קשה להישאר אדיש לנוכח השינוי הערכי שעבר משה פייגלין בשנים האחרונות. מעבר המפלגות הסיטוני של ציפי לבני מחוויר לנוכח פניית הפרסה המפחידה שעשה פייגלין. האיש שנכנס למערכת הפוליטית לפני 25 שנה בדיבור על ערכים וחברת מופת יהודית הפך את עורו, ומוכר לנו היום חיי נוחות ושפע. המלחמה על הערכים הפכה למלחמה על הצרכים.
מה היה אומר פייגלין הערכי של 2012 על פייגלין "החיים הטובים" של 2019? לא צריך לדמיין. כך כתב המנהיג האמוני ב־20 במאי 2012: "כשהייתה הרוח (הציונית) חשב הפלמ"חניק שהוא יצליח לנצח את כל העולם – וצדק. אולם כשנמוגה הציונות וא־לוהים נותר בחוץ, מה שמוציא את הציבור לרחובות הוא מחיר ה'פסק זמן' בלונדון, הקיום הנורמלי והנוח, ולא שום דבר מעבר לזה". בלי רוח, קבע פייגלין הישן, שום דבר לא יעבוד.
פייגלין הערכי של פעם הוסיף וביאר מה הבעיה של ההנהגה הנוכחית: "כששום הנהגה חלופית לא מציבה אופק של ייעוד, כל שמסוגל הציבור לצפות מן ההנהגה הוא להרגיע את המצב בכל מחיר… לשמור את ה'נורמליות', לנטרל מוקשים שעלולים לפוצץ לנו את ייחודנו בפרצוף". ביקורת נוקבת מטיף פייגלין של פעם על רדיפת חיי הנורמליות נטולי הערכים והמשמעות.
אבל כה אמר פייגלין בגלי צה"ל: "זהות מבקשת את משרד האוצר ואת משרד החינוך כדי לאפשר לזוגות צעירים לגמור את החודש ולקנות דירה ולהוציא את המדינה מהוורידים. שוק חופשי שיוביל לכך שיוקר המחיה יהיה נמוך וגם הקוטג' יהיה במחיר נמוך כמו באירופה". הקרב על הקוטג' החליף את הקרב על הערכים.
אלו הערכים שהיו חשובים לפייגלין הערכי בזמן מנהיגות יהודית: "כשפנינו אל הליכודניק הממוצע ובדקנו עם אילו מן המסרים של מנהיגות יהודית הוא מזדהה, התברר לנו שרוב המסרים שלנו מקובלים עליו בהחלט. אך ארבע מתוך הנקודות שהזכרנו זכו מיד להזדהות מיוחדת: חזרה לערכי המשפחה, חינוך יהודי־מסורתי לכל ילד, ביטחון ללא אשליות אוסלו, בג"ץ הנבחר על ידי נציגי העם".
על אילו ערכים הוא "מתאבד" כיום? על ערכי המשפחה? על חינוך יהודי? כל אלו יכולים לחכות, אליבא דפייגלין מודל 2019. יש לו דברים קצת יותר חשובים מכל מיני ערכים קטנוניים. את הממשלה הבאה יפרק פייגלין על הנושאים החשובים באמת. "שנת 2019 תהיה שנת הלגליזציה, אנחנו נתאבד על זה. זה לא הולך להיות משחק, זה לא הולך להיות פוליטי. זה לא הולך להיות משא ומתן… אף אחד לא יקים בישראל ממשלה בלי לגליזציה".
חשוב לציין שהליברטריאניות והחירות הופיעו לאורך כל הדרך במצע של פייגלין ומנהיגות יהודית. עם זאת, היה הבדל עצום בין ימי הערכים של פעם לימי החיים הטובים של 2019. בימי המנהיגות היהודית, הליברטריאניות והחירות שימשו רק אמצעי להקים כאן חברת מופת, או בלשונו של פייגלין: "יצירת תרבות יהודית ממלכתית חיה שממוקדת בשלמותה… ומהווה בשורה כלל־אנושית שהעולם כולו מצפה לה".
כיום האמצעי הפך לערך, הליברטריאניות לתכלית קיומנו. במקום להביא אופק של ייעוד ומשמעות, נדאג שלכולם יהיו חיים טובים ומהנים. האיש שהטיף למנהיגות יהודית ולערכים כאנטיתזה לשמאל הנהנתן, שמבקש נורמליות, גילה שנוח יותר בצד של החיים הטובים. פייגלין חצה את הקווים והצטרף לחברת השפע שלה בז כל כך רק לפני שנים ספורות. האיש שיצא חוצץ נגד המאבק על מחיר ה"פסק זמן" בלונדון מנהל קמפיין שלם סביב מחיר הקוטג' באירופה.
