פחות מיממה אחרי ההפגנה הגדולה של חסידי בג"ץ אפשר להגדיר אותה כאירוע פתטי, ולאו דווקא בגלל ההשתתפות של איימן עודה או פריסת החסות של אהוד אולמרט. היא הייתה פשוט מיותרת, אזעקת שווא, רוב מהומה על לא מאומה.
אכן, לשווא הטריחו עצמם חובשי התרבושים התל-אביביים לרחבת המוזיאון. לעת עתה חלפה הסכנה למוסד היקר כל-כך ללבם. שום רפורמה לא תהיה במערכת המשפט. לא פסקת התגברות, לא שינוי כלשהו בשיטת מינוי השופטים, ודאי לא חוקי חסינות למיניהם. גם בארבע השנים הבאות ימשיך בג"ץ לשלוט פה ללא מיצרים. הממשלה שהייתה אמורה לכווץ את סמכויותיו כבר לא תקום, כנראה. היא מאיימת ליפול עוד בטרם הושבעה.
ובגלל מי? בגלל שני פוליטיקאים בכירים שבמשך שנים קיטרו על בג"ץ והטיפו לתיקון השיטה: יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וסגן השר יעקב ליצמן מיהדות התורה. דווקא עכשיו, כשסוף סוף נקרתה על דרכם הזדמנות פוליטית לעבור מקיטורים למעשים, הם משחיתים אותה במו ידם על קטטה קטנונית ומטופשת במיוחד: חוק הגיוס.
כל מומחי סוגיית חוק הגיוס, מימין ומשמאל, יגידו לכם שהחוק שכבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת לא יביא לנהירת חרדים לבקו"ם אפילו אם יעבור בקריאה שנייה ושלישית "בלי שינוי של פסיק", כדרישת ליברמן. הם גם יגידו לכם שהשינויים הקלים שליצמן ורבותיו דורשים להכניס בחוק, לא ישנו אף הם לכאן או לכאן את שיעורי ההשתמטות החרדית מצה"ל. הוויכוח בין המתנחל המפורסם מנוקדים לחסיד הבכיר של האדמו"ר מגור הוא על קוצו של יו"ד, נוקדני עד גיחוך, אבל שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם על צמרות העצים הגבוהים ביותר בין הירדן לים, ומתעקשים לקפוץ משם למטה יחד עם כולנו. גם אם שניהם לא באמת מתכוונים ללכת לבחירות, יתכן שהם ימיטו אותן עלינו מפני שגאוותם תכלא אותם בתוך מילותיהם הגבוהות והנחרצות.
"האלטרנטיבה היחידה במידה והחוק לא יאושר היא בחירות חוזרות", כתב אתמול ליברמן בפייסבוק. האמנם זאת האלטרנטיבה היחידה? כבר אי אפשר להתפשר קצת בחיים הפוליטיים למען מטרה חשובה ביותר? את מי בכלל מעניין חוק הגיוס בישראל 2019? מי הזכיר אותו בבחירות האחרונות?
יכול להיות שליברמן צודק, והליכוד ניהל בצורה שלומיאלית את המו"מ הקואליציוני. המבוי הסתום כעת הרי מדבר בעד עצמו. אבל האם זאת סיבה לפזר את הכנסת חודש אחרי השבעתה? להוציא מיליארדים על סיבוב בחירות טרי חודשיים בלבד אחרי סגירת הקלפיות בסיבוב הקודם? לבזבז את ניצחון הימין שהושג זה עתה בחירוק שיניים? לוותר על פסקת ההתגברות? להחמיץ את ההזדמנות להחלת החוק הישראלי ביישובי יו"ש, שעומדת עכשיו על הפרק בזכות דונלד טראמפ?
יכול גם להיות שליצמן צודק קצת. הסגנון היהיר של ליברמן בלתי נסבל. הוא מתגרה ללא הרף בחרדים, מחרחר מדנים נגדם, מעליל עליהם מזימות להקמת מדינת הלכה, ועוסק בזוטות. אבל גם ליצמן עצמו עוסק בזוטות. יהירותו שלו עשויה לשלול מהחרדים את הממשלה הטובה ביותר שיכלו לאחל לעצמם, ממשלה שטובה ממנה כבר לא תקום אי פעם למחנה הלאומי והדתי.
אם הבחירות אכן יוקדמו, ספק גדול מאוד אם הבוחר יעניק שוב לימין את שרביט הניצחון. בעצם, אין סיבה שהוא יבחר שוב בהנהגה שלא השכילה לנצל את המנדט שהעניק לה רק באביב. הגיוני יותר שיבקש לגמול לימין כולו על קטנוניותם של שניים מבכיריו, על גאוותנותם ועל אנוכיותם. הו, כמה אנוכיות. כיוון שליברמן עצמו הזכיר בימים האחרונים את חורבן בית שני, נזכיר אותה פה גם אנחנו לסיום: אם ליצמן וליברמן יפסיקו רגע לאיים עלינו בבחירות נוספות ויביטו במראה, הם יגלו בה את קמצא ובר קמצא.
