1. הטלפון של מועמד כחול לבן לראשות הממשלה בני גנץ נפרץ. הוא נפרץ בידי האיראנים שמחזיקים כעת תכתובות מייל אישיות ומקצועיות. האירוע כמובן קרה הרבה אחרי שגנץ השתחרר מצה"ל, ומעט לפני שהכריז על מועמדותו לראשות המפלגה במפלגת חוסן לישראל.
2. עם המידע הזה הגיעו אנשי שב"כ לגנץ לפני למעלה מחצי שנה ויידעו אותו בדבר המידע האישי שנלקח מהטלפון הנייד שלו, ונמצא כעת בידיים עויינות. איראניות.
3. המידע פורסם על ידי העיתונאי עמית סגל מחדשות 12 ביום חמישי שעבר, ומיד לאחר מכן נמסר בשלל דרכים לעיתונאים שביקשו לרדת לשורש העניין. חלק מהם גם ניסו לרדת לעומק מקורותיו של סגל, ולגלות מאין הגיע אליו המידע – אך בשב"כ טענו: כלל לא עדכנו בנושא את ראש הממשלה נתניהו, יריבו הפוליטי של גנץ.
4. תגובת מפלגת כחול לבן למידע היתה זו: "אין שחר לתדרוכים המתבצעים על ידי מקורבי ראש הממשלה. בטלפון האישי של גנץ, שהותקף לפני חודשים ספורים לא היה מידע בטחוני, לא היו סרטונים מביכים והוא מעולם לא עמד בפני סחיטה. גנץ הוא המועמד המוביל לראשות ממשלת ישראל וברור לכל אזרח ולכל בר דעת שתזמון ההדלפה אינו מקרי. תדרוכיהם של מקורבי נתניהו החל מאמש והפצת השקרים בסיטונות מוכיחים מעל לכל ספק מי עומד מאחורי הפרסום ולמה".
5. עכשיו נפרק את תגובת כחול לבן למידע: אין סרטונים ואין מידע ביטחוני הם טוענים (תזכרו את זה לסעיף הבא), אבל העובדה שמידע אישי ותכתובות דלפו והגיעו לידיים עויינות – לא הוכחשה. במקום להתייחס לגוף הנושא, עשו בכחול לבן הכול כדי להסית את הדיון ממהות הנושא לזהות המדליף.
6. בכחול לבן לא הסתפקו בכך – הם אף הגישו בקשה לחקור את ההדלפה ואת מקורותיה, כאילו שכחו כל הדלפה שעליה התבססו בחודשים האחרונים כדי לטעון כי נתניהו לא כשיר להמשיך לכהן כראש ממשלה. בפנייה ליועמ"ש נכתב כי מדובר באירוע בעל מאפיינים "ביטחוניים" וכי מדובר בלא פחות מ"פגיעה בביטחון המדינה". כמו כן טענו כי מדובר ב"הפרת אמונים בדרגה החמורה ביותר".
7. אבל אם אין מידע ביטחוני – למה מדובר בהדלפה כ"כ חמורה ולא בנושא שאכן מהווה עניין לציבור? לגנץ וכחול לבן פתרונים. בינתיים ראינו אפס יכולת להתמודד עם הטענות, לצד מתקפה במלוא העוצמה נגד עיתונאים ומקורות המידע שלהם – שנהנים מחיסיון על פי חוק – וכל זאת רק כדי להימנע מדיון ערכי במידע שנמצא בידי האיראנים ועוד עשוי לשמש נגד גנץ אם יהיה ראש ממשלה. את הדיון הערכי על התוכן נותיר למועד שבו המידע ייחשף במלואו.
8. בכחול לבן לא עצרו רק באיום בחקירה כדי להשתיק את הסיפור, אלא החיו מחדש את פרשת הצוללות כדי לנסות לשנות את הנושא המסוקר. לא יעזור שהפרקליטות והיועמ"ש (זה שפנו אליו בסעיף 6 כאחראי על טוהר החקירה והמידע וכו') כבר הודיעו שלנתניהו לא היה כל חלק בעניין רכישת הצוללות. אתמול גם כינסו ראשי כחול לבן מסיבת עיתונאים בנושא, עם מידע שניסו לפיד ויעלון לנופף בו בעבר בפני חוקרים – אלא שאלו לא הצליחו לעשות בו מאום.
9. בכחול לבן רואים את המנדטים בורחים מהם. חקירות נתניהו ופרסום כתב החשדות, שוברי השוויון של הבחירות האלו, הוכתרו ככישלון מהדהד בעבור המפלגה שהייתה המובילה הבלתי מעורערת עד לא מכבר. כבר שבועיים שאיש לא הוגה בחשדות, לא מעלה אף ציטוט מודלף. התקשורת לא עוסקת, הציבור חוזר להצביע ליכוד ואצל גנץ הבלגן חוגג, עם ירי לכל הכיוונים במטרה להחזיר מנדטים אבודים. גם הצוללות גויסו לטובת הקמפיין, רק שהמגמה תתהפך.
10. בסופו של דבר בבחירות מנצח מי ששולט בסדר היום. האם ידברו פה מחר על הצוללות או על הטלפון של גנץ? על החקירות או על המדיניות הביטחונית החלופית שמציעים הגנרלים בכחול לבן? סדר היום של בחירות 2019 כ"כ נפיץ וכל מי שידו על העליונה מלך. גם בסקרים. במסגרת מלחמת הכול בכול, בכחול לבן יורים בשליח שהביא עלינו את פרשת הטלפון והאיראנים, ולא עוצרים לרגע כדי לתת תשובות הגיוניות ולעבור הלאה. מחר, הם מקווים, יעטפו בזה דגים והעיתונאים ירדפו אחרי קצה חוט אחר.
