בשבוע החולף מחק בג"ץ את העתירה נגד הקמת בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל. מסע הייסורים שעוברת האוניברסיטה נוכח מתנגדי המהלך מחייב מחשבה יסודית על כל מנגנון ההשכלה הגבוהה בישראל. נתמקד בכמה הערות קצרות.
א. מספר הפעמים שהוחלט על פתיחת בית הספר הוא בלתי נתפס. מל"ג יו"ש, שלפני כחודשיים אוחדה לפי חוק עם מל"ג, החליטה לאשר את ההקמה לפני כמעט שנה. האישור ניתן אחרי בדיקה יסודית של התוכנית על כל היבטיה. ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב, גוף משנה של מל"ג) אישרה אף היא. מל"ג יו"ש שבה ואישרה את ההחלטה שנית. ות"ת דנה שוב ולא אישרה. מל"ג יו"ש התכנסה ואישרה בשלישית. מל"ג ישראל (שקיבלה בינתיים את הסמכויות) אישרה ברביעית. איך קורה שמשאבים רבים כל כך מתבזבזים על ההחלטה, בשעה שכולם מסכימים שהגדלת מספר הרופאים בישראל היא כורח לאומי?
ב. ההשכלה הגבוהה בישראל נתונה תחת משטר ריכוזי. כל פתיחת מסלול לימודים מחייבת אישור מטעם המל"ג. אפשר לדון אם הדבר הכרחי, אבל אפשר גם להבין את ההיגיון, בייחוד כשמדובר במסלולים שהמדינה מממנת. אולם בעוד מל"ג מורכבת מנציגים רבים ובראשה עומד נבחר ציבור (שר החינוך), ות"ת היא גוף קטן. שבעה חברים, רובם נציגי האוניברסיטאות. באוניברסיטאות בישראל יש מסורת מפוקפקת להתנגד לפתיחת מוסדות מתחרים. כך היה אי אז בהקמת אוניברסיטת תל־אביב, כך בפתיחת הפקולטה לרפואה בבן־גוריון, וביתר שאת בהקמת אוניברסיטת אריאל. ב־2012 הפך המוסד לאוניברסיטה השביעית בישראל, למרות מאבק נחוש של שאר המוסדות. עד היום, לא תאמינו, ועד ראשי האוניברסיטאות מחרים את אריאל.
ג. נדבר קצת על ות"ת. הממשלה הקימה את הוועדה בשנת 1977 כדי שתקציבי האקדמיה יחולקו בלי לחץ פוליטי, לפי שיקולים מקצועיים. הגיוני. הממשלה גם ביקשה שתהיה גוף מייעץ למל"ג לגבי פתיחת מוסדות ומסלולים חדשים. הכול הגיוני, עד שהדבר מגיע להחלטות שנוגעות לפתיחת מסלולים מתחרים. ות"ת אמורה רק לייעץ, אך היא רואה בעצמה בעלת סמכות. היא עורכת הצבעות, ובעיניה החלטתה אם לאשר הקמת בית ספר חדש לרפואה היא מחייבת. וכך חבר ות"ת העובד באוניברסיטת תל־אביב, או בטכניון, מחליט להתנגד להקמת בית ספר מתחרה.
ד. התנגדות המוסדות הוותיקים להקמת בית הספר איננה סוד. העילה הרשמית היא הצורך ב"שדות קליניים", כלומר מחלקות בתי חולים שבהן ילמדו הסטודנטים. האוניברסיטאות חוששות שבתי החולים שלהן יוקצו לטובת אריאל. לכן כבר בשלהי 2016, כשנודע שבאריאל זוממים להקים בית ספר לרפואה, החליט פורום דקאני בתי הספר לרפואה להחרים את אנשי אריאל: "אין מקום לניהול מו"מ עם אנשי אריאל לגבי הקצאת מחלקות להוראה". קרטל, שחור על גבי לבן.
ה. באמצעות גורמים בוועדה ובשיתוף גורמי משפט הצליח הקרטל הזה להביא לדיון מחודש בהחלטה בחודש פברואר השנה. ות"ת הפכה את החלטתה הקודמת והחליטה להתנגד להקמת בית הספר. לא הועילו המסקנות הברורות של דו"ח הצוות המקצועי, שקבע כי התוכנית של אריאל עומדת בכל תקן וכל הסוגיות בנות פתרון. גם לא עזרו הפצרותיו של יו"ר הצוות, שהופיע בפני ות"ת, ולא עמדתו המקצועית של מנכ"ל משרד הבריאות. ות"ת הצביעה נגד. גוף שכל ייעודו לנטרל פוליטיקה הפך למעוז של פוליטיקה בין־מוסדית, סבך של ניגודי אינטרסים.
ו. ראוי לשבח שר החינוך נפתלי בנט, שהתעקש על הבאת הנושא למל"ג־יו"ש על אפה ועל חמתה של ות"ת. השר עמד על כך שסמכות ההחלטה אינה של ות"ת אלא של מל"ג, לפי החוק. ברגע האחרון הוא גם הצליח לקבל גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה.
ז. נחזור לדיון בבג"ץ. אחרי כל ההחלטות, הציפייה הייתה שהעתירה תידחה מיד. אבל שוב היה מי שדאג להשאיר מקל קטן שיהיה אפשר לתוקעו בגלגלים. בהודעת היועמ"ש לבית המשפט הובטח כי גם לאחר שהחלטת מל"ג על הקמת בית הספר סגורה וחלוטה, תשוב ות"ת ותידרש לשאלת התקצוב. בבית המשפט היה מי ששש על ההזדמנות, והורה לאריאל להודיע למועמדים ללימודים כי שאלת התקצוב עוד פתוחה, אף שברור ש־ות"ת חייבת לראות בקיומה של התוכנית עובדה גמורה. אם נותר חריץ קטן בגלגלי העגלה, הבה נעניק לקרטל הזדמנות נוספת; אולי יימצא גם המקל.
הגולם ה"ניטרלי" קם על יוצרו; לתשומת לב הממשלה הנכנסת.
עו"ד אריאל ארליך ייצג את אחד הצדדים בדיון בבג"ץ על הפקולטה באריאל
