ביום שלישי בערב, שבוע בדיוק אחרי הבחירות, זה נגמר סופית. בפוסט שפרסם נפתלי בנט בפייסבוק הוא הודה בכישלון, לקח אחריות והרים ידיים. מפלגת הסטארטאפ שהקים, הימין החדש, לא רק שלא הצליחה לעשות אקזיט כמו שהוא אוהב, אלא כשלה עוד בשלב הפרזנטציות. המיזם שהחל עם תשעה מנדטים בסקרים התרסק אל מתחת לאחוז החסימה, וכמעט סחב את גוש הימין לאופוזיציה.
רבות דובר ועוד ידובר על המהלך הטרגי בדיעבד שעשו בנט ואיילת שקד. הוא גרם ללא מעט אנשים בימין לומר השבוע שלמרות ניצחון הגוש והקמת ממשלת הימין, הם מרגישים שהפסידו. אבל רגע לפני שהכול הופך להיסטוריה רחוקה ולעוד שאלת טריוויה בנושא "מפלגות שהיו הכי קרובות להיכנס לכנסת", הרשו לי להתעכב על מה שהתרחש השבוע בבניין אחד בפאתי בני־ברק.
"לתת תקווה" – שתי המילים הללו קיבלו את פני עשרות מתנדבי מפלגת הימין החדש שנהרו השבוע לחמ"ל בדיקת הקלפיות של המפלגה ברחוב בר כוכבא בעיר הקודש של גוש דן. אין זה סלוגן שהומצא במיוחד לאירוע אלא שמה של העמותה שבמשרדיה נערכה הפעילות, אבל היה בכך משהו יותר מסמלי. שעות על גבי שעות רכנו קרוב ל־600 איש אל מסכי 80 המחשבים בחלל הגדול שהוקצה להם. הם באו מיוזמתם כדי לנסות לתת תקווה לבנט ושקד להשתחל לכנסת ה־21, אחרי שספירת הקולות הרשמית הציבה אותם במרחק מזערי ושובר לב של 1,460 קולות בלבד מהכְנָסַת ארבעה חברים מרשימתם למשכן. כידוע, זהו הפער הקטן ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל בין מספר הקולות שקיבלה רשימה ובין המספר הדרוש לצליחת אחוז החסימה. כל מי שהגיעו לכאן – דתיים וחילונים, מבוגרים וצעירים – ניסו לעשות הכול כדי לא לתת להיסטוריה הזו להתרחש.
במשך כמעט שלושה ימים הזכיר המקום מוקד פעילות בני־ברקי אחר, בית הכנסת איצקוביץ'. האגדה מספרת שבמקדש המעט הזה, הפועל 24 שעות ביממה, אפשר לתפוס מניין מאוחר לשחרית, מיד לאחר מכן להמשיך למנחה, ואז לזרום ישירות לתפילת הערבית המוקדמת. בחמ"ל הימין החדש האפשרויות היו קצת אחרות, אבל גם כאן יכלו לנוע המתנדבים בין ניסיון למצוא פתקי "נ" ונבירה בפרוטוקולים של קלפיות ובין שיחת עידוד עם אחד ממועמדי המפלגה שהסתובבו בין העמדות וניסו לדרבן.
ולא שהיה צריך לדרבן. עם התלהבות פוליטית שאינה שכיחה במחוזותינו, הדגימו מתנדבי המפלגה העומדת לגווע מהי מעורבות אזרחית מרגשת. מטירת־צבי בצפון ועד באר־שבע בדרום, מכל רחבי הארץ הגיעו אנשים ונשים שלאו דווקא ציפית לראות בהם את מי שיעשו הכול להכניס את שקד ובנט לכנסת. במשך כמה שעות החמ"ל הזה נראה כמו הגשמת החלום האוטופי שבנו השניים – הגשמת הפרזנטציה שלא הצליחה לעבור לשלב המעשי ביום הבחירות.
לאיש מהנוכחים לא היו יותר מדי אשליות. בנט טרח להדגיש כל הזמן שהסיכויים להצליח במשימה לא גבוהים, אבל גם הדגיש לא פחות שהסיכויים הקטנים קיימים, ושהוא וחברתו לראשות המפלגה נחושים להפוך כל אבן בדרך למטרה.
מה בעצם ניסו לעשות מאות המתנדבים בחמ"ל? ראשית, הם ניסו למצוא קולות חסרים של הימין החדש: קלפיות שקולות המפלגה בהן עברו למפלגה אחרת שנמצאת בטור הסמוך בטבלאות, או שהתעופפו למפלגות שהאותיות על הפתק שלהן עשויות לבלבל. אבל ככל שנקפו השעות האסטרטגיה עברה להתמקד בפעולה שונה לחלוטין: ניסיון למצוא קלפיות בעלות פרוטוקולים חריגים באופן שיאפשר לגרום לבחירות חוזרות בקלפיות הללו או לפסול אותן לחלוטין. פסילה של קלפי שלמה יכולה להוריד את מספר הקולות שנדרשים כדי לעבור את אחוז החסימה. שילוב שני הדברים היה עשוי לקרב את הימין החדש לכנסת.
התסריט כמו נלקח מעולמם של אוהדי קבוצות ספורט כושלות שצריכות שורה ארוכה של צירופי מקרים כדי שקבוצתם תעלה לשלב הבא בטורניר: כולם יודעים שזה כנראה לא יקרה, אבל ממשיכים להאמין כל עוד יש פרומיל סיכוי. ואת הפרומיל הזה ניסו לשמר השבוע 600 אנשים נחושים בחמ"ל הימין החדש בפאתי בני־ברק, משננים את שתי המילים שממש במקרה היו תלויות להם מעל הראש כשנכנסו לעובי קורת הקלפיות: "לתת תקווה".
וביום שלישי הכול נגמר. נמצאו אמנם לא מעט קלפיות שסימני שאלה מרחפים מעליהן, ובכלל – סאגת הימין החדש חשפה לא מעט כשלים בשלבי הצגת נתוני הבחירות לציבור, שטוב שנחשפו ושבתקווה יתוקנו להבא. בכל זאת, במפלגה הגיעו למסקנה שלא יצליחו להשלים את מעט הקולות החסרים.
בנט ושקד ייעלמו עכשיו לתקופה לא ידועה מהשדה הציבורי. הם משלמים מחיר כבד על סדרת טעויות פוליטיות. אבל מאות האנשים שהגיעו וניסו באמת ובתמים לעזור להם השבוע מזכירים לכולנו את מה שאסור לשכוח דווקא ברגעים שבהם הכי קל לדרוך על השניים: הצוות הזה הביא הרבה כבוד למגזר בפרט ולעם ישראל בכלל, הרים את המפד"ל ההיסטורית משפל של שלושה מנדטים לשיא של 12, עשה את מיטב יכולתו – ובתחומים לא מעטים בארבע השנים האחרונות, בחינוך ובמשפטים, גם הצליח. 600 אנשים באו השבוע להצביע ברגליים, ולומר תודה. היא בהחלט מגיעה להם.
