תוך כדי נסיעה במקטע הצפוני החדש של כביש 6, בין יקנעם לצומת סומך, שמעתי ברדיו על הלב שהודפס בתל־אביב. באמת מרחיב לב. בין בחירות לבחירות בכל זאת נעשים פה כמה דברים טובים. אנחנו מתקוטטים רבות בינינו לבין עצמנו, מושכים בחוזקה זה בצווארונו של זה, אך ברוך השם לא עד כדי הרס עצמי. המקטע החדש משפר פלאים את איכות החיים של נהגי הצפון, והלב המודפס עשוי להאריך את חיי כולנו. לא ברור מה נעשה אם נחיה עד 140, כפי שהמדענים מבטיחים עכשיו, אבל אולי יום אחד הם יפתרו גם את הבעיה הקשה הזו. מדפסת תלת ממדית תייצר לנו בתי אבות ממטולה עד אילת.
כזכור, בסוף השבוע שעבר אפילו הגענו לירח. אמנם רצינו להגיע אליו בדרך שונה במעט, אך גם הדרך שבה הגענו הפעם היא הישג מדעי וטכנולוגי כביר, קל וחומר למדינה בסדר גודל זעום כמו ישראל. הידע והניסיון שנרכש על ידי צוות 'בראשית' לא ירד לטמיון כשהחללית התנפצה אל פני הלבנה. הוא מיתוסף למאגר המידע הלאומי פה לקראת אתגרים עתידיים, שכרגע קשה אפילו לדמיין. הרי אילו סיפרו לנו לפני חמישים שנה, כשאפולו 11 נחתה על הירח, שעד פסח 2019 גם אנחנו נגיע לשם, איש לא היה מאמין.
"האובססיה של ישראל לכיבוש שטחים מגיעה עד הירח", צייץ השבוע יריב אופנהיימר ציוץ אומלל במיוחד. ישראל לא הגיעה לירח בגלל אובססיה בעייתית כלשהי, אלא בזכות יצר סקרנות בריא. זה ההבדל הגדול בינה לבין שכניה. עיקר העשייה הטכנולוגית שלהם בדור האחרון מתמקד ברקטות נפיצות ובמנהרות פח"ע. כשאנחנו בונים מחלפים, יוצרים לב מלאכותי וטסים לירח, הם משחיזים סכינים. הקזת דמנו מאתגרת אותם יותר מכל חזון מדעי.
אלמלא המלחמות שכפו עלינו שוב ושוב, יכולנו להגיע כבר למאדים, אבל למרות המלחמות יש לנו הספק אזרחי עצום. כבר שנים רבות שאנחנו מעצמה טכנולוגית ומדעית. לכן אפילו אירופה העוינת משתדלת לשמור על יחסים סבירים איתנו, לא רק אמריקה של טראמפ. לונדון, פריז, ברלין, מוסקבה, בייג'ין, טוקיו וניו־דלהי יודעות בסתר לבבן עם מי יש טעם לעשות עסקים במזרח התיכון ועם מי לא.
מאחורי ההצבעות המקוממות שלהן באו"ם ומזימות האג מסתתרת הערכה עצומה לישראל, ליכולות שלה, לתושייה, לנפלאות התבונה.
בשבעים נפש ירדו אבותינו למצרים, ובשבעים שנה חוללנו פה ניסים ונפלאות. לכאורה אנחנו אמורים להגיד עכשיו דיינו, אך למרבה המזל זה לא בדיוק האופי שלנו. אחרי רשימת ה'דיינו' בהגדה של פסח מגיע תמיד תורה של משאלה קטנה נוספת מהיושב במרומים: לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
