כ־20 אלף יהודים ותומכי ישראל מרחבי ארה"ב קיבלו בחום את יו"ר מפלגת כחול־לבן בני גנץ על הבמה המרכזית בוועידה השנתית של איפא"ק בוושינגטון הבוקר (ב', שעון ארה"ב). גנץ, שנראה מעט חולה, צלח בהצלחה את הנאום, שרבים חשבו שעליו לוותר עליו, נוכח כישורי הרטוריקה המרשימים והאנגלית המצוחצחת של ראש הממשלה נתניהו. האנגלית אמנם באמת לא הייתה באותה רמה, אך הרמטכ"ל לשעבר הצליח להעביר את מסריו בצורה רהוטה, ברורה ואנרגטית. הוא לא הקים את הקהל על הרגליים ל"סטאניד אוביישן" הרבה פעמים במהלך הנאום, וכשזה אירע, היה זה בעקבות הודאתו לנשיא דונלד טראמפ על שהעביר את השגרירות לירושלים ועל ההכרה בריבונות ישראלית ברמת הגולן.
עבור הקהל הימני, ייתכן שדבריו של גנץ יהיו מעט מטרידים; הוא אמנם התייחס לכך שירושלים תהיה תמיד "הבירה הנצחית" של ישראל, אמר שבקעת הירדן "תמיד תהיה הגבול המזרחי של ישראל", והביע דעה דומה לגבי רמת הגולן. אך מה לגבי יהודה ושומרון? לזה גנץ כלל לא התייחס. האם זה היה בטעות? כנראה שלא.
"נושיט יד לשלום, לכל מנהיג ערבי הוגן. בכל הסכם עתידי, אם יגיע, לא נתפשר על נושאים אלו. ירושלים היא, ותמיד תהיה, בירת הנצח של מדינת ישראל. בקעת הירדן תמיד תהיה הגבול המזרחי הביטחוני שלנו. האחריות לביטחונה של מדינת ישראל תהיה בידי צה"ל, וצה"ל בלבד" – זה הציטוט המלא מדבריו. תשפטו בעצמכם.
גנץ גם הפגין חוש הומור. הוא צחק כאשר לא צלח את המילה Bipartisan (=תמיכה משני הצדדים). הוא גם התבדח כאשר דיבר על המכשיר שלו, שנפרץ, על פי הדיווחים, על ידי טהרן: "אני אומר לאיראנים, אתם מכירים את חבריי ואותי, לא רק מהטלפון שלי". לקהל לקח רגע להבין את זה.
בנושאים אידיאולוגיים, לא היה ניתן לראות הבדל ניכר מראש הממשלה נתניהו, שלמזלו של גנץ, לא ינאם באירוע כיוון שנאלץ לחזור לישראל נוכח המצב המדיני. אך הבדלים קטנים ניתן למצוא דווקא בהיבטים של דת ומדינה. "בברגן בלזן לא שאלו מי רפורמי ומי קונסרבטיבי, מי דתי ומי חילוני. לפני היציאה לקרב לא בדקתי למי מחיילי יש כיפה מתחת לקסדה. השיח המפלג קורע את העם שלנו לגזרים. הכותל המערבי מספיק ארוך בשביל כולם", אמר וקלע לדעתם של רבים מהקהל היהודי־אמריקני, שזועמים על ממשל נתניהו מאז ביטול מתווה הכותל.
גנץ הפריד את עצמו מראש הממשלה גם בסוגית השותפים הקואליציוניים, אותה הוא ומפלגתו מרבים להעלות בארץ: "לא יהיו כהניסטים בממשלה שלנו" אמר לקול מחיאת כפיים מחלק מהיושבים באולם. "לא תהיה שחיתות", עקץ את נתניהו, וגם כאן, חלקים מהקהל הריעו, אך ממש לא כולם.
בנוסף, ניתן לראות יותר מאי פעם את הגיוון בקהל: לא רק יהודים פרוגרסיביים, אלא הרבה מיהדות ארה"ב הימנית והאורתודוקסית, התומכת בנתניהו, ובימין הישראלי.
