נכון שקראתם כבר עשרות טורים מהסוג הזה, ונכון ששמעתם כבר עשרות דוברים בפאנלים ובחוגי בית שמדברים על "חזון החינוך של מפלגתנו". מצ'עמם. כולם אומרים אותו דבר, קוראים לאותן הרפורמות בכל ארבע שנים, ובסוף התחושה הרווחת בקרב הורים, מורים מנהלים ותלמידים, היא שכלום לא משתנה. במשך שנים הייתי חלק מכל אחת מהקבוצות. יש לי ילד בכיתה א', לימדתי מאות תלמידים, ניהלתי בית ספר פרטי ואפילו העזתי ונכנסתי למערכת הציבורית כדי לנהל תיכון, אך נפלטתי משם מהר, כמו אחוז גדול של אנשי חינוך. בנוסף, כנראה שמגיע לי מקום של כבוד על לוחית בכניסה לבית הספר שבו למדתי, על ממוצע הציונים הגרוע ביתר שהושג אי פעם על ידי תלמיד.
ובכל זאת, חשוב לדבר חינוך, ולעשות חינוך בכל הכוח. זהו הארגון הגדול ביותר במדינת ישראל, עם התקציב הגדול ביותר, ושר חינוך משפיע כאן לדורות על כל מעגלי החיים. השר הנוכחי גם הוכיח שכאשר למערכת מוצבים יעדים ברורים שמייצרים מיקוד ורתימה להישג, המערכת מתיישרת מהר מאד. אז מסכימים או לא מסכימים, שר החינוך יכול לזקוף לזכותו את מיקוד המערכת ב־5 יחידות מתמטיקה, את נושא האנגלית כשפה דבורה ואת החינוך לערך השייכות לעם היהודי.
שר או שרת החינוך הבאים, אחרי שראיתם שאפשר לשנות, שיהיה לכם/ן המון בהצלחה ואם תגשימו ולו אחוז אחד מרשימת הבקשות האישית שלי, תבורכו. בשל העובדה שמדברים על חינוך, אין המדובר כאן על רפורמות אלא על ערכים שהמערכת מחפשת:
1. אחריות
זה קל ומתחיל מהמקומות הכי יומיומיים. אני מצפה משר החינוך הבא למצוא תפקיד אחר לכל המנקים בבתי הספר לאלתר. תלמידי בית הספר ינקו, ישטפו, ישפשפו אסלות, יחטאו ברזיות וגם יצבעו ויקשטו את כיתותיהם. מה שטוב ליפנים טוב גם לנו. אם ממשיכים עם מערכת הבגרויות, אז מורים יקבלו חופש פעולה מלא בכתיבה ויישום של מערכי השיעור שלהם וההכנה לבגרות. אם המערכת מכתיבה גם את החומר, גם את המבחן וגם את דרכי ההוראה, שלא תתפלא שמורים מרגישים שהם "מעבירי שיעור" ולא מחנכים. שלא לדבר על מנהלים שרוב עשייתם לעתים מתמצה בגיוס כספים, שיווק והסברה, למול לפחות שלושה מוקדי סמכות – רשות, בעלות ומשרד חינוך, וזה עוד לפני שדיברנו על הנהגת ההורים.
2. חמלה
המערכת, כפי שהיא היום, מוכוונת ליעילות ולאפקטיביות, ומתאימה ל־80 אחוז מהתלמידים ב־80 אחוז מהזמן. הייתי רוצה לראות את ערך החמלה מככב ברשימת הערכים. היכולת להכיל, להתאים, לקבל, להשתנות כערך מרכזי. זה מתחיל בעובדה שמורה צריך להתרוצץ אחרי עשרה אנשים שונים כדי לקבל איזה אישור לימודים לתואר שני (שלא לדבר על ממש לקבל תשלום שמגיע לו כחוק), יחד עם טעויות שכר חוזרות ונשנות ותחושת ניכור בין הורים, מורים, ומנהלים, מייצגת מערכת שחמלה אינה הצד החזק שלה.
3. אמינות ובהירות
בתקופת הניהול שלי היו לפחות חמישה לילות שבהם קיבלתי עשרות טלפונים ממורים, הורים וגם תלמידים עם השאלה "יש מחר בית ספר"? לילות ארוכים של כאילו שביתה וכאילו עיצומים, כאשר מאות אלפי אנשים מוחזקים כבני ערובה. את הדבר הזה צריך לפרק. ארגון יציג אחד לכל עובדי ההוראה, עם תנאי שכר ושירות דומים, שפה אחת לכולם, ללא שביתות פתע אבל עם הסכמי שכר יציבים ואמינים. כדאי גם לאחד את כלל מערכות הניהול והתמיכה של בתי הספר לאפליקציה אחת פשוטה שעליה ניתן להתקין תוספים. כמנהל השתמשתי ב-31 מערכות מידע שונות. סיוט.
4. יציבות ומיקוד
כפי שהשר הנוכחי הצליח להטמיע חלק מרפורמות שלו, גם שרים קודמים ניסו וחלקם הצליח. אבל מורים שעובדים במערכת עשרות שנים, כמו גם גורמים לא זוטרים במשרד, מחכים לכם כבר עם התחושה של "עוד שר, עוד שיגעונות". אפשר לפתור את זה על ידי הקמת מועצה ארצית יציבה לחינוך שמייעצת ומובילה. אגב, לפחות 30 אחוז מחבריה צריכים/ות להיות מורות, גננות, סייעות, מנהלות, ויועצות פעילות. לפחות.
5. סובלנות וכבוד
מערכת הבחירות הזו זוחלת אל קו הסיום וכולנו עם הלשון בחוץ מרוב הלכלוך. זה מה שהדור הבא סופג מאיתנו. שר החינוך החדש צריך לייצר תודעה אחרת וערכים אחרים לדורות הבאים. ריבוי מפגשים בין אוכלוסיות וקהלים שונים בחברה הישראלית ובעם היהודי. שיח אישי, מערכת גישור ותיווך בין מורים תלמידים הורים ומנהלים. מתן תחושה שלכל אדם במערכת יש משמעות. אם תרצו, בפרפרזה אדלריאנית על שי פירון – "האחר הוא אנ"י – אהוב נחוץ יכול.
6. חדשנות ויצירתיות
קצת נמאס מהבאזז הזה. זה קורה בעיקר כי בסוף לעתים מהפכת החדשנות הזו באה לידי ביטוי במעבדת רובוטיקה ובאתרים מושקעים של למידה מרחוק. צריך לעשות בדיוק ההפך ולהשקיע בלמידה מקרוב, ממש מקרוב. כמו למשל לייצר במערכת זמנים ייעודיים לכל מורה לפגוש כל תלמיד לשיחות אישיות קצרות שלא רק למטרת הערכה ונזיפה, כך שכל מחנך "ייראה מקרוב" כל תלמיד לפחות פעם בשבועיים.
7. אפקט ה"וואו"
אז נכון, זה לא ערך. אבל זה מה שעושה את השנים הללו לשנים שאנחנו זוכרים, מוקירים ומתגעגעים. חוויות שיא, רגעים שבהם ילד עומד מול כיתה שלמה, או אולם מלא, יציאות לשטח, ביקור באתרים מרגשים, יצירה אישית וקבוצתית, משחק ואתגר. המשימה צריכה להיות שאין ילד שעובר שבוע בלי "וואו" אחד לפחות.
***
שר החינוך הבא יורש מערכת מלאה באנשים טובים שעובדים קשה, עם מטרות מצוינות. יש איי מצוינות יצירתיות וחדשנות לרוחב ולאורך המערכת, בכל הארץ, ובכל בית ספר. עם השר הבא יידע ליצור דרך ושפה ערכית רותמת ומאחדת (אך לא אחידה), הדור הבא יגדל למציאות סובלנית, טובה ואופטימית יותר. בהצלחה!
