זו קריאת השכמה, זו קריאה דחופה להתעוררות לכל מי שהחירות חשובה לו. כל מי שחופש הביטוי יקר לליבו צריך להתעורר ולפעול כעת, הציבור, רשויות החוק, הממשלה וכל אחד בתקשורת שעוד נותרה בו טיפת יושרה ואומץ. חופש הביטוי אינו שמור רק לצד אחד במערכת הפוליטית, וחופש הביטוי הזה נמצא כעת בסכנה אמיתית ומידית.
שנים ארוכות שאנו עדים להשתקת עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם הקליקה השלטת בתקשורת. עיתונות הפנקס האדום שבה ומשתיקה מחדש כל מי שחושב אחרת, ובעת האחרונה התופעה רק הולכת ומחמירה. במקביל לקולות אחרים שכן מצליחים לומר את דברם, הולכת ומחריפה הרדיפה וסתימת הפיות, הולך ומתעצם המקארתיזם.
עיתונות הפנקס האדום שיטות רבות לה. ראשית, רוח המפקד השורה במרבית כלי התקשורת, מטילה אימה ופוקדת עלינו כיצד לחשוב. מה קורה אם חשבת אחרת? תחילה יורמו גבות ותזכה לניסיון יישור, אח"כ תוחרם ותזכה להתנכלות מתמדת ולקיתונות רפש, ולאחר מכן אף תאבד את מקום עבודתך. אבל עסקני החונטה לא יסתפקו בכך והם ירדפו אותך בכל אשר תפנה, ירחיקו אותך מהעיר על שלא התיישרת עם דיקטטורת המחשבות, וינסו בשקט זדוני וברוע צרוף למנוע ממך עבודה, בדיוק כפי שעוללו לאלה שסירבו אז להחזיק בפנקס האדום.
יש להבין היטב את השיטה ואת שליטת השמאל בתקשורת. זו אינה שליטה רק בצמתים הראשיים במערכת, זו גם ובעיקר שליטה חריפה בתודעה. לכן, גם אם כאמור אנו זוכים לשמוע בעת האחרונה קולות אחרים, הם מיד מתויגים כ"קולות אחרים", קולות מוזרים, יוצאי דופן, דעות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם דעות אחרות בחיק הקונצנזוס החם. הקולות האחרים האלה מיד זוכים לארטילריה של דה לגיטימציה והכפשות.
אני לא מפחד ומעולם לא פחדתי. אני כבר איבדתי את פרנסתי משום שחשבתי אחרת, לאחר שהוכנסתי על ידי גיס חמישי לרשימות השחורות של התאגיד. אבל אותי אי אפשר להשתיק, כאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ, וגם אתכם אלה שמסרבים להתיישר לרוח הרעה הסותמת פיות, גם אתכם לא יוכלו להשתיק.
לאחרונה נחצה כאן עוד קו אדום, פרסום מוזר ומופרך על בוטים לכאורה, הביא לחסימתם של אנשים אמיתיים שכתבו מדם ליבם ובסה"כ הביעו את עמדתם. הגדילו לעשות עיתונאים בעיני עצמם, תועמלנים סובייטים, שקראו לחבריהם לחסום דוברים ברשתות החברתיות, רק משום שהעזו לחלוק עליהם. אליהם חברו פוליטיקאים רדודים, במעשה נבלה משלהם ואימצו את הקנוניה. על החלטת ועדת הבחירות והשופט שבראשה שדחתה את הטענה, לא שמענו הרבה בכלי התקשורת, כמה מפתיע.
צמיחתן של הרשתות החברתיות הביאה לפריחה בדמוקרטיזציה של הדעות וחופש הביטוי. לצד שיח מתלהם ולא ראוי ניתנת כאן במה מופלאה לשוק הדעות במה בריאה לדמוקרטיה. אלא שהתופעה הזו הפכה לזרא בעיני כלי התקשורת הממוסדים שחשים שהקרקע נשמטת תחת רגליהם. יכולתם לעוות את המציאות, להבנות אותה כראות עיניהם הולכת ונפגעת ולכן הם מנסים להילחם בכל דרך ברשתות ולהגביל אותן היכן שלא צריך, רק כדי לשמר את הגמוניית סתימת הפיות.
וכל אלה הם רק עדות לגנים הבולשביקיים שעדיין מקננים באותם עסקני תקשורת, גנים מסוכנים המשתיקים כל עמדה אחרת, פוגעים בחירות האדם ומהווים סכנה אמיתית ומידית לחופש הביטוי. מה השלב הבא ? מחנות לחינוך מחדש, גולאגים?
ועוד לא דיברנו על ההטיה הפוליטית, על העיוות הפושע של סדר היום. נושאים שאינם מתיישרים עם האג'נדה של העדר העריץ, מוסרים מסדר היום ומוחבאים ואילו נושאים אחרים שהחונטה חפצה ביקרם, מקבלים את הכותרות הראשיות.
זו קריאת השכמה גם לציבור. שלא יעבדו עליכם אנחנו מכירים את כל הטריקים. היו ערים פקחו עין ואוזן וקראו נכון את הדברים, אל תתנו לאף אחד להשתיק אתכם.
הפתרון פשוט – תקשורת הוגנת ומאוזנת! תתאפקו, תתעלו על עצמכם, תנו פתחון פה לכלל העמדות בציבור, הכילו את כל מרכיבי השיח אל תתנו לשנאה ולקנאה לשלוט בכם. מלבד העמדה המוסרית החשובה שמגולמת בחופש הביטוי יש בו גם תועלת רבה כפי שהצביע עליה ג'ון סטיוארט מיל – מתוך חילופי הדעות האלה תצמח בסופו של דבר גם האמת. הפתרון הוא חינוך לסובלנות שיעורי אזרחות, תקשורת ודמוקרטיה, שיחנכו לדמוקרטיה ליברלית אמיתית ומכילה. הפתרון הוא להיאבק בלא מורא על חופש הביטוי כי הוא נשמת אפינו.
זהו קרב על חופש הביטוי, זו קריאת השכמה. חרב דמוקלס מתהפכת מעל ראשינו, חרב המאיימת לגדוע את חופש הביטוי ולהביא אותנו אל פתחי פי הדיקטטורה המחשבתית והרס הדמוקרטיה.
