1.
א', אולקוס: "אין שמחה כהתרת ספקות", כתב בעל מצודת דוד בפירושו לפסוק כי "מאור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצם" (משלי). הפירוש הזה לוקח את המצב התודעתי של חוסר הידיעה קומה אחת מעל לחכם באדם, וטוען שבין שהבשורה רעה ובין שהיא טובה, עדיף לדעת מלהיטלטל בין תקווה לייאוש. אני בטוחה שליל המדגמים היה קשה מנשוא לכולם.
ב', אם אין שמחה כהתרת ספקות, גם אין שמחה כשמחה לאיד (והפוסקים חלוקים מה יותר משמח). השמפניות בבלפור בעבעו ביתר עוז בלילה שבין שלישי לרביעי, כי בנט ושקד הבהבו מתחת לאחוז החסימה. בעבוע עז מזה היה רק באיחוד מפלגות הימין, שבקושי הסתירו את הסיפוק העצום מנפילת אויביהם האולטימטיביים. מי אמר שאין אחדות בימין?
2.
נהוג לטעון שעם ישראל חצוי בין שמאל לימין. זה לא נכון, לפחות בעשורים האחרונים. לאחר ההתפכחות הכואבת מחלום השלום, הציבור ימני עד ימני מאוד. בין 111 המנדטים היהודים, רק עשרה שמאלניים. השאר ימין־מרכז.
3.
נאום הניצחון של גנץ בחצות הלילה של יום שלישי, גם אם מנותק מהמציאות, היה מעורר השראה. ככה צריך לדבר מנצח, ככה צריך לדבר מנהיג. נאום מאחד, מרגש, ממלכתי. אולי נאום שיותר מתאים לנשיא מלמנהיג מפלגה פוליטית, אבל עדיין. הלוואי על כולנו מנהיג שאומר "אף מפלגה שאינה מפלגתנו לא צריכה לחוש היום מודאגת. נדע לדבר עם כולם, דתיים וחילונים".
המפלגות שאינן מפלגתו, ששלטו בארץ עד עכשיו, צריכות להקשיב קשב רב, בחדר שקט, כשהן לבד, להביט ללב פנימה ולדפוק על החזה באומרן: "על חטא שחטאנו לפניך ביהירות, ועל חטא שחטאנו לפניך ברמיסת הצד השני, ועל חטא שחטאנו לפניך בעיוורון, בין במודע ובין כי לא התאמצנו די לראות, ועל חטא שחטאנו לפניך בשיכרון כוח, ועל חטא שחטאנו לפניך בשאננות, ועל חטא שחטאנו לפניך בפופוליזם". אם כל החטאים האלה לא יכופרו בקדנציה הנוכחית, אני לא בטוחה שנזכה ושנהיה ראויים לעוד אחת, עד שנחזור בתשובה שלמה.
4.
במאי 1996 גרתי בדירה קטנה ברמת־השרון. למדתי ברימון, בית הספר למוזיקה, והשותף שלי לדירה היה ארי גורלי, יוצר עדין וענק נפש. כשהוא ראה אותי ממררת מרה, כי תמונתו של פרס מחייך ומניף ידיים הופיע על המסך הקטן באמת שהיה בדירה, הוא אמר לי משהו חכם מאוד, הוא אמר שאין לי מושג באמת מה טוב ומה רע. שדווקא בגין, זה שחשבנו בימין שהוא טוב, עקר אותי מהבית שלי בסיני. הוא אמר שמה שאני תופסת כרע הוא לאו דווקא רע, אפילו לתפיסתי. הוא אמר שהכול לטובה.
ארי היה (לפחות אז, מזמן לא דיברנו פוליטיקה) בחור יותר שמאלני מימני, איש חכם ומלא חמלה. למחרת מדינת ישראל התעוררה עם ביבי. אבל הלילה ההוא, של הייאוש ושל הנחמה ממקור לא צפוי, נחרת בזיכרוני. אני נושאת את המסר הזה עמי מאז, מחילה אותו גם על עצמי וגם מנסה לעודד אחרים איתו, כשהתוצאה אינה עולה בקנה אחד עם התקוות.
5.
"זו המזבלה הגדולה שנקראת בחירות. אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מניסיוני כמכור. רק שיש ביננו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עליי – שלך על כל הציבור", כתב מאיר אריאל ז"ל בשירו "נרקומן ציבור". בבקשה, היו זהירים איתנו, המכורים.
6.
לאבא שלי ולבן כספית יש תוכנית אקטואליה ברדיו 103FM. השניים התערבו אם מפלגת זהות תיכנס לכנסת אם לאו. אבי אמר לא. ההתערבות הייתה שאם כן, אבא שלי פותח חשבון בטוויטר; ואם לא, בן כספית עולה איתו להר הבית. ובכן, שעות פתיחת ההר בשעון קיץ בימים א'־ה' הן 7:30 עד 11:30 בבוקר, ו־13:30 עד 14:30 בצהריים.
