מושג חדש שחלחל לחיים הציבוריים, "דיפ־סטייט", מתאר מציאות ישנה שבה הבירוקרטיה השתלטה על המדיניות. בדרך כלל הכוונה היא לבירוקרטיה עוינת לממשל הקיים. ממשלות יכולות להתחלף, אבל הבירוקרטיה חזקה מהן. בישראל, שבה עמדות בכירות בבירוקרטיה ובשלטון המשפטי מוחזקות בידי השמאל, החשד הוא שהן יעשו ככל יכולתן לבלום את השינוי. יש אינספור דוגמאות לכך, ואני מבקש לספר על שתיים, בתחום הקצאת הקרקעות והתכנון במנהל האזרחי.
את הדוגמה הראשונה נכנה "מעשה במטרוקה". יישוב ביו"ש ביקש לקדם תוכנית בניין עיר לצורך הקמת מיזם כלכלי גדול לתפיסת אדמות מדינה בשטח השיפוט של היישוב. לצורך הגשת התב"ע והבקשה להרשאה לתכנון, נדרש היישוב להציג דרך גישה לאדמות המדינה. מתכנני התב"ע נברו במפות ישנות מתקופת המנדט הבריטי ואיתרו אדמת "מטרוקה" – דרך המובילה מהכביש הראשי אל השטח המיועד. הדרך העתיקה הזאת, הסלולה באדמת הטרשים ההררית, אכן קיימת ושימשה עוברי אורח לאורך השנים, והמסמכים הוגשו למוסדות המוסמכים.
אך אויה, בבדיקה מיקרוסקופית שבה הטילו את המפה העתיקה על המפה הממוחשבת, התברר שהמטרוקה במפה סוטה בכמה מטרים מהדרך הקיימת בשטח. כתוצאה מכך הודיעו אנשי המנהל האזרחי למתכנני התב"ע שתוכניתם לא מאושרת.
הפתרון הפשוט במקרה כזה הוא לתקן את חוסר הדיוק הקרטוגרפי, כי ברור שהמטרוקה אכן יושבת על הדרך, אבל היועמ"שים לא הסתפקו בכך ודרשו שהדבר ייבדק בידי "צוות קו כחול". כלומר נדרש שצוות קו כחול יבדוק את הטלת המטרוקה על הדרך, יערוך פענוח באמצעות חברת מפ"י ויבדוק את כל התצ"אות מאז קום המדינה, ורק אז יתוקן (הלוואי) חוסר הדיוק. מכיוון שצוות קו כחול, כידוע, מצומצם מאוד ועסוק מאוד, הפעולה הזאת תתאפשר רק כשסדר העדיפויות שלו יאפשר זאת – וזה יקרה בעוד 4־10 שנים.
לדוגמה השנייה נקרא "מעשה ב־25 מטרים". כמה יישובים ביו"ש ביקשו לקדם תב"ע לצורך מיזם הקרקעות, וגם הם הגישו בקשות דומות. בבדיקות המקדמיות התברר שהשטחים נבדקו בידי צוות קו כחול לפני כ־18 שנה ואושרו כאדמות מדינה. לפיכך האגודות השיתופיות של היישובים חתמו על חוזה עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, ונחתם צו אלוף המגדיר את השטח כשטח השיפוט של היישובים. אבל, מכיוון שבדיקת הצוות נערכה לפני 2004, טענו משפטני היועץ המשפטי לאיו"ש שהבדיקה אז לא הייתה מדויקת דיה, ולכן מתאם הפעולות בשטחים לשעבר, אלוף יואב פולי מרדכי, נתן הנחיה להתרחק 25 מטרים מהקו הכחול המסומן, והמתכננים פעלו על פי הנחיה זו.
לאחר שהוגשו הבקשות והתב"עות, קיבלו המועצות האזוריות והיישובים הודעה שבקשתן נדחתה. סיבת הדחייה היא שכעת סבורים היועמ"שים שההנחיה להתרחק 25 מטרים אינה מספיקה, וכל השטחים שבדק צוות קו כחול לפני 2004 פסולים עד שייבדקו מחדש – כן, נכון, בידי אותו צוות מצומצם הקורס תחת העומס. כך נעצרו עשרות תב"עות ביו"ש.
לכאורה, תשאלו אם אי אפשר להגדיל את התקנים באמצעות הממשלה הלאומית שכיהנה כאן בארבע השנים האחרונות. התשובה היא שאפשר, אבל ברמת השכר של התקן האמור אי אפשר לגייס אנשי מקצוע, ועוד לא דיברנו על המפענחים המיומנים שנדרשים בחברת מפ"י.
בקדנציה הקודמת הייתה ציפייה לשינוי. איילת שקד כיהנה כשרת המשפטים, הרב אלי בן־דהן כיהן כסגן שר הביטחון, עוזר שר הביטחון קובי אלירז פעל ככל יכולתו. אך השינוי לא הגיע. משה יעלון כשר הביטחון גיבה את מערכת המנהל האזרחי ויועמ"ש איו"ש, ומידר את בן־דהן. גם שר הביטחון הבא, אביגדור ליברמן, לא אפשר שינוי. בכירי המנהל הגיעו לדווח בוועדת המשנה ליו"ש בראשות ח"כ מוטי יוגב, אך המשיכו לפעול כרצונם.
על הממשלה החדשה, ובעיקר איחוד מפלגות הימין, לצאת למלחמת חורמה ב"דיפ־סטייט" של יו"ש. בלי המלחמה הזאת, "חזון המיליון" לא יוכל להתגשם. המאבק בבלמי הבירוקרטיה חייב להיות רב־ממדי. הוא חייב לכלול תביעה לאחריות באמצעות סגן שר ביטחון בעל סמכות עצמאית על המנהל האזרחי, כולל תקציב להגדלת התקנים לחילוץ הפקקים במנהל, ולמיפוי הנושאים שזקוקים למהפכה במנהל. זה חייב להתרחש עוד לפני החלת הריבונות, שעלולה להתעכב.
מכיוון שחלק ניכר מהבלמים נגרמים בידי יועצים משפטיים, יהיה צורך לנטרל את העמדה המסורתית של בכירי משרד המשפטים ויועמ"ש איו"ש, ששטחי יו"ש תפוסים ב"תפיסה לוחמתית". לצורך כך יש להיעזר בחקיקה נרחבת, כולל פסקת ההתגברות, כי החקיקה עלולה להיפסל בבג"ץ בהרכבו הנוכחי.
