רב-ניצב רוני אלשיך, חשב שהוא יודע יותר טוב מכולם ועשה טעויות קשות בפרשת מפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן. המפכ"ל היה יכול "לרדת מהעץ" במהלך הפרשה, אך התעקש להשאיר את ריטמן כמפקד יחידת הדגל של המשטרה. עד ששופטי בג"ץ הבהירו לו שהוא לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו בארגון שהוא מפקד עליו.
בדצמבר 2015 החליט היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק הפלילי נגד ניצב ריטמן, שנחשד בהטרדה מינית של קצינת משטרה. למרות שבמחלקה לחקירות שוטרים המליצו על הגשת כתב אישום נגד הקצין הבכיר וינשטיין סגר את התיק. אולם יחד עם זאת, המליץ היועמ"ש לאלשיך לשקול צעדים משמעתיים נגד ריטמן.
המפכ"ל צפצף על ההמלצה והחזיר את ריטמן לתפקידו הרגיש כמפקד להב 433, ומבלי שנקט נגדו שום צעד משמעתי. הקצינה שהתלוננה כעסה על החזרת ריטמן לתפקיד והגישה בג"ץ נגד ההחלטה. אם אלשיך היה מעביר את ריטמן מתפקידו וממנה אותו לפקד על אחד ממחוזות המשטרה סביר להניח שהעתירה לא הייתה נולדת.
בתחילת 2017 שוב היה ביכולתו של אלשיך לרדת מהעץ. הוא עשה סבב מינויים בכירים במשטרה ויכול היה למנות את ריטמן לפקד על אחד המחוזות או אחד האגפים. המפכ"ל היה טוען שזה לא קשור לבג"ץ שהגישה הקצינה, אלא שמדובר בחלק מסבב המינויים – מה שהיה בהחלט מתקבל על הדעת. העברת ריטמן מלהב 433 הייתה מייתרת הלה למעשה את המשך הדיון בעתירה. אבל אלשיך הזחוח התעקש, רצה להראות לכולם שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה במשטרה, והשאיר את ריטמן בתפקיד.
לפני כמה שבועות הבהירו לו שופטי בית הדין הגבוה לצדק, שהמשטרה היא לא ארגון פרטי שלו. גם על החלטה זו ניסה אלשיך לצפצף ובמשך מספר שבועות לא נקט שום צעד נגד ריטמן, עד שלפני מספר ימים פנתה שוב הקצינה לבג"ץ, הפעם בדרישה לקבוע שהמפכ"ל מבזה את בית המשפט בכך שהוא לא ממלא את הוראותיו.
כך בבושת פנים רקם אלשיך תרגיל מוזר, שבו כביכול ריטמן מבקש לעבור מתפקידו כמפקד להב 433 בשל תחושת מיצוי. כל אדם עם שכל ישר מבין שהעיתוי של בקשת ריטמן היא תולדה של החלטת בג"ץ ושהיא לא נעשתה מרצונו החופשי של ריטמן. הזחיחות של אלשיך ותחושת ה"אני ואפסי עוד" שלו פגעו בצורה קשה ביותר בתדמית המשטרה בפרשת ריטמן.
