הסייבר מככב במערכת הבחירות, אבל הפרסומים על הפריצה לטלפון של בני גנץ (ובכלל) רצופים בספינים ובחצאי אמיתות במקרה הטוב. אז מה נכון ומה פחות מדויק ברצף הפרסומים בפרשה?
לסייבר יש כיום השפעה עצומה על מערכות בחירות: נכון מאוד. עידן הסייבר, שבו מיליארדי אנשים ומכשירים מחוברים אלה לאלה, ולמחשבים יש יכולות אחסון וחישוב אדירות, משנה את כל תחומי חיינו. במערכות בחירות ההשפעה הזו מורגשת במיוחד.
אריק ברבינג, שהיה ראש אגף הסייבר וראש מרחב ירושלים בשירות הביטחון הכללי, והמוכר בכינויו "האריס" מימיו (הלא רחוקים) בשירות, אומר שהסייבר הוא חלק בלתי נפרד מכל מערכת בחירות.
"ההשפעה המסיבית של רוסיה על הבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016 למשל, נחקרת כעת, בניסיון לברר אם ההכרעה בהן התרחשה בעקבות הפעילות ההיא", אומר ברבינג. "לאחרונה הצטבר מידע שלפיו פעילות סייבר השפיעה על עמדות הציבור הבריטי בכל הקשור להתנתקות הממלכה מהאיחוד האירופי, הברקזיט, וגם בגרמניה ובצרפת מדברים על השפעה אדירה של כלי סייבר בבחירות המקומיות".
לדבריו, השימוש במרחב הקיברנטי צפוי להתעצם במערכות בחירות בעתיד. "המתמודדים וגורמים אחרים בכל רחבי העולם – עסקיים ומדינתיים – ישתמשו בסייבר כדי לקדם את האינטרסים שלהם ולפגוע ביריב, לעיתים תוך הטיית המציאות ולעיתים תוך יצירת מציאות מדומה. זאת לצד סכנה של חדירה למחשבי ההצבעה ולמרכזי ספירת הקולות, והטיה מכוונת של התוצאות גופן. לא מדובר רק בפריצות של פצחנים (האקרים) אלא גם בשימוש מסיבי בדמויות פיקטיביות ובבוטים כדי להשפיע על הלכי רוח וכדי 'ללכלך' על מתחרים. הרשת מלאה במידע שגוי ושקרי, כך שמדובר במציאות משל עצמה".
קל לפרוץ לטלפונים סלולריים, כמו שקרה לנייד של בני גנץ: ממש לא. יצרניות מערכות ההפעלה של הטלפונים הניידים, אפל ואנדרואיד, משקיעות הון עתק בהגנת סייבר. מנגד מושקעים משאבים אדירים לפצח את החומות הללו. על העלויות הכרוכות בדבר יכול ללמד השווי שבו הוערכה לאחרונה NSO, חברה ישראלית המתמחה בפריצות לטלפונים חכמים: יותר ממיליארד דולר. מכך אפשר להסיק כי מחירו של ה'שירות' עשוי להגיע למיליוני דולרים, כלומר מדובר ביכולת של מדינות ולא של גורמים פרטיים. איראן בהחלט יכולה להימנות על רשימת המדינות בעלות היכולת הזאת.
הפרסום הוא הפתעה לגנץ: נראה שלא. גורמים בסביבת גנץ ידעו על הפריצה במשך כמה שבועות, אבל לא צפו את הפרסום (אף על פי שראש השב"כ הזהיר באופן נדיר ממעורבות זרה בבחירות). עכשיו החשש הגדול הוא מפני צעדים נוספים שיביכו את גנץ. יכול להיות שזו הסיבה לפרסומים השבוע על פריצה כביכול לטלפונים של שרה ויאיר נתניהו, שהוכחשו באופן גורף על ידי מערכת הביטחון. אם ההדלפה הזאת באה מכיוון כחול־לבן, כמו שהיה כבר מי שטען, זהו כנראה איום סרק.
חשוב גם לזכור שגנץ אינו תמים בנושאים הללו, והוא אמור להכיר דבר או שניים בנושא מימיו בצה"ל. יתרה מכך, החברה שבראשה עמד עד שנסגרה התמחתה בין היתר בפריצות לטלפונים סלולריים, והייתה מועמדת לרכישה על ידי NSO.
איראן מעוניינת להשפיע על מערכת הבחירות בישראל: ברור שכן, כך היה תמיד. עיין ערך בחירות 1996, אז טען ראש אמ"ן משה יעלון כי איראן יוזמת פיגועים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות (לטובת נתניהו מול שמעון פרס). לא רק איראן לוטשת עיניים. בעידן הסייבר כל כך קל להתערב במערכות בחירות במדינות אחרות, עד שכמעט קשה שלא לעשות את זה.
נתניהו ממונה על מערך הסייבר ומשתמש בו כדי להביך את גנץ: ספין שמבוסס על חצי אמת. נתניהו ממונה באותה מידה גם על שב"כ, ומי שממונה על מניעת ריגול – כולל פעילות איראנית, גם בסייבר – הוא שב"כ ולא מערך הסייבר הלאומי.
בשב"כ סירבו להתייחס להאשמת ההדלפה. ממערך הסייבר הלאומי מסרו: "המערך לא עסק בנושא, ולא דן עם ראש הממשלה בדבר וחצי דבר מהנושא".
פרשת גנץ רק בתחילתה: ייתכן מאוד שכן. משקיע הסייבר וחבר הכנסת לשעבר ד"ר אראל מרגלית צפה כבר לפני כמה חודשים אירוע מעין זה במערכת הבחירות בישראל. עכשיו הוא מעריך כי הפרסום על ההדלפה נועד רק להלבין פרטים מביכים מהטלפון של גנץ שיפורסמו בקרוב. האם זאת הכוונה? ואם כן – האם שלושה רמטכ"לים מגובים ביועצים לרוב יצליחו למנוע זאת? התשובות על כל זה צפויות להינתן עוד לפני 9 באפריל.
