חידה: מישהו כאן יודע מה ההבדל בין בנימין נתניהו לבני גנץ? אני לא מתכוון לעלבונות שהם מרבים להטיח זה בזה בימים אלו, אני לא מכוון ל"מושחת" או "חלש". אני מתכוון להבדל מהותי בעמדות או בדעות. האם יש למישהו מושג על הפער ביניהם לגבי הצלת מערכת הבריאות? יוזמה כלכלית שונה? גישה אחרת לתוכנית טראמפ? העובדה שמערכת הבחירות הסוערת שלנו מורכבת כולה מהתכתשויות שאין להן דבר למהות קוראת לנו לחזור לבסיס התרבותי שלנו, לאחד הסטארטאפים הגדולים שהיהדות הביאה לעולם: המחלוקת.
העולם היהודי, בניגוד לרוב התרבויות והדתות, קידש מאז ומעולם את המחלוקת. עולם ההלכה לא גדל והתעצב בהעברת ידע ומסורת מדור לדור אלא דרך הקונספט הגאוני שנקרא "בית מדרש". הספר המכונן של התרבות היהודית, התלמוד הבבלי, הוא שכתוב של דיונים שעוסקים בכל שאלות החיים – משאלות גדולות ומהותיות על מהו אלוהים ומהו האדם ועד זוטי זוטות הלכתיות ויומיומיות. אין כמעט שאלה שעלתה בבית המדרש של התלמוד ולא התגלע סביבה ויכוח בין החכמים הלומדים בבית המדרש. בדיחה ידועה בין הרבנים היא שאם שואלים אותך שאלה בהלכה ואתה לא יודע את התשובה, תענה "מחלוקת". זו תהיה תמיד תשובה נכונה. המחלוקות בתלמוד מרות, נוקבות, ובחלק מהמקרים הגיעו כמעט עד כדי שפיכות דם – אבל הן אלו שיצרו ועיצבו את הרוח היהודית.
כמו שאנחנו יודעים מהחיים, במחלוקת טובה העובדה שהאדם שמולי אינו מסכים עם עמדותיי וחולק עליי בשצף קצף תורמת תרומה עצומה גם לעמדה שלי. בזכותו אני מתחדד, מדייק את דבריי, מבין אותם טוב יותר. עולם הידע והרוח הולך ומשתכלל בזכות המחלוקת. לפעמים המחלוקת מייצרת דבר מופלא עוד יותר: מתברר שהדעה שאני חלוק עליה כל כך היא בעצם חלק ממני – אני ניגש למחלוקת בעמדה של "רק לא נתניהו" או "רק לא גנץ" והנה מתברר שנתניהו או גנץ משקפים צד במציאות שבחרתי להתעלם ממנו. אני לא חייב לשנות את דעתי ברגע הזה, אף שגם זה ייתכן, אבל בכל מקרה אני מבין את התלות שלי בחולק עליי: את הקריטיות של הדעה הזו, שאני לא מסכים איתה בשום פנים ואופן, לקיום שלי.
גדלתי אצל אב שקדושת המחלוקת הייתה רכיב מרכזי מאוד באישיותו. אבי מורי הרב מנחם פרומן, שנודע בציבור הישראלי בעיקר בגלל דעותיו יוצאות הדופן בתחומים מדיניים ורוחניים, הקפיד כל הזמן להקיף את עצמו במי שלא מסכימים עם דעותיו. לפני כל מהלך מדיני שעשה היה מתקשר להתייעץ, בדרך כלל דווקא עם אנשים שידע שאינם מסכימים איתו. גם בתוך הבית פנימה הייתה לו נחת גדולה מבנים שחולקים עליו. הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלו כשראה בטלוויזיה את אחד מבניו נושא כרזה נגדו בהפגנה שנערכה לפני הרבה שנים. זו הייתה בשבילו הצלחה חינוכית.
בתוך ימי הבחירות הללו בחרנו להקדיש את יום השנה השישי לפטירתו, ביום חמישי הקרוב בשעות הערב בתקוע, לקדושת המחלוקת. הזמנו אנשים שחלקו עליו להשמיע את דעתם, משום אנחנו מאמינים שבכך נחיה את רוחו של אבא. שהרי מהו האדם אם לא אוסף של מחלוקות? אז יאללה, בואו נפסיק להשמיץ וללכלך ונתחיל לעסוק במה שאנו יודעים לעשות טוב כל כך: מחלוקת.
