אנשי עוצמה יהודית לא מצפים לניסים בוועדת הבחירות, גם לא בעיצומם של ימי הפורים. בעקבות החלטת בג"ץ לפסול את ח"כ לשעבר מיכאל בן־ארי מהתמודדות, דורשים באיחוד מפלגות הימין מוועדת הבחירות לאפשר להם לשנות את סדר הרשימה, ולהעביר את נציגם עו"ד איתמר בן־גביר מהמקום השביעי (שמיני במקור) לחמישי.
ביום רביעי מסר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, את חוות דעתו, שלפיה אין להיענות לבקשה. אם מלצר יקבל את המלצת היועמ"ש, כפי שצפוי, הכדור יחזור לשולחנם של שופטי בג"ץ.
בינתיים, אולי למורת רוחם של השופטים, עוצמה יהודית היא הרוח בגלגלי איחוד מפלגות הימין, שבסקרים השבוע נסקה לתשעה מנדטים. נזכיר: רק לפני זמן קצר דובר על שברי מפלגות שכל אחת מהן קרובה לאחוז החסימה, מעליו או מתחתיו. בשיחה עם בן־גביר השבוע הוא אומר שהופתע מעט מפסיקת השופטים, אך לא מהסקרים: "לא האמנתי שהם יפסלו אותו. השופטים אנשים חכמים, אבל הם נתנו מתנה לימין. אין אחד ברחוב שלא עוצר אותי ואומר 'זה טירוף, עכשיו נצביע לכם'. במקרה של אישור בל"ד ופסילת בן־ארי, הם נכנסו למגרש הפוליטי והוכיחו באופן סופי שבג"ץ מתערב במקום לא לו".
אכן, רבים בציבור הימני מזהים את פסילת בן־ארי עם מערכת שלא השכילה לייצר אפילו מראית עין של הוגנות, כאשר הכריעה בעד מפלגה תומכת טרור ונגד מפלגה שאחד מחבריה הביע עמדות גזעניות. כעת ההכרעה הזו מוסיפה דלק אלקטורלי יקר לאיחוד מפלגות הימין. בנט היה מאושר לראות את המנדטים הללו נופלים בחיקו, במקום הדשדוש המתמשך של הימין החדש בסקרים האחרונים.
פסילה של מועמד לכנסת היא מעשה תקדימי בהיסטוריה של מדינת ישראל. חנין זועבי, להבדיל, עברה את המסננת הזו בקלות. זהו תקדים נוסף כאשר מדובר במועמד שרץ ברשימה משותפת, שצריכה להתמודד עם השינוי הכפוי בהרכֵבה. זו הסיבה לתקווה מסוימת שמביעים אנשי עוצמה יהודית בנוגע לבקשתם לשבץ מחדש את בן־גביר במקום החמישי ואת נציגם הבא, יצחק שמעון וסרלאוף, במקום השמיני. אם הסקרים הנוכחיים מצביעים על מגמה אמיתית, וסרלאוף בן ה־27 יהיה הח"כ הצעיר ביותר בכנסת מזה זמן רב.
לא רק התנהלות בג"ץ אלא גם שלטי החוצות באדיבות מפלגות השמאל, עם תמונותיהם של בן־גביר ובן־ארי
והכיתוב 'כהנא חי', לצד שלל סרטוני אימה מפני נוכחות השניים בכנסת – עושים שירות מצוין למצבת המנדטים של
איחוד מפלגות הימין. בחדרי חדרים מודים שם כי האיחוד, שבתחילה עורר בהם רתיעה, מתברר כתוכנית מוצלחת של נתניהו. בדרך זו הוא הבטיח להם שבעה מנדטים נטו, ואולי גם הצליח להציל את גוש הימין.
אם אכן תוקם פה ממשלת ימין נוספת, מערכת המשפט צפויה לעמוד במרכז נאומיהם ופעילותם של רבים מבכיריה.
השרה איילת שקד מבטיחה מהפכה, השר יריב לוין מחכה שנים ארוכות לרגע שבו יופקד על מערכת המשפט כדי
לשנות אותה מהיסוד, והשר משה כחלון הודיע שלא יחסום עוד ניסיונות להסדרת מעמד הרשויות.
ובינתיים איתמר בן־גביר ממתין לכניסתו לוועדה למינוי שופטים. בעקבות פסילת בן־ארי עלה תג המחיר של עוצמה
יהודית, ובן־גביר דורש כעת גם את ראשות ועדת חוקה ומשתעשע ברעיון לדרוש גם תפקיד שר. בג"ץ שלא רצה
את בן־ארי בכנסת, יקבל מבול חוקים שיעצבו את זהותו מחדש. אקטיביזם פוליטי במקום אקטיביזם שיפוטי.
