הזחיחות בה הניפו אמש (שבת) חברי המשלחת האיסלנדית לאירוויזיון את דגלי פלסטין, הייתה מחוצפת למדי. היא באה אחרי ימים ארוכים בהם נהנו מאירוח נאה בישראל, תוך סובלנות מופלגת לפרובוקטיביות המופגנת שלהם. בתמורה נתנו האורחים יד למצג השווא, כאילו הפלסטינים הם אכן מיעוט חסר ישע הזקוק לתמיכת הראווה הזו, ולא אויב מורכב שמצוי בעיצומו של סכסוך דמים עם המדינה שממנעמיה נהנו זה עתה.
מול הבדיחה הלא מוצלחת הזו, גורם אירופי משמעותי וכבד-משקל דווקא הראה ביום שישי האחרון הבנה עמוקה יותר של מה שבאמת מתחולל פה באזור. הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני, קיבל ברוב גדול החלטה המגדירה את תנועת ה-BDS כאנטישמית. "דרכי הפעולה של ארגוני החרם הן אנטישמיות", קבעה ההחלטה. "מדבקות 'אל תקנה' המוצמדות למוצרים ישראליים, מזכירות את התקופה הנוראה ביותר בהיסטוריה הגרמנית". ההחלטה מתיישרת עם הסעיף ב"הגדרת העבודה של האנטישמיות" של האיחוד האירופי, שקובעת כי הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, על ידי הטענה שקיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני, הינה אנטישמית.
הגינוי, הקורא למשרדי ממשלה וגופים ממשלתיים פדרליים לא לשתף פעולה עם אירועים המקדמים דה-לגיטמציה וחרמות נגד ישראל, זכה לתמיכה רחבה בין מפלגות הפרלמנט. בנוסף הוא מורה למשרדי הממשלה השונים לעצור מימון לארגונים המקדמים חרמות או פעולות של דה-לגיטימציה נגד ישראל. להחלטה יש כמובן גם משמעות הצהרתית חשובה, שכן היא יוצאת באופן חד משמעי נגד פעילות החרם, ומגיעה ממפלגות המרכז.
בהחלטה זו גם נענית גרמניה לבקשה מפורשת של ממשלת ישראל. על פי פרסום בעיתון גרמני, בדצמבר האחרון ביקשה ישראל במכתב רשמי מאנגלה מרקל וממשלת גרמניה להפסיק את התמיכה הממשלתית בארגונים התומכים בפעילות אנטי ישראלית.
ראש הממשלה נתניהו מיהר לברך על החלטת הבונדסטאג, וקרא למדינות נוספות לאמץ החלטות דומות. השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, הוסיף כי מדובר בחשיפת פרצופה האמתי של תנועת החרם. ריצ'רד גרנל, שגריר ארה"ב בגרמניה, הגדיל לעשות וקרא לכלול את איראן, השוללת אף היא את קיומה של מדינת ישראל, בתוך תחומי ההחלטה החדשה.
עם זאת, לכל הנוגעים בדבר, ברור כי היו כאן גם שיקולים פוליטיים פנימיים, ביניהם – חשש מהצעה גורפת יותר של מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה", שקראה לאסור באופן גורף על פעילות חרם, ולא הצטרפה להצעה הנוכחית. לכן, המבחן החשוב יותר יהיה אופן היישום בשטח של ההחלטה שהתקבלה ביום שישי.
על פי נתוני מכון המחקר NGO Monitor, כרגע ישנם לא מעט עמותות וארגונים, המקבלים מימון מגופים ממשלתיים בגרמניה. בהם למשל, מיפתאח, ארגון פלסטיני בראשות חנאן עשראווי, (שבשבוע החולף ביקשה אשרת כניסה לארה"ב, וסורבה). מדובר בארגון הנהנה ממימון של הסוכנות הגרמנית לפעילות בינלאומית, ופרסם מאמרים המצדדים בפעילות ה-BDS. בין היתר, הוא מחמיא לתנועת החרם, ככזו "ששמה את האינטרס הלאומי הפלסטיני, מעל כל אינטרס אישי".
או אדאמיר, אגון פלסטיני התומך במחבלים היושבים בכלא הישראלי, ומקבל תמיכה דרך קרן היינריך בל הגרמנית. גם ברזומה של אנשי אדאמיר, ישנן קריאות להשתתפות בחרם ולהשתת סנקציות על ישראל.
אולגה דויטש סגנית נשיא NGO Monitor, מסבירה כי "גרמניה היא אחת המדינות הכי פחות שקופות ביחס לסיוע הבינלאומי שהיא מעניקה, אך מהמעט שאנו יודעים, היא מממנת ארגונים שמקדמים באופן גלוי BDS ואנטישמיות ובמקרים מסוימים אף מצדיקים אלימות נגד יהודים וישראלים. אנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה עם ממשלת גרמניה במטרה להבטיח שהחלטה זו תיושם".
תומכי BDS, בהם גם ישראלים וישראלים לשעבר, כבר הביעו מחאות רמות נגד ההחלטה הגרמנית, הן בעצומה חתומה והן ברשתות החברתיות. סביר כי הם ינסו גם לפעול כדי שהיא לא תמומש בפועל, והמימון לא יופסק. אם גרמניה אכן תעמוד מול ההתנגדויות, תמנע העברת מימון לארגונים אלו ודומיהם, אז ניתן יהיה לקבוע כי מעבר לחשיבות ההצהרתית, הייתה להחלטה האחרונה גם משמעות מעשית משמעותית.
