"מפלה קשה", כך הגדירו אמש (ג') פעילים במפלגת העבודה את ההפסד הקשה בתולדות מפלגת השמאל ההיסטורית. הפנים הנפולות של הפעילים, של חברי הכנסת ושל יו"ר המפלגה אבי גבאי אמרו הכול: תבוסה, כישלון קולוסאלי, כמעט מחיקה מוחלטת של השמאל האידיאולוגי בכנסת הבאה.
הסכינים נשלפו מיד לאחר פרסום המדגמים. רבים במפלגה רואים באבי גבאי כאחראי למפלה הכואבת, כולל חלק מחברי העשירייה הראשונה, שלא באו אתמול לגבות את היו"ר. סתיו שפיר הגיעה לתת כמה ראיונות מנומסים וברחה מהאולם בנמל תל אביב מיד לאחר מכן. שלי יחימוביץ' נעדרה. איציק שמולי ועמר בר לב הבריזו. איתן כבל התראיין בכל מקום שנתן לו מיקרופון, וקבע כי גבאי החריב את מפלגת השמאל הוותיקה.
בדיעבד הכתובת הייתה על הקיר. גבאי איבד את הבייס של אנשי השמאל השורשיים. הוא זלזל בעסקני המפלגה. בפעילי שטח ותיקים. אנשים שהיו בשר מבשרה של מפלגת העבודה ברחו ממנה ועברו לעבוד במפלגת כחול לבן עם הנציגות הימנית של בוגי יעלון, צבי האוזר ויועז הנדל.
מספיק להסתכל על מעוזי המפלגה, שנחלה מפלה קשה בחיפה האדומה. גנץ ולפיד גנבו לאבי גבאי את המצביעים החיפאים שהלכו שנים עם מפלגת העבודה. הוא הסתכסך שם עם פעילי השטח ומזכירי סניפים. "הדבר הכי מהותי בכישלון של גבאי היה עצם הפגיעה בפעילים השורשיים של המפלגה, שאותם הוא כינה 'העסקנים.' הם היו הבייס הכי יסודי של מפלגת העבודה", מספר פעיל ותיק במפלגת העבודה.
"הבייס השורשי ביותר של מפלגת העבודה בכל רחבי הארץ היה פגוע עד עמקי נשמתו ממנו. במקרה הטוב היה סטטי ודומם בפעילות למען המפלגה, אחרים שהיו יותר פגועים היו בעלי מוטיבציה לעזור לכחול לבן". גבאי דאג להזכיר בנאומיו בתוך המפלגה כי הוא "לא נבחר על ידי עסקני המפלגה", ובכך דאג להבריח פעילים ותיקים בעבודה שהתקבלו בחום במפלגת כחול לבן. אנשי השטח והרכזים של בני גנץ היו בשרה מבשרה של מפלגת העבודה.
כנסי מפלגת העבודה היו ברובם התכנסות של אנשים מבוגרים, גמלאים. בכינוסים רבים של מפלגת השמאל לא היה אפשר למצוא אנשים בגלאים חמישים ומטה. הם לא הצליחו לגייס קולות צעירים למרות שיש פעילים צעירים רבים במפלגת העבודה אבל ההמונים לא נהרו לשם. רבים אינם מבינים את מושגי ה"סוציאל דמוקרטיה" של שלי יחימוביץ'. רבים לא מתרשמים מנאומי הפאתוס של סתיו שפיר. מפלגת העבודה הציגה נבחרת שהיא אמנם מרשימה. חברי הכנסת של המפלגה הזו הם פעילים ואיכותיים והעבירו חוקים רבים אבל הם חסרי כל יכולת לסחוף המונים לטובת מפלגתם. יו"ר המפלגה, אבי גבאי, התגלה כנציג אפור ואפרורי. חסר כריזמה בעליל. גבאי בעצמו הבין את זה והזיז את עצמו בשלב מסוים מלב הקמפיין לטובת "הנבחרת", חברי הכנסת של המפלגה.
גבאי נמצא במפלגת העבודה על זמן שאול. חברי הכנסת שלא באו אתמול לנאומו של גבאי בנמל תל אביב, הביעו אי אמון בהמשך שלטונו במפלגה. פעילים במפלגת העבודה כבר קראו אתמול להדחתו המיידית מהמפלגה. רבים ציפו שגבאי יודיע על פרישתו כבר באותו הערב.
אבל הבעיה של מפלגת העבודה איננה רק בכישלונו האישי של גבאי. השמאל האידיאולוגי קרס בבחירות האלה. גם הימין האידיאולוגי והקשה חטף מכה קשה, אך מעולם לא הייתה מציאות בה מפלגת השמאל ההיסטורית משתווה במספר המנדטים למפלגת הציונות הדתית. הגוש החרדי עוקף לבדו את שתי מפלגות השמאל האידיאולוגיות בכמה וכמה מנדטים. לא היה כדבר הזה בפוליטיקה הישראלית. מדובר בנפילה ותבוסה במונחים היסטוריים.
מפלגת העבודה התנפצה אתמול לרסיסים ובשביל לאחות את השברים מחדש היא תהיה חייבת לבצע מהפכים וחשיבה מחודשת. מה שקרה אמש למפלגות השמאל בישראל, לא יגמר רק בהחלפת יו"רים ובשינויים פרסונליים. אנשי מפלגות העבודה ומרצ יצטרכו לגעת בשורשי האידיאולוגיה והקיום של בתי המדרש הרעיוניים של השמאל הישראלי. זהו זמן לחשבון נפש ושיקום הריסות.
