בניסיון למצוא פתרון לסוגיה. כל זאת, כששר הביטחון הוא גם ראש ממשלה שנמצא בתוך קמפיין בחירות, והרמטכ"ל הוא רב אלוף אביב כוכבי שנכנס לתפקידו בדיוק היום לפני חודשיים. אגב, פנימה אל תוך צה"ל שידר השבוע כוכבי מסר מנהיגותי תקיף כאשר נקט צעדים פיקודיים חריפים כלפי שרשרת הפיקוד בחטיבת הצנחנים, בעקבות אסון הטביעה של לוחם בשיטפון בצפון וגם לכך יש חשיבות לא מבוטלת. 
במגרש של הגדולים
הפרסום יוצא הדופן של צה"ל בשבוע שעבר, על חשיפת רשת של חיזבאללה שפעלה ברמת הגולן – בעיקר באיסוף מודיעין לקראת מבצע עתידי אפשרי – מתחבר להקשר רחב יותר של המתרחש בסוריה. זוהי לוחמה פסיכולוגית, והתקשורת הישראלית נרתמת לה בחדווה.
כשלוקחים בחשבון את רשת האינטרסים הסבוכה של השחקנים הפעילים בסוריה, לקראת נסיגת ארה"ב, ברור כי הרשת של חיזבאללה ברמת הגולן היא שולית באופן יחסי. מטרתו העיקרית של הפרסום השבוע היא תודעתית – לשדר לחיזבאללה שישראל יודעת הכול על מהלכיו, בהמשך למבצע "מגן צפוני" להשמדת המנהרות. ובעיקר להביך את חיזבאללה מול אסד, שפעילות הארגון ברמת הגולן אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלו.
אלא שלכל השחקנים בזירה הסורית יש עניינים חשובים הרבה יותר להיערך אליהם לקראת נסיגת רוב כוחות ארה"ב, ולכן סביר להניח שהודעת דובר צה"ל על חוליית "תיק רמת הגולן" לא תשאיר את רישומה באופן יוצא דופן.
התמונה הכוללת רחבה בהרבה מזירת רמת הגולן, וקשורה בראש ובראשונה להחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוציא את כוחות ארה"ב מסוריה. טוב, זאת הייתה ההחלטה המקורית כבר בסוף 2018. בינתיים, הודיע טראמפ על כוונתו להשאיר בסוריה יחידה קטנה – כ־400 חיילים בצפון־מזרח המדינה, בבסיס קטן סמוך לגבולות עם ירדן ועיראק. אך אף שהנסיגה כבר איננה נראית מוחלטת והמועד שלה אינו ברור, מדובר במהלך המשמעותי ביותר שכל השחקנים בזירה הסורית, נערכים לקראתו – וגם ישראל, שאינה שחקן מרכזי.

ראשי המדינות שמעורבות במגרש הסורי – רוסיה, טורקיה ואיראן – נפגשו בעיר הנופש הרוסית סוצ׳י ב־15 בפברואר, כדי לדון בהשלכת המהלך האמריקני. נשיא סוריה בשאר אל־אסד התעדכן, כך דווח, בפרטי הפגישה בביקורו בטהרן לאחר מכן. לפחות במה שהאיראנים רצו לספר לו.
עד כמה הזירה הסורית מורכבת לקראת הנסיגה האמריקנית אפשר היה להבין מדיון בנושא שהתרחש לאחרונה, בבוקר משותף של העמותה למורשת המודיעין (המל"מ) ו'ישראל דיפנס'. תא״ל (מיל') אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, אמר כי יציאת כוחות ארה"ב מסוריה היא אירוע מטלטל שמשמעויותיו עצומות.
סופרין ציין כי ישראל מתמקדת בניסיון לסכל את כוונת איראן להתבסס בשטח סוריה ולקדם תוכנית להפיכת הטילים שבידי חיזבאללה למדויקים, אבל ספק אם יעדי ישראל יושגו במלואם. בינתיים, האיראנים נערכים לפתח את הטילים המדויקים גם במקומות אחרים, כמו עיראק ולבנון.
ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, יעקב (יאשה) קדמי – לעבר ראש ארגון "נתיב" שפעל להגברת הקשר עם יהודי בריה"מ, וחוקר איראן יוסי מנשרוף התמקדו בזוויות הראיה של ארה"ב, טורקיה, רוסיה, איראן וחיזבאללה.
לדברי ולנסי, ההחלטה להשאיר כוח אמריקני מצומצם בצפון־מזרח סוריה היא לא יותר מסמלית, ובכלל הנסיגה היא בגדר בשורות נהדרות לבשאר אסד, שעושה מאמצים כבירים לבסס את שלטונו לאחר שמונה שנים של מלחמה שהסתיימו מבחינתו בניצחון – בזכות רוסיה ואיראן. האתגר המרכזי של אסד, לאחר הנסיגה, הוא להשתלט על האזורים שיפונו, שפועלות בהם לא מעט מיליציות שיעיות.

ולנסי טוענת כי המפסידים הגדולים מהנסיגה הם הכורדים, שהובילו את עיקר הלחימה בדאעש, ונבגדו בידי בעלת הברית הגדולה ארה"ב, כפי שקרה להם לא פעם בהיסטוריה. לאחר נסיגת הצבא האמריקני יהיו הכורדים נתונים לחסדיה של טורקיה, שרואה בכורדים בסוריה חלק מרשת הטרור הכורדית שפועלת בשטח טורקיה עצמה. היד של ארדואן כלפי הכורדים בסוריה לא תהיה רכה.
לפי דבריה של חוקרת המכון למחקרי ביטחון לאומי, ארדואן עצמו חידד את חשיבותו כשחקן מרכזי בסוריה, כאשר שכנע את טראמפ לסגת במהלך שיחת טלפון ביניהם. "הנסיגה האמריקנית עושה לטורקיה רק טוב", אומרת ולנסי.
מבחינתו של יעקב קדמי, השחקנים המרכזיים בסוריה הם עדיין ארה"ב ורוסיה, ואת המתרחש בסוריה כולה יש לראות כחלק מהתמונה הגלובלית כולה. בהקשר למאבק האסטרטגי בין ארה"ב לרוסיה ישראל היא לא יותר מפְּסיק, חשיבות אפסית. "ארה"ב איבדה עניין בסוריה משום שיש לה עניינים אסטרטגיים חשובים הרבה יותר, מאשר להחזיק כוחות בסוריה. בטווח הארוך, סין היא האויבת הגדולה, והעימות המרכזי עם רוסיה הוא סביב מזרח אירופה, במיוחד אוקראינה ופולין. כחלק מהתפיסה הגלובלית, פוטין רצה בסיס ימי בים התיכון בלטקיה ובסיס אווירי בשטח סוריה. הוא השיג את זה בקלות, בזכות טייסת וחצי של מטוסי קרב שהכריעו את המלחמה בסוריה. עכשיו הנשיא הרוסי מעוניין ביציבות ארוכת טווח בסוריה והוא לא ייתן לאף אחד לקלקל לו את ההישג הזה. לא לאיראן, לא לאסד עצמו, וגם לא ישראל".
יוסי מנשרוף הציג את הזווית האיראנית. "לנסיגה של ארה"ב יש חשיבות עצומה גם ליציבות הפנימית של המשטר. הנסיגה נותנת דחיפה גדולה לאיראנים ורוח גבית למשטר, עד כדי התרברבות שהנסיגה היא ניצחון איראני ושהכוחות סוריים יזנבו באמריקנים שיישארו בסוריה".

לדברי מנשרוף, המשטר בטהרן נתון לביקורת פנימית כבדה על מחיר המלחמה בסוריה ובעקבות הסנקציות המתחדשות עם ביטול הסכם הגרעין. ההישג של הנסיגה האמריקנית מלווה באיראן בלא מעט תעמולה שקרית – כמו פרסומים על הרג עשרות חיילים ישראלים בפעולות נקם איראניות – ומסייע להדוף את הביקורת ולשנות את המגמה
לדבריו, החוליה החלשה בסוריה היא דווקא חיזבאללה. השיעים בלבנון מרגישים כבשר תותחים איראני, וחיזבאללה מתקשה בגיוס צעירים, וסובל מקשיי תקציב.