מה ליברמן רוצה? איך ייתכן שהוא מסרב לתפקיד שר הביטחון, שלכאורה גדול על מידות מפלגתו – ואם יש תחום שאפסנאי במיל' אמור להבין בו, זו התאמת מידות? התשובה פשוטה מאוד: הוא חייב להיות ליברמן. שזה אומר להשתדרג כל הזמן, לא להאט לרגע את השעטה כלפי מעלה. כי כל הקריירה הפוליטית שלו בנויה על ההנחה שמי שעוצר – מתגלגל לאחור ונעלם.
שימו לב לרזומה: בבחירות 99' הוא הפך מ"איווט", פקיד עושה דברו של נתניהו, ליו"ר מפלגה בת ארבעה מנדטים. ב-2003 הוא כבר עמד בראש איחוד מפלגות הימין דאז, שקיבל 7 מנדטים. בהתמודדות הבאה, 2006, נשא על כתפיו בהתמודדות עצמאית מפלגה בת 11 ח"כים. בבחירות 2009 הוא הצליח להפוך את מפלגתו לאימפריה בת 15 מנדטים, משאיר אבק (רפואי) לריאות של אהוד ברק ולמפלגת העבודה. כך זכה בתפקיד שר החוץ, אחד משלושת השרים הבכירים בממשלה.
בבחירות שלאחר מכן המפלגה איבדה אוויר, אבל ליברמן התנפח. הסכם איחוד מוצלח עם הליכוד השאיר אותו במשרד החוץ (אחרי הפסקה קצרה לצורך עניין שולי כמו עמידה לדין פלילי), ומיצב אותו כמספר 2 בשלטון הישראלי. ב-2015, לכאורה תקלה: המפלגה השקועה בחקירות קרסה עד כדי שישה מנדטים בלבד. ובכל זאת – ליברמן המשיך להשתדרג. הוא ביצע תמרון זריז, איגף את הממשלה מימין, הוביל קו אופוזיציוני משלו, וכך הצליח לנחות במשרד הביטחון, התפקיד הנחשק ביותר עבור מנהיג מפלגה מהמחנה הלאומי.
וכעת המירוץ הזה נבלם. לליברמן המקוצץ והמכווץ, עם מפלגה שמגרדת את אחוז החסימה ומוצאת קצת פייגלין מתחת לציפורניים, אין לאן להתקדם. במקרה הטוב ביותר, הוא יקבל שוב את משרד הביטחון, שכהונתו הקודמת שם לא נחשבת לסיפור הצלחה אפילו בעיניו. סיבוב נוסף באותה משבצת יהפוך אותו בבחירות הבאות לפוליטיקאי-לשעבר, כזה שהיה כאן, אכל כמה בורקסים ליד שולחן הממשלה, ונעלם בלי להשאיר עדים. סליחה, בלי להשאיר חותם. הישג אחד יש לו, אבל גם הוא לא בדיוק משהו לתלות על המקרר: ישראל ביתנו היא כנראה המפלגה היחידה בתולדות המדינה שהצליחה להיכנס לכנסת שבע פעמים, ועדיין לא להיות קיימת. אין לה מורשת ואין לה אופי מגובש משלה, חבריה הם רשימה של שמות שרצים במהירות על המסך לפני המעבר להפסקת פרסומות.
אז מה נשאר לליברמן? ייתכן שהוא מפנטז על הסכם רוטציה עם נתניהו, ולו לשנה אחת. אבל חלום כזה הוא מאוד לא סביר, אפילו מאחורי עפעפיים עצומים של מגלומן. לכן ליברמן חייב שהכניסה שלו לממשלה תהיה מלווה במהפכה. משהו שייזכר במשך שנים. ליברמן הוא האיש שרוצה להיות האיש ש-. כרגע, האפשרות היחידה שהוא מזהה, היא להיות "האיש שהצליח לגייס את החרדים". זה יכול למרוט כמה נוצות מהכנף הימנית של יאיר לפיד, ולהתניע מחדש את ישראל ביתנו המדולדלת. ואם בכל זאת נגזר עליו ללכת – הוא ילך בפיצוץ גדול, במערכת בחירות שלמה שתירשם על שמו בלבד. ליברמן חי בסרט, אבל זה סרט שובר קופות. הנוקם: סוף משחק.
