כמו בכל מערכת בחירות, גם הפעם עלו הפוליטיקאים שלנו בזה אחר זה לביקור ביישובי רמת הגולן, כדי להצהיר משם אמונים לאחיזתנו הנצחית והבלתי מתפשרת ברמה. השנה זכו תושבי הגולן ואוהדיו לתמיכה היסטורית גם מצד הממשל האמריקני, בנשיאותו של ידידנו הגדול דונלד טראמפ שהכריז אתמול קבל עם וטוויטר כי "הגיע הזמן להכיר בריבונות ישראל על הגולן". הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקני בנוגע למצב זכויות האדם בעולם הגדיר לראשונה את הגולן כ"שטח בשליטת ישראל", ולא עוד "שטח כבוש". היסטוריה. העם – הישראלי והאמריקני – עם הגולן.
הצהרות מבית ומחוץ הן דבר חשוב ומרגש, אבל מוכרחים להכיר גם את המציאות בשטח ולהכניס מעט לפרופורציות את הסיסמאות על תנופת ההתיישבות ברמת הגולן. 52 שנה אחרי שהגולן עבר לשליטה ישראלית, הוא עדיין משמש בעיקר יעד לטיולים – ולא ממש יעד להתיישבות ומגורי קבע.
אין חולק על כך שרמת הגולן היא חבל ארץ יפהפה ואסטרטגי. בחורף האחרון לא עבר שבוע בלי שקיבלתי לפחות תמונה אחת של מפלי סער הגועשים. כמו רבים אחרים, גם מסלול ההתבגרות שלי עבר בקפיצה לתוך הבריכה הקפואה של נחלי יהודיה וזוויתן (וכיום באזהרה לילדיי שלא יעזו לקפוץ גם הם). להבדיל, כולנו גדלנו גם על חשיבותו האסטרטגית של החרמון, העיניים של המדינה – מבסיסי הצבא שעל ההר אפשר להשקיף ממש לתוככי דמשק – ועל היתרונות הביטחוניים הקריטיים שמעניקה לנו השליטה הישראלית לכל אורך הרמה.
ועם כל זאת, ודאי בעבור מי שדבק במנטרה הציונית הישנה שאין ביטחון בלי יישובים, אי אפשר להתעלם מכך שמעט מאוד ישראלים באו ממש לחיות בגולן. בכל רמת הגולן, 1,200 קילומטרים רבועים, גרים היום פחות מ־50 אלף תושבים – קצת יותר מחצי אחוז מכלל אוכלוסיית המדינה. רק כדי לסבר את האוזן (ובמחילה על מעט הדמגוגיה): בגוש דן, הכולל בסך הכול 1,500 קמ"ר, גרים כ־4 מיליון תושבים.
אם נמקד את העדשה במניין היהודים בגולן, אלה שהגיעו לגור בהר אחרי מלחמת ששת הימים, המספר נמוך בהרבה. המועצה האזורית גולן כוללת 32 יישובים – 18 מושבים, תשעה קיבוצים וחמישה יישובים קהילתיים – שבהם גרים יחד 17,600 תושבים. סדר גודל של חצי שכונה בעיר גדולה. בממוצע מדובר על 550 תושבים ליישוב – משהו כמו שני רבי־קומות בגבעת־שמואל. בקצרין, בירת הגולן שלפני יותר מארבעים שנה הפכה לעיר מסיבות פוליטיות בלבד, גרים 7,100 תושבים. בשנת 2017 הגיעו אליה 302 תושבים חדשים, אבל מנגד יצאו ממנה 326 תושבים אחרים – "מאזן הגירה שלילי" של 7%.
שום לחץ בינלאומי איננו גורם לקיפאון הבנייה בגולן; זהו מבחן פשוט של שוק חופשי. רק לפני שנתיים וחצי הכריז משרד האוצר בחגיגיות כי אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה, 1,640 דירות שייבנו בקצרין. תוכניות הן דבר נפלא, אבל בנוגע להתיישבות בגולן מתברר שאנחנו טובים בעיקר בדיבורים, ובפועל פשוט אין ביקושים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנת 1995 ועד היום – כמעט 25 שנה שבהן אוכלוסיית המדינה הכפילה את עצמה – נבנו בקצרין פחות מאלף דירות. משהו כמו 40 דירות ובתים בממוצע מדי שנה.
לפני חודש, בפברואר 2019, נכשלו שלושת המכרזים האחרונים שפרסמה המדינה להקמת 134 דירות 'מחיר למשתכן' בקצרין. רשות מקרקעי ישראל הוציאה לשוק שלושה מגרשים, שניים מהם להקמת 52 דירות והשלישי ל־30 דירות, אולם כשנפתחה תיבת המכרזים לא נמצאה בתוכה שום הצעה. הסבסוד הנדיב של עלויות הפיתוח במכרזי מחיר למשתכן אמנם קבע שמחיר המקסימום יעמוד על 4,900 שקל בלבד למ"ר בנוי, מה שאומר כחצי מיליון שקל בלבד לכל דירה (ועוד מענק של 60 אלף שקל לכל רוכש), אבל הקבלנים כנראה ידעו שכל זה לא מבטיח שמישהו בכלל יטרח לגשת להגרלה על דירה בקצרין.
בספטמבר 2017, לפני שנה וחצי, נסגר מכרז הקרקעות המוצלח האחרון בקצרין. כמה מוצלח? מגרש ל־17 דירות נמכר תמורת שקל בודד (זו לא טעות), בשעה שהשומה המוקדמת שהייתה בידי רשות מקרקעי ישראל העריכה את שווי הקרקע ב־673 אלף שקל. באותו חודש נמכר גם מגרש להקמת 23 דירות תמורת 35,555 שקל, כ־1,500 שקל לכל יחידת דיור. מדובר אמנם במחיר מפולפל לעומת המחיר שבו נמכר המגרש השני, אבל עדיין אכזבה גדולה לשמאי רשות מקרקעי ישראל, שהעריכו את הקרקע ב־911 אלף שקל.
בשורה התחתונה לא מדובר בהפתעה גדולה כל כך. מחירי דיור נמוכים הם גורם משיכה לא רע להבאת ישראלים לפריפריה. גם אוויר פסגות ונוף מרהיב יכולים להיות פיתוי מצוין, אבל אפשרויות תעסוקה, מגוון מסלולי לימודים ושירותי רפואה מתקדמים ומודרניים –
או שאולי נתחיל בשירותי רפואה בסיסיים ונורמליים – חשובים ורלוונטיים פי כמה. אפשר כמובן לומר שכל אלה תלויים במאסה קריטית של תושבים, שזו בעיקר בעיה של ביצה ותרנגולת, ו"חכו חכו כמה אזורי תעסוקה ומוסדות לימודים יהיו בגולן כשיגורו בו עשרות אלפי יהודים", אבל לפי שעה צריך לפחות להודות שהגולן שלנו בעירבון מוגבל מאוד. שטח בשליטה ישראלית? אולי ביולי־אוגוסט ובפקקים הארוכים לחרמון בימי החורף, בואכה מפל סער.
