קשה לי לומר שהחברים הטובים אריה דרעי ואביגדור ליברמן תיאמו ביניהם את המאבק בעד ונגד פתיחת המרכולים בשבת. אולי זה יהיה מוגזם. מה שאפשר לקבוע בוודאות הוא שהמאבק הזה תפס את שניהם בעיתוי פוליטי גרוע במיוחד. זו גם הסיבה ששניהם לא מתכוונים לעצור את ההתכתשות והם רק יעמיקו אותה ככל האפשר. ביממה האחרונה שניהם צירפו למאבק את החיילים שלהם שמחריפים את ההתבטאויות, כדי שכולם יוכלו למצות מסיפור השבת מקסימום תועלת, כלומר, מקסימום מנדטים.
ליברמן ודרעי נתונים במצב אלקטוראלי דומה מאוד. שניהם תאומי צרה. שניהם מאבדים מנדטים בסיטונות מסיבות דומות. ליברמן החזיק תחת ידיו 15 מנדטים רק לפני ארבע וחצי שנים. המפלגה שלו הייתה עצמאית, חזקה, ושילבה את ילידי הארץ ועולים מרוסיה. מאז ליברמן מאבד כוח. החיבור עם הליכוד ב-2013 הזיק לו (ליברמן נכנס פנימה, אבל בעצם נזרק החוצה). רוב האוכלוסייה הרוסית בארץ עומדת כבר על הרגליים ולא צריכה יותר את הפטרונאז' שלו. גם פרשיות השחיתות שבהן מעורבים מקורביו הרבים בישראל-ביתנו לא הוסיפו לו הרבה כבוד וקולות בציבור.
אריה דרעי הוביל פעם את ש"ס לשבעה עשר מנדטים. מאז ש"ס בירידה מתמדת ועכשיו היא נעה סביב אחוז החסימה. החיסרון של הרב עובדיה יוסף ז"ל, הפילוג והמריבות עם אלי ישי והחקירות הלא נגמרות נגד דרעי עושים שמות בש"ס. מעגלי הפריפריה, שפעם התחברו למפלגה הספרדית באופן כל כך טבעי, הולכים ומתנתקים ממנה. דרעי חייב לשמור על בני התורה שנשארו בש"ס בכל הכוח.
בתחילת הדרך היה דרעי איש מתון, שבא לפשר בין העולמות וזכה להערצה חילונית גדולה. היום, בתוקף הנסיבות, דרעי הפך לאיש נרגן שמוביל מאבקי כפייה-דתית שפעם היה מתריע מפניהם בטענה שהם רק מבריחים קולות למפלגות חילוניות ומוזילים את ערכה של השבת.
ליברמן ודרעי חייבים דגל לנופף בו, כדי לשמור על בסיס התומכים שלהם. השבת הוא נושא מצוין. זו מלחמת תרבות ששניהם יכולים רק להרוויח ממנה. לא בכדי ליברמן הוביל את ישראל-ביתנו למאבק מול חוק המרכולים. לא סתם נסע ליברמן לאשדוד בשבת וישב בהפגנתיות במתחם ביג כדי לשתות שם קפה ולרכוש מנהיגות שטח. לא מפליא כי התגובה הנחרצת של דרעי וחבריו הגיעה מיד, ורק הסלימה את המאבק. סגן השר יצחק כהן, ברשות ובסמכות של דרעי טען בכל הרשתות כי ליברמן מאמץ מוטיבים אנטישמיים, מגיע בשבת לחנות לממכר חזיר וגורר במעשיו מפגינים גם לבית הכנסת במהלך השבת, נגד היועץ המשפטי לממשלה.
ליברמן ודרעי ימתחו את החבל, אבל לא יקרעו את הממשלה והקואליציה. זה לא. שניהם מספיק מנוסים כדי לנהל מלחמה אפקטיבית אבל לא להרוס את הבית. ליברמן יודע שהוא שר ביטחון שנשען על שישה מנדטים באופן חסר תקדים כמעט, ונס כזה לא יקרה לו שוב. ודרעי, הוא יודע כי החרדים נהנים מתקופת פריחה בממשלה שכמוה לא הייתה להם מאז קום המדינה. המצוקה המפלגתית מכתיבה ברגע זה את ההקצנה של שתי מפלגות קטנות, שמובילות את המלחמה הגדולה על השבת. את תוצאות העימות נראה בוודאי בסקרים הקרובים, שגם ליברמן וגם דרעי מחכים להם בכיליון עיניים.
