לא מספיקים לפרוק מזוודות, לראות, לסקר. והופ נסיעה של ארבעה ימים הפכה לטיסת בזק של 24 שעות באוויר ועוד 24 שעות על האדמה. בזמן שישנתם אתמול (א') ופה הייתה עוד שעת לילה מוקדמת, כבר היה ברור שהמתקפה על אזור השרון תשנה תוכניות – מביקור מדיני ארוך ועטור כותרות חיוביות, סיימנו עם טילים וללא הרוגים, רק בנס.
במקום לחזור עם רמת הגולן בידינו, הבטחה לפולארד ושלל הישגים מדיניים לישראל בכלל ולמתמודד על ראשות הממשלה בנימין נתניהו בפרט, אנחנו מזדעקים ארצה כי חמאס מכתיב את הקצב לישראל כבר כמעט 14 שנים ארוכות מדי. ברצותו ישתק את חייהם של תושבי שדרות והאזור וברצותו יזמן ארצה את ראש הממשלה מעכשיו להרגע. מי שהסכים בשתיקה לקבל מאות רקטות ביממה על הדרום ואח"כ שתיים על תל-אביב, ובין לבין שגרת פיצוצים מעלה עשן ושריפות, לא יכול היה לצפות למשהו אחר.

נתניהו הבהיר מספר פעמים בשנה האחרונה שעדיפה התנהלות מאופקת מול חמאס מאשר מלחמה עקובת חללים שתוביל לאותה תוצאה עד לסבב הבא. אבל המשוואה הזו, שאולי אזרחי ישראל מוכנים לקבל כדי להציל חיי אדם, נתפסת כחולשה בצד השני. למי שלא מפספסים הזדמנות להרוג בנו ולשבש את שגרת חיינו, האיפוק בהפעלת הכוח לא משדר עוצמה אלא רפיסות. באופן מוזר, מדיניות ההכלה שהוביל נתניהו נתמכת בשנה האחרונה יותר על ידי מפלגת מרצ יותר מאשר על ידי מפלגות הימין.
נתניהו ממהר היום (ב') ארצה ומקצר את ביקורו משתי סיבות, לא ברור מה העיקרית מבין השתיים: 1. לשים סופסוף קו אדום לחמאס.
2. לבלום את החגיגות הפוליטיות על הירי בזמן היעדרותו.
מאז שעות הבוקר המוקדמות היריבים לבחירות כבר עשו סיבוב פוליטי בבית הניזוק, ביניהם גבאי, כחלון וכמובן בנט. מימין ומשמאל כינו את מדיניות נתניהו מול החמאס "רפיסות" כשברקע הריסות הבית בלב המדינה ותזכורות למזוודות הכסף. זה מבריח את האלקטורט ושבועיים לפני בחירות זה לא סיכון שאפשר לקחת כדי להספיק לנאום באיפא"ק.
נתניהו הפסיד פעמיים בסבב הזה. פעם אחת חמאס הקטין את ההישגים שיחלץ מטראמפ יהיו אשר יהיו ופעם שנייה כשהפוליטיקאים בארץ ניצלו את היעדרותו לקביעת סדר היום שמציג אותו כימין חלש. הדבר היחיד שנותר לו לעשות בעת הזו היא לפחות לא לחזור הביתה כדי לירות על מפקדות ריקות. לשנות את המשוואה. להרתיע ולא להיות מנוהל על ידי ארגון טרור צמא דם.
היחיד שקם הבוקר מחייך הוא כנראה גנץ. באחת נעלמה המשוואה שמציגה אותו חיוור אל מול נתניהו. הוא נאם באיפא"ק בזמן שנתניהו לא יישא נאום שיאפשר להשוות אותו אליו. אין אנגלית מגומגמת אל מול מנהיג חזק. יש מועמד לראשות ממשלה שהצליח להציג את מרכולתו לעולם. נתניהו יוכל להתעלות על זה ולשנות שוב סדר יום רק אם יצליח לפעול מול חמאס ולהציג את ישראל כמנצחת. הכרה ברמת הגולן גם לא תזיק.
