היה זה לפני כמה וכמה שנים שניסיתי לשכנע את העורכים שלי בעיתון מעריב, שיש הצדקה לראיין את מי שהיה אז נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בארה"ב וקנדה. לך תסביר מה משמעות התפקיד והגוף המפלצתי הזה, לך תסביר למה חשוב שנשמע את מה שיש לו להגיד. נימקתי שמדובר ביהודי המשפיע בארה"ב, שהוא מעין "ראש ממשלת היהודים" האמריקני, וכי מדובר בראיון הישגי. אז אמנם לא בדיוק מדובר בראש ממשלה, והאם הוא היהודי המשפיע בארה"ב? כנראה שלא, אך זה מה ששכנע את העורך לאשר לי את הריאיון. לא היו כותרות בומבסטיות מדי, ואני בוודאי לא חושב שהריאיון היכה גלים, אך את השליחות העיתונאית שלי – חיבור עוד ועוד ישראלים להיכרות עם העולם היהודי – ביצעתי.
לפני מספר ימים הודיעו בארגון שנבחר נשיא חדש, אריק פינגרהוט, המשמש כנשיא ומנכ"ל ארגון הלל העולמי – ארגון הגג של הפעילות הסטודנטיאלית היהודית בעולם. פינגרהוט, חבר קונגרס לשעבר, נחשב למנהל מוצלח וכריזמטי, חובש כיפה, המשתייך לקהילה הקונסרבטיבית.
החלטתי לנצל את ההזדמנות, ולנסות ולהעביר מסר לגוף הכה חשוב ומשמעותי הזה, שמפספס כאן הזדמנות היסטורית שלא תחזור על עצמה. כמה הצעות לנשיא החדש, בהיבט של יחסי ישראל – יהדות ארה"ב.
1.
נתחיל בכך שרוב הישראלים, ממש כמו אותו עורך, לא מכירים את הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. הם בוודאי לא מודעים לתרומה הכה-גדולה של אותן פדרציות להקמת המדינה ולשגשוגה, אבל הגיע הזמן שיכירו אתכם. למה? כי אחרת אתם פשוט לא ברדאר, וכשמבטלים את מתווה הכותל, שאתם כה פעלתם לקידומו, אין כאן הרגשה שפגענו במישהו – פשוט כי אתם לא חלק מהשיקולים שהיו. איך תעשו את זה? תשיקו קמפיין, כפי שהצהרתם שתעשו אחרי ביטול מתווה הכותל, תעודדו פעילות פנים ישראלית בשטח, שתהיה להם הזדמנות להבין מי אתם באמת. לאו דווקא כפדרציה, אלא יותר כקהילה. הרי משתדלים לא לפגוע בבני משפחה או חברים קרובים כשיש לך היכרות אישית עימם. כרגע אתם מוכרים, אם בכלל, כגוף גדול של יהודים-אמריקנים תמימים וציוניים שאוהבים לשיר הבה נגילה ולתרום לנו הרבה כסף. או אולי בעצם פחות מבעבר, כי כך הם קראו בתקשורת אחרי ביטול מתווה הכותל.
2.
אתה עצמך חייב להיות דמות מוכרת בכל בית ישראלי. למה? ככה. כי אם אנחנו הולכים לנהל כאן מערכת יחסים, ואתה עומד בראש הארגון היציג הגדול ביותר שיש בצפון אמריקה, הקהילה הגדולה, אז אתה חייב באמת להיות מוצג כראש ממשלת היהודים בישראל. תשכור חברת יחסי ציבור ישראלית, אולי אפילו שניים-שלושה; תדאג שלא רק יכירו אותך במשרדי הממשלה ובמשרד ראש הממשלה, אלא גם בקרב ראשי המשק, וגם אצל הישראלי הממוצע ברחוב. תוכיח שאתה מבין מה קורה כאן, שאכפת לך, כמו הרבה מאוד יהודים אמריקנים, אבל במקביל גם תנסה לגרום לנו, הישראלים, להבין מה קורה אצלכם. השאיפה שלך צריכה להיות שבארץ נהדרת תהיה דמות שתעשה חיקוי שלך – אז תדע שפרצת את חומת האנונימיות. אז תבין שמישהו כאן סופר אותך, ושאתה חלק מהשיח.
3.
רוב הישראלים, בטח היהודים שבהם, הם שמרנים. מי יותר, מי פחות. בפעם הבאה שאתם עושים כנס GA בארץ, במקום להוציא מוסף מיוחד עם עיתון הארץ באנגלית, תבינו שבכך לא הגעתם לאף אחד שאתם מנסים לשכנע. דיברתם אל עצמכם. תבינו שאת שיתופי הפעולה שאתם עושים עם מכוני מחקר ישראלים מהשמאל – אתם יכולים לעשות גם עוד 50 שנה, אבל אתם לא מצליחים להגיע לציבור הישראלי שבאמת יש לו טענות קשות ולא פתורות אליכם. אתם צריכים להגיע לחרדים, לציונות הדתית, לחרד"לים, לאנשי הפריפריה ולמסורתיים. הם אולי רואים את הלוגו שלכם על מתנ"ס כזה או אחר, אבל לא מבינים למה הם צריכים את הקשר איתכם. ייתכן והם גם לא יכירו בבית הכנסת אליו אתה שייך, כבית כנסת. לא תצליח לגרום לכל הישראלים לרצות להיות רפורמים, ואתה בטח גם לא שואף לכך, אבל הציבורים הרלוונטיים באמת לא מקבלים את תשומת הלב הרלוונטית מכם. אתם צריכים להשקיע ביהודה ושומרון, בקהילות דתיות וחרדיות, בקרב מסורתיים ובעיקר בקרב הימין – שניצח את כל מערכות הבחירות האחרונות. רבים מהם רואים בקשר איתכם כדבר שלעיתים אפילו בעייתי, וזאת מבלי להכיר אתכם בכלל. אתה חייב לשנות את זה. אותו הדבר בכנסי ה-GA: בוועידה האחרונה שהתקיימה בישראל כמעט ולא היה אפשר למצוא דוברים אורתודוקסים, מארה"ב או מישראל, ואנשי ימין היו ברמת ראש הממשלה נתניהו והנשיא ריבלין – אך בדיונים עצמם, בהם ניסיתם לחשוף את חברי הקהילות היהודיות לישראלים – כמעט ולא היו דוברים שמרנים.
4.
תדאג להתעדכן בחדשות בארץ לא רק דרך אותם אתרים באנגלית שאתה בטח צורך דרכם את החדשות. אם העברית שלך טובה מספיק, תקרא עיתונות ימנית, חרדית וכמובן גם את המיינסטרים בעברית. אם אתה מקשה – תתעקש שיתרגמו ויתמצתו לך על בסיס יומי או שבועי. רק כך תוכל להבין באמת מה קורה כאן. אולי גם תראה כמה סרטים ישראליים, זה בהחלט יעביר לך את רוח הדברים. התקשורת החרדית היא זו שהפילה את מתווה הכותל, שווה להכיר אותם וללמוד אותם לעומק.
5.
אל תתן לראשי הזרמים, הרפורמים והקונסרבטיבים לשלוט כאן בשיח: עבור אחוז ניכר מהישראלים, זרמים אלה הם מוקצים, ומעוררים קונוטציה שלילית עוד טרם נתנו למישהו לנסות ולהסביר. מאידך, מדובר בגופים המשקיעים כאן הרבה מאוד משאבים כדי שישמעו אותם, ושומעים אותם. את הגוף שלך, מאידך, אנחנו הרבה פחות שומעים – אם בכלל. דווקא שיח שלא מגיע ממקום העוסק בתיאולוגיה והלכה יכול להצליח. ואתה, אריק, צריך להיות בחזית.
