עולם הסייבר מילא בבחירות האלה תפקיד גדול מאי פעם, והמגמה ברורה: בבחירות הבאות הסייבר ימלא תפקיד עיקרי אפילו יותר. לאור האיום הטמון בכך, אפשר לסכם את המערכת הנוכחית בסיפוק, מתוך ידיעה שהמצב יכול היה להיות גרוע הרבה יותר.
עד כמה הסייבר השפיע על בחירות 2019? כדי לענות על השאלה הזו צריך לעשות הבחנה ברורה בין אירועי סייבר שעיקרם חדירה לא מורשית למערכות מחשב ולמאגרי מידע בניסיון לשבש את תהליך הבחירות או להשפיע עליו, ובין פעילות שאיננה פריצה אך מתרחשת במרחב הקיברנטי, שבו מיליוני אנשים מחוברים אלה לאלה ובו התנהל עיקר הקמפיין.
נתחיל באירועי סייבר שעיקרם פריצה: מרחב הסייבר הוא חדש יחסית, ומעולם לא נערכו בישראל בחירות כלליות שבהן הסייבר היה גורם חשוב כל־כך, ולכן הסדרת הגנת הסייבר בין הגופים השונים נעשתה "תוך כדי תנועה", ולא הייתה ברורה לחלוטין עד הסוף.
ככלל, ההגנה של מערכת הבחירות הייתה באחריות של מערך הסייבר הלאומי, שהוא גוף הכפוף למשרד ראש הממשלה ומפעיל את המרכז הלאומי להגנת סייבר – CERT בשפה המקצועית, שנמצא בבאר־שבע.
ראש מערך הסייבר יגאל אונא (לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ), קבע כבר בתחילת הדרך כי המערך לא יתעסק בפעילות "אפורה" ברשתות החברתיות, כמו הפעלת "בוטים" המנסים להשפיע על דעת הקהל באמצעות הפעלת פרופילים מפוברקים, אלא במניעת פריצות למערכות הממוחשבות של מערכת הבחירות ושל מטות המפלגות.
כמו תמיד, השב"כ אחראי להגנה מפני גורמים עוינים, שכן שיבוש מערכת בחירות שייעשה בידי גורם זר יכול להיחשב "פיגוע" לכל דבר. ועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף עצמאי, שכרה במקביל את בוקי כרמלי כיועץ סייבר מיוחד. כרמלי עמד בראש רשות הסייבר הלאומית שפורקה ב־2018 והוטמעה בתוך מערך הסייבר.
ועדת הבחירות לקחה על עצמה את הטיפול בתחום האפור כאשר חייבה את המפלגות להזדהות מאחורי כל פרסום מטעמן, כולל ברשתות החברתיות, כדי להילחם ב"בוטים".
מבחינת הציבור הרחב, נושא הסייבר עלה לכותרות בהקשר של הבחירות בפעם הראשונה בחודש ינואר, כאשר ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר מפני מעורבות אפשרית של מדינה זרה בקמפיין. הוא כנראה התכוון לאיראן, וגם לחדירה לטלפון הנייד של בני גנץ. עד לחשיפת הפריצה על ידי עמית סגל בחדשות 12 המידע עליה היו ידוע למעט מאוד אנשים ובעיקר כחומר "שחור" – כלומר הועבר בדיווחים ברמת סיווג גבוהה כאשר שמו של גנץ "מושחר", ואי־אפשר היה לדעת במי מדובר. מובן שהיו גם שותפי סוד בכירים ביותר וגנץ עצמו.
כך או כך, מבחינת מערך הסייבר הלאומי מערכת הבחירות לכנסת ה־21 החלה כבר במארס 2018. תאריך הבחירות עוד לא היה ידוע אז, אבל היה ברור שהן ייערכו בשנת 2019 בכל מקרה. אנשי המערך אספו את נציגי הסיעות השונות ותדרכו אותם. אחד התסריטים שהוצגו להם היה פריצה שתניב חומר מביך על אחד המועמדים, שיופץ לציבור הרחב, בערך כמו שקרה בפועל במקרה של המועמד גנץ (לפחות היה חשש מהפצת החומר). מפלגת כחול־לבן לא הייתה קיימת אז, אבל נציגי יש עתיד שהפכו לחלק ממנה, השתתפו בישיבה.
מה עשו המפלגות השונות בהמלצות שקיבלו? קשה לדעת. חוסן לישראל, הגלגול המקורי של גנץ, שקלה בכל מקרה לשכור שירותי הגנת סייבר, כנראה אחרי קבלת מידע על הפריצה, אבל דחתה הצעת תוכנית שקיבלה, כנראה בגלל מחיר וסדרי עדיפויות. כשהחליטו שם שלא לאמץ את התוכנית, דבר הפריצה לטלפון של גנץ עדיין לא היה ידוע ברבים.
התוכנות המשמשות לריכוז התוצאות מהקלפיות נבדקו שוב ושוב ונעשו ניסיונות יזומים לפרוץ אליהן, כדי לאתר חולשות. בשיבושים שנתגלו בעת עריכת הסיכומים והתוצאות בתום הבחירות, עלו חששות שאכן הייתה תקיפת סייבר. בסופו של דבר ההערכה היא שלא היה שיבוש בספירה, אך איש לא יחתום על כך לעולם: תמיד יהיה חשש, בכל העולם, מהתערבות מתוחכמת כל כך בבחירות, ללא השארת עקבות. בארה"ב יש לא מעט אנשים שסבורים עד היום כי תוצאות הבחירות הוטו לטובת דונלד טראמפ באמצעות מהלכי סייבר.
כך או כך, בשבוע של הבחירות פעל מערך הסייבר הלאומי כמו במבצע לכל דבר. לא פחות מ־20 אנשים בחמ"ל המרכזי של ועדת הבחירות, שפעל בכנסת, היו אנשי המערך. פרט זה לא צוין על תג הזיהוי שלהם, כדי לא ליצור את הרושם הציבורי שהבחירות מתנהלות תחת מתקפת סייבר.
בכל הקשור להיבטי הסייבר הלגיטימיים של מערכת הבחירות, בחירות 2019 היו הדגמה מאלפת להשפעה של המרחב הקיברנטי גם על תחום זה בחיינו. כיכרות וסיורי שווקים – אאוט; סערות דיגיטליות, פייק ניוז וקמפיינים מתוחכמים ומפולחים לפי קהלי יעד – אין. אבל זה כבר נושא למאמר אחר.
מהפכה דיגיטלית
בינתיים, גם בצה"ל מרחב הסייבר תופס מקום מרכזי יותר ויותר. כעת מתברר שהתהליך הזה הואץ בצורה דרמטית מאז כניסתו של אביב כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל.
האירוע המעצב מבחינת כוכבי היה כששימש מפקד חטיבת הצנחנים במבצע חומת מגן, ונשלח כמעט ללא מודיעין רלוונטי לכבוש את הקסבה של שכם. אחרי המבצע גילה כוכבי כי חומרי זהב היו קיימים במפקדות השונות, בעיקר באגף המודיעין במטה הכללי ובפיקוד המרכז, אך לא הועברו אליו לשטח.
לכן, בתפקידיו הבאים כמפקד אוגדת עזה, כמפקד פיקוד הצפון ובעיקר כראש אגף המודיעין, היה לכוכבי רצון עז לשפר את הלחימה הדיגיטלית. הוא אף פיתח תחום שנקרא לוחמ"מ – לוחמה מבוססת מודיעין – שעיקרו הזרקת המודיעין עד לכוחות הזעירים ביותר בשטח.
עתה נחשף כאן כי כוכבי מתכנן מהפכה נוספת שעיקרה מכונה "טרנספורמציה דיגיטלית", כלומר מעבר לשימוש במידע דיגיטלי אחיד בכלל הצבא. אולי גם יגיעו ימות המשיח שיחברו אפילו את חיל האוויר ואמ"ן (בצורה מאובטחת, כמובן) לכלל צה"ל. לצורך העניין עשוי כוכבי למנות קצין בדרגת תת־אלוף באגף התקשוב. הפרטים על כך יוחלטו כנראה סופית במטה הכללי בקרוב. 
