1.
אבא שלי, תושב שדרות כבר למעלה מ-50 שנה, שלח לי הבוקר (ב') את ההודעה הבאה: "זו תבוסה גדולה ואכזבה. אני נסוג מנתניהו, מהליכוד והימין בכלל". אחרי שלושה לילות במקלט, תפילות בבית כנסת לא ממוגן כשרקטות שורקות מעל ראשו ואימה בכל פעם שיוצאים לחדרים אחרים בבית, לאבא שלי כמו לרבים אחרים נמאס. יומיים של מלחמה בדרום נגמרו רק בהבטחה אחת: שתכף תגיע הפעם הבאה.
2.
תושבי שדרות והדרום אכן הצביעו לנתניהו בהמוניהם בבחירות האחרונות ובכלל. אבל נראה שהקרדיט שאזרחי האיזור נותנים לנתניהו הולך ואוזל. לתחושתם, הביטחון שלהם הוא רק משני לפרויקט כמו האירוויזיון לדוגמא, וישראל רק מזמינה עבורם עוד פעם את "הסבב" – המלחמה הבאה.

3.
ארבעה בני אדם נהרגו ב-48 השעות שחלפו. ארבע משפחות שנהרסו. עשרות נפצעו ומאות שאינם מדווחים הם נפגעי חרדה. שדרות הפכה לעיר רפאים אתמול, לאחר שמשפחות רבות הוציאו את ילדיהם המפוחדים מהעיר להתאווררות במקומות שבהם לא נופלים טילים: בואכה ירושלים ותל אביב. והנה מתברר שוב שחייהם של אגדי, פדר, אל-חמאמדה ופשוזמן שווים פחות.
4.
זה לא מביך שכל פעם נמצא תירוץ אחר לדחיית הטיפול בטרור הגואה בעזה? פעם זה בחירות ופעם זה אירוויזיון, אבל התירוצים לעולם חוזרים. המסר היחיד פה לתושבי ישראל הוא שהגנה כמו שירותי בריאות וחינוך טובים יותר – תקבלו רק במרכז הארץ.
5.
ראש הממשלה חוזר פעם אחר פעם בחדרים סגורים על נקודת המוצא שלו לפיה אין לו לגיטימציה למלחמה ואימהות סומכות עליו שלא ישלח את ילדיהן אל התופת. אבל אם אפשר רגע, אדוני ראש הממשלה, להניח את השיקולים האלקטורליים בצד (זה הרגע נבחרת) ולבצע את התפקידים שלך באומץ ובלי קשר לאהדה הציבורית?

6.
דבר נוסף: נתניהו פועל בשליחות אימהות חיילי צה"ל. ומה עם אימהות ילדי העוטף? חיי ילדיהן שווים פחות? לצה"ל יש משימה – הגנה. נתניהו צריך להנחות את מפקדיו לבצע את משימתם באחריות ובמינימום נפגעים. זה התפקיד שלו.
7.
העימות הבא רק נדחה, בינתיים חמאס מתעצם וחיילים יישלחו לעזה במוקדם או במאוחר. האפשרות היחידה שהוא יכול לראות בה פתח מילוט היא שהוא יידחה את המלחמה הבלתי נמנעת הזו מספיק זמן עד אשר לא יהיה ראש ממשלה.
8.
בכתבה ששודרה אתמול במהדורת החדשות של 12 נראתה אחת מקרובות משפחתו של משה אגדי ז"ל מסבירה שהם "באמת אוהבים את ביבי אבל די" (פחות או יותר). אפילו ראש עיריית שדרות אלון דוידי, אשר רק לפני חודש השתתף איתו יחד בכנס תמיכה גדול בעיר, יצא היום נגד מדיניות הדחיינות של נתניהו. זה כבר לא רק גדעון סער שיוצא נגד מדיניות רה"מ ( או "עוין את נתניהו" כמו שהאשימו אותו היום "בכירים בליכוד").

9.
הסיפור הוא די פשוט, יותר משאזרחי ישראל לא רוצים מלחמות, הם לא אוהבים שעובדים עליהם. לנתניהו יש ביד מגוון כלים: צבאיים ומדינתיים. הגיע הזמן להשתמש בהם ולא רק לנופף בהם לצרכי תעמולה. בעיית עזה צריכה להסתיים.
10.
ושאלה לסיום. איפה הבנטים?(חשבנו שיקח יותר זמן להתגעגע, אז לא) איך זה שלמעט כמה בודדים בפוליטיקה הישראלית כולם אומרים "אמן" אחרי איך שהסבב הזה נגמר? בשמאל האיגוף מימין לא ממש עובד אבל איפה אנשי הימין ואיפה חברי הכנסת של הליכוד? השקט הזה של נבחרי הציבור אל מול אלו שרק לפני שנייה הביאו אותם לשם – מחפיר.