משה פייגלין יעמוד במרכז מחקרים רבים בארץ ובחו"ל אחרי הבחירות הללו. ההתייצבות שלו על אחוז החסימה, ובהמשך על שישה ואפילו שבעה מנדטים, מעידה על תופעה שמושכת אליה צעירים רבים, כפי שנראה בכנס הסיכום שלו ביום שלישי בערב בתל־אביב. אני חושב שיש לפנינו בית ספר לפוליטיקה אלטרנטיבית: שילוב של עקשות בלתי רגילה למרות חוסר הסיכוי, יסודיות, עבודה קשה, עמעום והבלטת מסרים, ובעיקר שבירת מוסכמות במידה שלא הופכת את הפרויקט שלך לבדיחה לאומית.
החיבור של ימין דוגמטי עם לגליזציה של סמים קלים הוא שיחוק של פייגלין. הקנביס נתפס בדרך כלל כפריק שמאלני מורד. פייגלין הפך לאופוזיציה "אינית", ועל הדרך זכה בדימוי צעיר, גיבור של פאבים חילוניים ובתי ספר תיכונים שבהם הוא מקבל לפעמים 17 מנדטים. על הבסיס הזה בנה פייגלין מגדל של מסרים לא קונבנציונליים, כמו המלחמה בוועדי העובדים או החירות המוחלטת עד כדי הפקרות והבריחה מהממסד. ידידה שלי משווה את פייגלין לסופרת איין ראנד, שגדלה תחת משטר קומוניסטי ברוסיה והפכה לאינדיבידואליסטית קיצונית, שנלחמת בכל חמלה חברתית. עם החומרים האלה הצליח פייגלין להבליע בקמפיין שלו גם את הרעיונות המדיניים והאזרחיים ההזויים שהוא מאמין בהם.
בימים האחרונים, רגע לפני הבחירות, פייגלין מנסה להציג את זהות כגוש בפני עצמו, שאינו שייך לחלוקה המקובלת בין ימין לשמאל. נדמה לי שהוא מרוצה מההתקפות הבוטות נגדו מצד הסרוגים, וכך הוא מוכיח שהוא יוצא דופן, ולא נתון בכיסו של איש. האנשים של פייגלין אפילו הסבירו השבוע שהוא יעדיף לשבת בקואליציה עם בני גנץ מעם נתניהו. "אם גנץ יקבל את תוכנית טראמפ, למשל, יוכל פייגלין להפיל מיד את הממשלה שלו, ואז הכול אבוד. זה לא אותו המצב בממשלת הימין, כי אם נתניהו יקבל את התוכנית, פייגלין אמנם יפרוש, אבל השמאל יצטרף", כפי שהתבטא אחד מהם.
פייגלין החל לבנות את זהות לפני שלוש שנים, וגם בזה הוא שונה ממפלגות איקאה אחרות, שקמות לפני הבחירות ומתפרקות מיד אחריהן. פגשתי אותו אז בירושלים עם חברו הנאמן שי מלכה. פייגלין דיבר איתי על 14 מנדטים שבהם יזכה בבחירות, ואני רק רציתי להימלט מהמקום שנראה לי מטורף. היום מדברים בזהות על מספר דו־ספרתי של מנדטים, לפחות על פי הסקרים הפנימיים שם, ויש מי שיאמר: "א־לוהים ישמור".
